[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









http://www.berry.co.il
ICQ 169896703 169896703  
הדמעה של לילי



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אנשים לא מבינים, אנשים אטומים, כל-כך הרבה כעס וטינה הם
זורקים.
הם גם אוהבים להכאיב, להכאיב חזק, כך שנפש הנערה יוצאת מגופה.
הנפש רוצה לצעוק כמה שזה לא הוגן כמה שזה לא הוגן.
היא מרגישה את החום בגופה זועק לעזרה שהיא בעצם לא זקוקה, היא
הרי רק רוצה שיעזבו..


לרשימת יצירות השירה החדשות
הבועה עוטפת,
שומרת,
מגנה.

מצב
זה מציק להיות תקועה
זה מציק להרגיש נמוכה
זה מציק לדבר
זה מציק להרגיש

אני לא רוצה לעשות טעויות
ושוב הפחד
שגורם לכאב,
לדפיקות לב וכאב בטן נוראי
אני מרגישה שהגוף משתלט עליי

דמעה זולגת על הנייר
נדכרת בעבר
חושבת על ההווה
ודי רע לי

מעכשיו יהיה רע...
מעכשיו יהיה שונה לגמרי.
הזמן לוחץ ומכביד עליי
אין אפשרויות רבות

ואני חושבת מה אם
מה אם היה לי משהו מיוחד

הרהור
אני לא יודעת אם לבכות
מה זה יעזור?
אני לא יודעת אם לשתות
לשקוע או לכאוב

אני נורא מפחדת
כי הייתי קטנה ותמימה
אבל עכשיו אני מבינה
וכועסת על עצמי כ"כ!

שקט, שקט בחוץ
ובפנים סערה
סערת רגשות

הייתי נותנת אותם במתנה
עטופים בסרט ורוד

נזכרת מסביב
שומעת מוזיקה שמזכירה
הכל מת
רק הנוסטלגיה ואני.

אני עוד רוצה עצמאות
שתחזיר לי את חיי,
אני עוד רוצה להחליט אם לחיות או למות

אני חושבת על מוות
וזה לא מפחיד
אני רואה את הטוב
אך הרע מנצח כתמיד

אולי אני חולה, אולי אני הוזה
אך יודעת שאני לא בטוחה
לא בטוחה במעשיי, לא בטוחה ברגשותיי
לא בטוחה בעצמי
וזה מפריע לי.

שומעת אותם מדברים ולוחשים
אוטמת אוזניים, עוצמת עיניים
וריק ומבפנים, ריק מבפנים.

זהו פרי שניתן למיוחדים,
ואני לא אחת מהם...




מה יותר מבאס
מלקבל טלפון
בזמן שאתה עושה
ביד?



ג.און


תרומה לבמה





יוצר מס' 24130. בבמה מאז 7/7/03 11:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למור צלאל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה