[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי מור אורנג'

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הילה חשבה שהיא ושחר יהיו כמו בטרגדיה "רומיאו ויוליה", שהם
ימותו אחד בשביל השני.
והמציאות, המציאות הכינה להם טרגדיה משלה. הילה ושחר מתו אחד
בגלל השני.


לרשימת יצירות השירה החדשות
תחושתי
ואולי זה לא בגללך.
הרבה השתנה.
הילדות כבר הלכה לי,
הבגרות עוד אינה.

הרהור
תאריכים, הודעות, שיחות אחרונות
עוד מעט, יתחשק לי לבכות...

הרהור
לפעמים את כבר יודעת
ולפעמים את כה טיפשה
אך בינינו את שומעת
לחשושים של הרגשה.

תחושתי
אי אפשר לדעת איזה יום יופיע מחר,
שמח, עצוב או סתם איזה מוזר...
ואולי תלך ויחייכו האנשים,
ותהיה מאושר ותיגע בעננים...

עד שחזרת, חזרת אליי בתוך ארון.
עד שהגעת, קיוויתי עד הרגע האחרון

עצב
זה כמו צונאמי ששוטף אותך,
מציף את הכל.

שואה
והם עומדים והם בוכים,
את הבגדים קורעים,
והם עומדים וצועקים
אבל בכל זאת...
שותקים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הוא ואני
בשיחה אחת התבלבל לי הכל.
במילה אחת נהרס לי הכל.
הבנתי שלא הבנתי.
ראיתי שהייתי עיוורת.
אבל המבט ההוא משך.

זכרונות
טלפונים. לחץ. היסטריה.
האויר המכובד והמרגש הפך למסתורי ועצוב.
רק שלא ימות לנו.
רק שלא ימות!

יומן
משהו בהערכה. בכבוד. באהבה... משהו שם נשבר...
משהו בחלום הזה שהיה לי נהרס...
יש דברים שאפילו לוכד חלומות לא עוצר...

היפרדות
היה לי בן, בן שמונה עשרה, חייל.
זה בעצם כבר אומר לכם הכול, לא? הכול על מה שקרה לו, ועל הסיבה
שאני מדברת עליו בלשון עבר.

הרהור
עוד דוד עומד בפני החשש למחלה.
עוד דוד עומד בפני המילה הגדולה.
עוד דוד. ועוד סרטן.

זה סיפור עצוב, זה סיפור כואב - זה הסיפור שלי.
אם לא תעמדו בזה, אל תקראו... כי אין לי חיים ורודים... אבל גם
לא שחורים... הם אפורים, זה מה שרע בהם, הם לא סגורים על
עצמם... וככה גם אני - לא סגורה אם בא לי לחיות את החיים
האלה...

היפרדות
כולם עוזבים מתישהו... עכשיו, גם הוא עזב.
בעיתוי הכי כואב שיכול להיות... שבועיים לפני החתונה של
אחותי...

דוד ניסים, שמור עלינו מלמעלה ותאיר דרכנו באהבה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
פעם אתה למטה,
פעם אתה למעלה.
וכן, גם בחיים יכול להיות פנצ'ר, או שייגמר האוויר.
וגם בחיים אפשר לעבור על הרבה מסמרים, ובסוף המסמר הכי קטן
יכול לפוצץ אותך.




אני אוהב את
האשה שתהיה כמו
סופגניה. רכה,
חמה ומתוקה.


גבר שהולך
לאיבוד דרך
הדלת.


תרומה לבמה





יוצר מס' 54001. בבמה מאז 25/7/05 11:53

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למור אורנג'
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה