|
שלום!
אנחנו אפרת ומור, ילידות 1986
אמנם אנחנו צעירות, אבל יודעות לכתוב. על דברים
שטותיים (כמובן שאפרת), ועל דברים רציניים (מי אם לא
מור).
אם באתם לחפש את משמעות החיים- זה ממש לא כאן..
אבל.. יש כאן דברים שיעניינו אתכם..
אז תשאירו תגובות אם מתחשק לכם, ותחזרו להתעדכן!
חג שמח!
:)
הם מגיעים. אתה מגיע יחד איתם.
הלחץ, רק גובר. הפחד- עוד יותר.
אבל אתה תעבור את זה. כמו כולם. וזה מה שחשוב.
עדיין יש בך תקווה, ואתה יודע, שלא משנה מה-
אתה לא תשאר לבד.
אז אתה נכנס לחדר, ובו עוד מספר אנשים, כמוך,
לחוצים, מפוחדים ונרגשים בעת ובעונה אח
|
וכשרגע האמת מגיע,
לפתע הם חושבים פעמיים..
האם השניים באמת טובים מן האחד?
או שהאחד טוב מן השניים?
|
ויש משהו קטן,
מציק בלב.
כל-כך טוב שזה כואב
...
|
דווקא כשנדמה שהכל בסדר,
משהו מתחיל להשתבש.
דווקא כשנדמה שאין אחרת,
כשמחכים לטוב שיתממש.
|
הפלוגה בלעדיו,
לא תהיה אותו הדבר. לעולם.
כי דווקא הוא, דווקא הוא- נבחר מכולם.
הוא השאיר את המשפחה והחברים מאחור, והלך.
והוא לא יחזור.
|
עדיין איני מאמינה שזה קורה,
שהזמן מול הרגש -
כל-כך מעט, אבל כל-כך הרבה
|
בהתחלה, היה בסדר.
אחר-כך זה התדרדר,
אבל אחריי כמה זמן- זה שוב הסתדר.
ואז,בלי התראה מוקדמת,
הקצב החל לרדת, והדמעות-
כבר לא יכלו לסגת.
|
זה היה דבר מחריד נורא,
לקרוא את מודעות האבל,
לשמוע את שמה כמנוחה,
לראות את קרוביי המשפחה
שנאלצים לקברה באדמה...
|
כשהייתי קטנה, (מור) אבא שלי היה מספר לי סיפורים חמודים כאלה
לפני השינה... אז אתם מכירים את הסיפורים האלו, שנמשכים
ונמשכים ונמשכים...?
|
אז למה דווקא בכלבים לעשות ניסויים? כי זה יותר אכזרי מלערוך
ניסויים בבני-אדם? האם המדע באמת יעיל אם הוא פוגע באחרים?
ישנו פתגם שאומר- "מה ששנוא עליך- אל תעשה לחברך"... וכמו
שיודעים כולם- הכלב, הוא ידידו הטוב ביותר של האדם...!
|
|
|
גראס ממסטל הטבק
משתעל היין משכר
והאוזו משחרר,
הנפאס מעקר
החשיש ממחזר
הג'וינט מאחר
ואני כבר לא
זוכר, הטריפים
מסוכנים הקוק על
הפנים הדבק
בנחיר והרואין
עושה חורים,
ורק אני ממשיך
עם הסלוגנים.
אחמד אחמד מהרהר
בפרישה אחרי
שיחה עם הדילר
שלו. |
|
