|
Simpley Mor
אומר הכל, לא ?!
תפוסה על הכוכבים בשמיים
מביטה לירח המלא
|
אני הולכת על הקצה, מפחדת למעוד.
אני מושיטה לך יד, אבל אתה לא שם, אתה לא עוזר.
נטשת אותי, החברה, והלכת לדבר עם חבר.
|
אמרת שלא תפגע ופגעת
במשיכה אחת הושטת יד ותלשת
|
במובן כללי אני כבר לא סובלת אותך, לא יכולה שתהיה לידי
עמוק בפנים עדיין כמהה אליך, שתרצה אותי
|
עצב.
פחד.
אי רצון להתעמת עם האמת.
האמת, אוי, האמת...
לא רוצה להכיר בה!
למה לי?!
|
עברו שנתיים, אולי קצת יותר מאז הפעם האחרונה שכתבתי.
זה מוזר... למה עברו שנתיים ?!
אולי כי בין הפרידה מהמיתולוגי והגיוס נהייתי כלבה אנוכית
שחושבת רק על עצמה. ביץ' טוטאלית ! אולי זה התחיל משם.
מהשטחיות שנשפכה ממני לא היה ניתן להתעלם.
|
נטרפת מהמחשבה, אתה לא איתי
אתה שם בצפון
תחזור...
תחזור אלי.
|
|
|
הבחור (או שמא
בחורה) הזה
בפינה, מה הקטע
שלו?
הוא שר? הוא
רעב? הוא מפהק?
הוא מוכיח שיש
לו פה גדול? הוא
צועק עלי ומנסה
לגרום לי להרגיש
אשם? הוא בקריז?
יש לו אפצ'י?
משוויץ ברופא
שיניים שלו?
מה?? |
|
