|
את שמחה את זורחת
ואני חלק נלווה מהאור הגדול.
|
יש לי המון בלונים במגירה,
אבל אין בי אויר לנפח אותם.
|
היום באתי אליך,
והפרפרים סביבך חדלו לעוף.
|
זה היה רק רומן חולף,
אבל כשנגעת הרגשתי איך את כל כולי זה עוטף.
|
תיזהרי, קטנה, אמרתי לא ליפול לשם,
הידיים שלה פתוחות והדם עדיין חם.
|
היא כבר נרדמת, אבל הוא לא יכל לישון.
כל צורות הפחד הופכות לקיפאון.
|
קצוות שערי מטיילות לך על הכתף,
רגל משולבת על רגל, אותי אתה עוטף.
|
מזיין אותך, ומתחרמן ממנה.
תורידי את החיוך הדבילי, המאוהב.
|
הקוצים שלך עוד דוקרים בי לפעמים,
בלילה אני מתעוררת עם חיוך בין המצעים.
העיניים הטובות ההן מצליחות לחדור לי לזכרון לפעמים.
|
לחבק, להשאיר אותך קרוב אליי
ואתה כמו ילד קטן,
כמהה לאהבתי.
|
דמות לא ברורה,
צל חולף,
עברת לי כמו רוח סערה בחיים
השארת אותי עם כל השברים.
|
|
|
רגע, תסבירו לי,
מאיפה אתם כל כך
בטוחים שמי
שמאשר את
הסלוגנים הוא
גבר? אולי הוא
אישה, כמו
בדוגמה? אולי
היא נעלבת מזה?
אני אומר
שמעכשיו צריך
להגיד "זו
שמאשרת את
הסלוגנים", ואף
אחד לא ישנה את
דעתי!
מתוך הסרט
"סלוגמה" בבימוי
רמבו 2 |
|
