| 
    
    
	
      
 
 רוצה עכשיו לברוח, רוצה הכל לשכוח, אני נשארת כאן בכוח... 
ואין לאן לברוח, הלב בוכה בכל הכוח  
 |  
 השמחה שאת גופי עוטפת 
ואני בחיי שוב חושקת  
 |  
 
 אני חייה בשריפה, 
וזה כואב ושורף. 
ואותם רגעים שרוטים לי בלב, 
מעלים בי דמעה. 
הם אומרים: היא בוכה ללא סיבה... 
אך יש לי סיבה.  
 |  
 איך זה שיש לנו כל כך הרבה מה לספר, 
ואיך זה שהכל נשאר בלב? 
למה אנחנו לבד עם הכאב? 
בוכים מכל הלב. 
איפה יש אוזן קשבת?  
בלי ביקורת, בלי גינונים?  
 |  
 
 
  
 
 |    
   
        
          | 
                
 חברה שלי חגגה 
אתמול 
יום-הולדת, אז 
הבאתי לה שרשרת 
 
 
 
...אורגזמות. 
 
 
 
 
 
חבר של שלי.  | 
         
       
  
 
 
	  
      
  
 
 
  |