|
אוהבת את בורא עולם!!!!
היא מכווצת את עיניה העצומות, קרני השמש החודרת דרך חריצי
התריסים מסנוורת אותה, היא פוקחת אותם ומתעוררת לעוד יום של
חרטות, יום של "...איך נתתי לזה לקרות שוב" "...יכולתי
להתאפק, הרי ידעתי שזה ייגמר ככה..."
|
זו הפעם הראשונה ששכבנו... הרי רק אתמול הוא חזר.
|
כשעיניים מסתכלות במבט רך ומבין, אני יודעת שמשהו שונה, משהו
לא רגיל, כשמישהו אוהב, כשמישהו מחבק, כשלמישהו אכפת מה קורה
לי בלב.
|
גודל האכזבה שנשארה איתי
זה מה שנשאר זה מה שנותר
זהו- אין עוד מה לומר.
|
האם זו תחושה של הסוף? תחושה של המוות? או שזו רק הפסקה קצרה
למנוחה בתוך המסע הארוך הזה שנקרא חיים?!
לאחר כמה רגעים פוקחת את עיניי וממשיכה לצעוד, לרגע מסונוורת
מקרן אור קטנה שמציצה מהפינה, הקרן שמסמלת את האור שבקצה
המנהרה...
|
|
|
מה הכפתור הזה
עושה?
המלנכולית,
מגלה עולמות. |
|
