|
גרגירי החול הזהובים הפכו שזורים בדם.
צלילות הים הפכה לזיכרון עמום ושוצף.
קולות הגרגרים הפכו לקולות קריצה של טעינת רובה חם.
משחק הילדים הפך משחק אש, משחק אינסופי, מעייף
|
שיגיד לי מה אני צריכה לרצות!
שידע בעצמו מה הוא רוצה.
שירצה, שירצה... אותי.
אבל אז, אז אני לא ארצה אותו.
|
|
|
הייתי באמסטרדם
עישנתי נאפס
היה סוטול פראי
ז'יגו החמור
אבל לא עד כדיי
כך |
|
