|
וכשזו בעיני זה הבטנו בהתרגשות,
אני לא אשכח איך העולם נדם בפתאומיות.
נשארנו זה מול זו, כמו מתוך מעשה קסמים
|
האדמה מתחתיי כבר כמעט ונשברת,
השמש בשמיים הולכת ויורדת.
כך גם הלב- מרגיש בודד וכואב.
הוא מחכה לך, רק לך,
שתעיר אותו ותרים אותה מעלה.
|
ואתה אינך יוצא מתוך לבבה,
הוא נעול במפתח ושמור רק לך.
על אהבתה אליך היא אינה מוותרת,
היא את הבטחתה שומרת ומקיימת.
|
|
|
החיים אז היה
טובים. שלוש
ארוחות ביום,
מגורים, אפילו
היית יכול לקבל
עבודה מידי פעם,
אין דאגה בעולם,
אתה מוקף באנשים
כמוך. החיים לא
היו יכולים
ליהיות יותר
טובים
- מזכרונותיו של
ניצול שואה. |
|
