|
עוסק במקצוע טיפולי שנים לא מעטות, כותב שנים לא
מעטות ויחד עם כל זאת לומד בכל יום (כמעט) משהו חדש
על עצמי.
את שמי אחזיר להורי,
לאלוהי, לחטאיי,
לשנאותיי ולאהבתי
|
אלוהים נמצא
בפרוטות הקטנות
הנושרות מן היד
|
הכניסי אותו אל מיטתך,
הניחי לו לנבור בנשמתך,
לבעול את זיכרונותיך,
החזיקי חזק במילים,
הן מפלטך האחרון.
|
אני האיש שאיננו יודע לשנוא
|
את ואני ניהרג בתאונת רכבות בתורכיה,
גופות מספר עשרים וחמש ושלושים וארבע,
|
בוא אלי ערפד שלי תכול עיניים
רסק בציפורניך החדות השחורות
את שנותר מערוותי
המבקשת על מותה
|
בפעם הבאה
לא אבטיח לך דבר
|
כשהייתי קטן,
כך מספרים לי,
לא ידעתי לבכות
|
החיים נכנסים ויוצאים מגופו של אבא
בקצב של מוסיקת טראנס,
|
בזהירות,
להשאיר את המילים
על סף הדלת,
|
חופן, לוטף, בוכה אל תוך שדייך,
אני רוצה לבכות עד כלות הנשימה
|
הבט, ילדי הגן שלי חרש במצעד,
יד קטנה אוחזת יד קטנה אוחזת יד.
|
נזהר מהמילים הגדולות, החזקות,
נוגע בך בקצות אצבעותיי
|
רק משאבדת לי לחלוטין
חייב הייתי לקרוא לך לאין קץ בשם,
|
ממרחקו של מחר מתמשך
אני מביט בתמונה המשפחתית שצילמנו היום...
|
פיסת שמיים מחלון חדר האמבטיה
עשויה להיות עבורה
נגזרת מספקת של מציאות
|
את שירי לאימי, כך אני סבור,
אכתוב רק לאחר מותה,
|
|
|
מי ייתן
ובגלגול הבא
תהיי גבר,
ובברית המילה
שלך המוהל יפספס
ויחתוך לך את כל
איבר המין, ואז
לא תוכלי לחוות
את ההנאה
העילאית מכך
שהזין שלך יעשה
את כל החשיבה
במקומך!
פרובוקטור. |
|
