|
ואז, פסי רכבת, שער, וכבר הגענו -
ברוכים הבאים לאושוויץ, גיהנום מציאותי.
|
החוט ביניהם
הפך לרצועה
שמושכת חזרה למטה.
|
משהו אצלה בטח לא בסדר, זה בדוק.
|
אז איך אתה כל כך מתפלא שלא האמנתי?
איך אתה לא מבין שכשאמרת שתלך לא פחדתי?
|
|
|
יש לי רעיון
לסלוגן, אבל אני
שומר אותו
לעצמי, כמו
המחשבות, וכמו
היצירות הטובות
שלי, לעצמי!
יוסי עמוס חזה |
|
