|
ואז, פסי רכבת, שער, וכבר הגענו -
ברוכים הבאים לאושוויץ, גיהנום מציאותי.
|
החוט ביניהם
הפך לרצועה
שמושכת חזרה למטה.
|
משהו אצלה בטח לא בסדר, זה בדוק.
|
אז איך אתה כל כך מתפלא שלא האמנתי?
איך אתה לא מבין שכשאמרת שתלך לא פחדתי?
|
|
|
מה שלא הורג
אותך, מחשל
אותך, ומה שלא
מחשל אותך מתסכל
אותך!
הדס עמיר,
בהירהור נוסף. |
|
