|
אז היא החליטה לחזור...
החליטה סופסוף לעשות משהו עם עצמה...להתמיד בדברים
למשל.
סבבע..היא נותנת לכם להנות מזה..
אמרו לי לספר מה אני יודעת עליה.
אז ככה: נולדה ב-1989 ולא מפסיקה לזוז מאז...האמת
שאין לי מושג מה זה אומר.
היא ילדה מאוד חברותית ומשעשעת שגם לה כמו לכל בנאדם
בעולם יש את רגעי המשבר שלו..הבעיה היא שאצלה זה או
ב"היי" רציני או "דאון" רציני..אבל בעיקר: היא אוהבת
לחייך!! =]
מה היא אוהבת? לשיר, לרקוד, להיות עם חברים, לשחק
(משחק במה לא לגו), ואת רוב זמנה, אם לא כל, היא
מבלה בכל דבר שקשור למוזיקה...זהו בעיקרון..אני לא
מנסה להיות מצחיקה..זת'ומרת היא לא מנסה, היא רק
רוצה שיאהבו אותה..אני יודעת שאני נהניתי מהיצירות
שלה אז מקווה שגם אתם..ותבואו תמיד לבקר!! =]
You will find out the world
If you want and if you don't
There's a time to change the mode
From a head until toe...
|
Take me aside, where no one can see
Don't take me so fast, I wanna stay pretty
|
מי אמר שמוכרחים להיות שמח,
מי אמר שתמיד יש כיף?
רק לחשוב על המחשבה הזאת
עושה אותי עייף.
|
עוד לא אבדה דרכנו
עוד לא תם זמננו
עוד לא
|
פרח אחד
ניצב לו לבד
בודד מרחף בשמיים
לא מוצא חבר
שאיתו ידבר
|
תו עוד שניה לקחת נשימה אחרונה
תן עוד דקה לפני הנשיקה האחרונה
תן עוד תקווה לפני המלחמה הבאה
ותן עוד סיבה לקחת נשמה מסכנה
|
לא יודעת מה יהיה מחר
עכשיו בנתיים הכל נגמר.
ועם כל מה שעבר
ממך לא רוצה לשמוע שום דבר.
|
נמאס לי לפתוח את העיניים ולראות אותך מולי.
גם כשאתה שם, רחוק ולא יודע,
אתה לא עוזב אותי כאן.
|
Don't talk,
It's hard enough.
|
ואז...
כשזה יקרה - ליפול חזק למטה ולבכות.
ולהסתגר בחדר, ולא לראות אף אחד. ולדעת -
שיכולתי להציל את עצמי,
אבל לא עשיתי את זה.
|
העורב מעופף לו.
הוא חופשי.
|
|
לרצוח ערבים זה
כמו לכתוב סלוגן
רק עם פחות
גופות ויותר
דם.
ברוך גולדשטיין
מסכם תקופה. |
|