|
בבית הקפה הקטן על רחבת המדרכה, מהול בריח אספלט קריר נשאב ללא
דרך יציאה. בין פרחי ליל ההתשה, נשטפת בעטיפת ליטוף חמה משתזפת
ופורחת כשהיא את כף רגליה אל המקום דורכת.
|
עיניים עצמות, מרגיש פתאום
רוח מלווה אותי היום
אין מילים בין הכוכבים
|
אני שוב שומע את קולך בשינה
אני מרגיש מחודש שחולם אותך
וכל פעם שניגע אני מרגיש ת'-הרגשה
בכל נשיקה אני נשבע שאני עף
בלעדייך זה קשה לשמים להגיע
|
שאת מוכרת לי מפעם
בך הייתי מאוהב
נערה תכולת עיניים
ששיגע ת'עולם
ואז הייתי ילד,והיום זה ההפך
|
עד שהמלאכים יובילו אותך אליי
אשב בחכך, אחכה להסעה שתביא אותך אליי
עד שהשמים היפתחו, ממתין כאן והשאה תפילה
עד שהשמש תיפול, אני אשב מאחור
אחפש נחמה בשיר הציפור.
|
בשקט בלילה לבד להופיע
דמעה לך זולגת אני הרגיע
תשוקה אכזבה בכל יום מביטה
נפל הכוכב שהאיר את נשמתה
|
אני סך הכל רציתי לעוף
את רצית מהפרי האסור את הצוף
רצית להגיע לִמְעוֹף-הציפור
ניסיתי להגיח, מתוק, מאחור
|
תנועי קרוב יותר
את רוקדת רחוק מידי
זה לא כדי
תנועי לכרתי, קצת תתבונני
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הברבורים, שהם
בעצם תרנגולות
לבנות עם צוואר
ארוך שיודעות
לשחות זכו במשך
השנים ליחסי
ציבור בלתי
פרופורציונאליים.
נסה למכור
לאנשים כבד
ברבור, ותראה מה
התגובות.
יהודה ברבורי |
|
