|
וכשזו בעיני זה הבטנו בהתרגשות,
אני לא אשכח איך העולם נדם בפתאומיות.
נשארנו זה מול זו, כמו מתוך מעשה קסמים
|
האדמה מתחתיי כבר כמעט ונשברת,
השמש בשמיים הולכת ויורדת.
כך גם הלב- מרגיש בודד וכואב.
הוא מחכה לך, רק לך,
שתעיר אותו ותרים אותה מעלה.
|
ואתה אינך יוצא מתוך לבבה,
הוא נעול במפתח ושמור רק לך.
על אהבתה אליך היא אינה מוותרת,
היא את הבטחתה שומרת ומקיימת.
|
|
|
"קח מספר וחכה
בתור כמו כולם"
בועז רימר
לאדוניי צבאות |
|
