|
רוצה עכשיו לברוח, רוצה הכל לשכוח, אני נשארת כאן בכוח...
ואין לאן לברוח, הלב בוכה בכל הכוח
|
השמחה שאת גופי עוטפת
ואני בחיי שוב חושקת
|
אני חייה בשריפה,
וזה כואב ושורף.
ואותם רגעים שרוטים לי בלב,
מעלים בי דמעה.
הם אומרים: היא בוכה ללא סיבה...
אך יש לי סיבה.
|
איך זה שיש לנו כל כך הרבה מה לספר,
ואיך זה שהכל נשאר בלב?
למה אנחנו לבד עם הכאב?
בוכים מכל הלב.
איפה יש אוזן קשבת?
בלי ביקורת, בלי גינונים?
|
|
|
ספרניות מרבות
להשתמש במילה
"ששש".
מילה זו אינה
אלא תעתיק
מילולי של
הספרות 666,
ומכאן ניתן
להסיק כי
הספרניות הן
שליחות השטן.
אפרוח ורוד
מסביר לאמנון
ז'קונט מדוע זה
עשר שנים לא
דרכה כף רגלו
בשום ספריה. |
|
