[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 313131 313131  pninablix@012.net.il

אל היוצרים המוערכים על ידי מונה גולדאל היוצרים המעריכים את מונה גולד
האישה שפגשת במקרה
היא אותה ילדה במראה
שאני כבר מכירה הרבה,
כמעט כל חיי, ככל שניתן להיזכר.

זו האישה שגמלה בהחלטתה
לעולם לא להיכנע
ותמיד לטפס
אל צמרת העץ
הגבוה בסביבה,
תמיד לחפש אהבה עמוקה
יותר משהים אי-פעם היה,
אם במחשבה
ואם בגיוס החלום לעזרתה,
אחר הקשת נהתה
ולעולם לא איבדה תקווה.
היא אישה שמורדת בזמן,
היא אישה המאותגרת מכל מצב,
אך תמיד עם חיוך,
לעיתים משחד, לפרקים משוחד,
אך תמיד אמיתי ומיוחד,
כמו שהיא בעצמה, בגדול,
אמיתית ככל שאמיתי יכול,
אף כי לא תמיד מגשימה
את החמימות אותה מסתירה.
לפעמים בעצמה נחבאה
לתקופה קצרה או ארוכה
ומרשה לעצמה רק בלילות לבכות,
לדמעותיה לזרום ללא הגבלות,
מטעמי שמחה או/ו עצב
ולפעמים אפילו מכעס מצטבר.

ובכל מכלול רגעי החיים
ולמרות כל הקשיים,
עדיין היא מאמינה
בחלומות של ילדה קטנה,
שיש רק אמת אחת
והיא - האהבה!
והיא מתפללת לאלוהים
שיעזור לה בטיפוס על ההרים
בחיפושה אחר הקשת
אך בלי להחמיץ ההנאות שבדרך.


22/1/03




לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
הוא יהיה הניצוץ המבעיר אהבתי
ואני - האש בקרבו להצית תשוקתו

רומנטיקה
השקת אותי מצופך ולחשתי לך אהבתי

שתלטף אותך כשמש כל ימות השנה

גם בימים בהם תותירני לפתע בוכיה

כמיהה
להיות האור הפוצח את בקריך,
כשמש לאורך יומך,

יחסים
לא במלותיך בלבד כבשת אותי
ולכן, גם לא אסור ממך
בשל מילות זעם שתוציא כנגדי,
אולי אשאר להרגיע את נפשך;
להראותך שאתה היחידי בחיי

רומנטיקה
לנצח אוחז ברגע החולף;
לא אכפה את העבר על ההווה.

אהבה
עת אל עינייך אתבונן -
יגון וצער לי כבר אין.

תחושתי
זוהי מחלת ההמון - רפיון המוסר
וכך, הלב ממשיך להלום בעצב,
דומעת, כואבת את כאבם,
(ואולי על שאיני כמותם);
אני - בממלכת הרגש תמיד אחייה.

ארוטי
קח את גופי,
ככה, לאט ובשקט
רק אל תפסיק, אני מבקשת...

ארוטי
בהיות שפתיך לכודות בשדיי
אתפתל נסערת במחול
ובעיניים עצומות
אלחש לך סודות,
אגלה לך מסתורי תשוקותיי...

אהבה
בדרך הגורל-
נס היא האהבה
שבצבע אדום מציפה את הגוף;
יוצאת לעולם חדש לתור,
אל השקיעה היפה והמאדימה.

אהבה
יודעים לאהוב -
חושקים עד האינסוף,
לומדים לומר "אני אוהב אותך",
ציפורי הנפש מצייצות,
עליזים צבעי הפרחים,
אנו בגן כפרחי חמדה.

אהבה
כל הזמן מחדש להתאהב,
לאהוב היום
יותר מאתמול,
להמשיך בשגרת האהבה
שאינה באה מן התבוסה,
גם לא פשרה -
רק זרימה טבעית עם נפש תאומה.

אהבה
אני מביטה בעינייך
ורואה שמיים בדמותך,
ואם אעמיק בתכול השמיים
אף אצייר אותך בתוכי.

אהבה
אומרים יין יכול להפיג כל דאגה
האם לא מוטב לעשות אתך אהבה?

אהבה
אהבה משוגעת
שיש לי אתך -
אולי בלי תקנה...

אכזבה
בכו על בקרים שלא יהיו עוד,
על בלבולים של מילים,
על התרסקות הגל
בדרך אל החוף.

אהבה
ציפיות לבי על תורן עומדות
עם ציפורים אין סוף...

תחושתי
חוסר הוודאות המתמדת
את נפשי מעייפת.
הגוף כבר צועק: "הצילו!",

אהבה
אהבתך כמעיין המתגבר,
ובנפשי, סערה אתה מחולל,
כאשר כבר כמעט חדלה להאמין

תחושתי
תן לי להמשיך להתבדח ולדבר
כי אחרת שוב אתכנס לי בשתיקתי ואבהה,
אולי העצבות על נשמתי תשתלט
מחשש שלבי אהבה נותן
לאיש שחלומותיו בעצם התרסקו באמצע החיים.

ובכוס החלומות משתקפת שמש
ואני יודעת שתגיע לאחר הלילה...
אני יודעת שאחייה את כל שירי האהבה
שלי, שלו ושלכם...

כמיהה
לשבת בשקט ולזמזם לך מילים עם מנגינה מוכרת
אך עם גירויים חדשים שיהיו כצלילי אהבתי אליך...

יחסים
צחק, רק אם תצחק עלי ואתי,
בכה, רק אם תבכה עלי או בגיני.

אינטרוספקטיבי
אומרים
שבאהבה צריך מזל
ואני אומרת
שצריך גם את המקום,
העיתוי ובן-האדם.

רומנטיקה
אור במגעים,
חלום של מגעים,
אור בחלום,
חלום של אור...

ארוטי
רציתי שוב לחוות את מגעך
אשר הבזיק במחשבתי
עוד טרם הגעת אל פתח ביתי...

אהבה
ואם תמשיך להאיר
לשאר בני האדם-
אושרי יגדל!

כמיהה
ואזכור יותר מכל את תחושת הכמיהה,
את אור הגעגועים .

אהבה
נפשי קשורה ליופייך
מיום היוולדך
ובלבי, לנצח, השלהבת
לחקור תהילת אהבתי.

געגוע
שותקת,
לכודה בגעגועי האהבה
על אם הדרך
ומהלכת לבדי...

כמיהה
הייתי בונה בשתי ידי ארמון מסביב ללבבך.
בנפשי הייתי מצלמת, ובהרהורי חוקקת
את הייחוד הניבט מעיניך

אהבה
אילו יכולתי להחליט
הייתי עוקרת אותך מלבי,
הייתי מודה לך על כאבי,
הייתי נושקת לך מאהבתי
אשר יצרת בתוכי כדבעי
מאז נפגשנו באקראי.

אינטרוספקטיבי
השמש צנחה בחלל אין-סופי
של מובנות ההשלמה
כי אין לאן ללכת;
...אני כבר לא תמימה!

אהבה
אין לנטות ימין או שמאל
עוד מלפני היותי
ואתה טבוע בדמי...

אינטרוספקטיבי
כמו מטפסת על סולמות
של חלום
וכל משפט וסימן מטעמך
מוזגים חמדה
לנפשי הצמאה.

אינטרוספקטיבי
אין מה לשוב ולדוש
בפיתולי השביל שסלל לנו הגורל
גם אסור לשכוח או להתכחש
שמהרגע שנקשרו חיי עם חייך
לבי קרא לי דרור
וברון חובק אותי כל רגע

תחושתי
כאשר אני בוכה
והאינתיפאדה בעיצומה,
כאשר אבנים קטנות פוצעות לי את הלב
ורק פיגועים יש לי בנשמה...

אהבה
ואתה מקשיב לעוד פעימה
של אישה גאה
שעל כנפי שירך
הבאת מרפא לנפשה
והיא באהבתך זכתה.

יחסים
ישנם, כמולם, אנשים שנושאים בתוכם
את ערגת האהבה עם מבטי עדנה ותום
ומתלטפים כקרני אור פוצעות עם שחר...
מי ייתן ויהיה העולם מלא מהם.

תחושתי
לו הקשבתי היטב
יכולתי לשמוע את האמת
כבר בשיר של אתמול

אהבה
לא רוצה לחשוב שאין אהבות שמחות;
להאמין רק באהבות בונות
אך לא הורסות.

דיאלוג
אני שואלת את עצמי
האם העיורון
הוא חטא התקווה?
האם האהבה

אהבה
אמרתי לו באישוניי הכהים
שאני רוצה לאהוב.

יחסים
אם אמת אתה ולא חלום-
אמור לי אהובי
את שנפשי רוצה לשמוע;
גם אם לא תאמר אמת.

אוטוביוגרפי
אתה, שבגללך מעלה חיוך על פניי,
בכל עת ששמך עולה על שפתותיי
ודמעות חונקות גרוני מגעגועיי...

אהבה
אני, פה, כה קרובה;
בכלל לא אשליה,
גם לא הזיה,
אלא רק אישה
שלפעמים קצת ילדה.

אהבה
לא, אל תסתכל אל האופק,
אל נא תחפש רחוק
כי אני, פה, כה קרובה.

תחושתי
בה אנסוק כנשר בכנפייך
אל הירח השייך לי ולך

הלל
ריפאת פצעיי-
הכל באהבתך המלאה
ביפעת תשוקה דוממת

כמיהה
האם תהיה לי לשיר הנישא על שפתותיי?
לזר פרחי לבי השבוי לך?

עצב
מאז מקום אהובי רחוק
שכחתי צחוק.

אכזבה
הלך הזמן ואבד,
עת ייסורים, שאין בהם קורטוב של נשמה,
כילו את לילות החורף החמים בהם נלכדנו
ואני, בכל זאת, אפזר זר פרחים על קבר אהבתנו

אהבה
אקח אותך
על כנפי ניגון אהבתנו -
אל הים,
אכיר לך מקום נהדר-
שלי ולך לא זר.

ארוטי
בחדר מלא באורך
נעו בתוכי שדוני התשוקה
ויצרו מין מתח מיסטי,
לירי...

ארוטי
אקח אותך אלי
כמו אתמול,
כמו שלשום ,
ונמשיך לחשוק
במעשים מגוונים
של משחקי הגוף.

אינטרוספקטיבי
היא מתפללת לאלוהים
שיעזור לה בטיפוס על ההרים
בחיפושה אחר הקשת
אך בלי להחמיץ ההנאות שבדרך.

אהבה
לשקוע בתוך הלילה
ולעגון בנמל גופך...

ארוטי
כך נהיה שרועים בתוך השתיקה
כמו מים טהורים ללא רבב,
אתה השליט, אתה היוצר בקרבי-
אמסור לך את כתר אהבתי.

ארוטי
וראה מה גדול הנס
שגם יום אחרי,
זיכרונך אותי משגע,
לבי פועם ומתגעגע
כאילו כאן אתה עכשיו ונוגע
וכל נים בגופי גועש ורותח.

אהבה
כמו קרקע מוצקה אתעקש
להגיע אל ארצך
כי שורשיך נטועים בתוכי
לנצח נצחים.

תחושתי
קוראת לך ללא קול
לעוף אלי כציפור,
להרוות את התחושה
ולשפוע משמחה.

אהבה
חושקת בצלך לחסות -
צל נסיך מן האגדות,
עטוף זוהרים לי
בכל הימים

יחסים
ערגתי להפשיט את נשמתך
ולדעת את לבך,
לצרף את דפי חייך אל דפי חיי
ולקרוא אותך
בעוד הינך קורא אותי.

יחסים
מטבעי
אני אומרת,
רוצה ונלהבת,
לעיתים קמלה
הכל עניין
של עונת השנה,
אך בסיבי רגשותיי
צילך השאיר חותמו בי
בקיצור, אתה תקוע איתי!

ארוטי
איתך תמיד בטוחה
שאשמע מנגינה חדשה
באוקטבה גבוהה
שאת הגוף מטריפה
ואת הנפש מרגיעה.

אהבה
אתך הייתי שניים,
כי כאשר אהבת-
אהבתי אותך פי שתיים!

אהבה
לצד קברך לא אעמוד
וחברים לא ינחמוני...

כמיהה
הוא שומר נפשי,
שומר גופי.
הוא אשר נצרני
כמו אלמוג תת-ימי.

תחושתי
בערב שבת שכזה
שבחוץ הסערה
אצלי רק התחושה
של אהבה,
תשוקה.
רק לך אני כמהה
ועם מלה יפה שלך
ופרח שכזה
כבר לא מרגישה
כמו הזייה,
רק כלואה נשמתי
באורגזמה
שמימית.

תחושתי
לכל נשמה שאיפה משלה
אך היעוד - של שתיהן משותף;

אהבה
היית עבורי השולט על ארץ ורקיע
שהעבירני בדרכים סלולות היישר אל לבך.

אהבה
לבי לוהט
כמעט שורף את גופי...
היכן אמצא כמותך?

כמיהה
באתי אל לבך
להאזין לקולו של השקט,
באתי לסעוד נפשי בחדווה,
באתי לצעוד אתך בדרך המובילה

אהבה
אם רק אוכל להיות אתך,
לקבל מאושרך,
שתתן לי מנעורייך,
שתשיל עברך
מאש מעמקי נשמתי
ותתמסר רק ללהט אהבתי.

המחשבות עושות לי בראש מהומה,
קודחות בלי הרף בגוף ובנשמה.
אני שואלת את עצמי
האם האהבה היא סוג של מחלה?

ארוטי
הגוף רוצה עוד
והלב זועק
"בוא אל האין- סוף".

אינטרוספקטיבי
שחררת לי את החסימה
אשר היה לבי נתון בתוכה
ועכשיו, הוא הולך לכיוון אחד-
אל תוך לבך שלך,

אהבה
בוא נשחה לעומקים...
שתרגיש כמו הדולפין,
שתחוש בלטיפות זרמי הימים
העוטפים את גופך... אותי!

יחסים
נחליף רשמי חלומות
וגם נתמודד עם מכשולים ובעיות.

בוא וניטמע למען אותה מטרה;
בוא ונתפרנס מאותה אהבה.

אהבה
בוא אתי כל היום,
בוא אתי אל תוך הלילה
בוא נתגעגע אפילו שאנחנו ביחד...

אהבה
בוא לגנוב אותי
לבוקר אחד,
בו אני ואתה
נהיה תמונה זוגית

בזכות אהבתנו
נמשיך יחדיו
להיות שיכורי התקווה
לעוד שנה של רננה.

אהבה
לטפני בכף קטיפה
ואני, באשר יהא, אלך לצדך

אינטרוספקטיבי
מוצאת תמיד משהו יפה
בהזות ובהוויה הרגעית,
כותבת רישומים בשמיים,
מביטה למעלה
וחיוך חומק משפתיי...

אהבה
דממת הלילה יפה, אהובי,
יש שם לחש נסתר
כמו נשימת פרחים שמרגשת.
למרומים אשא עיניי
ואומר לך שאין בי כל שקר.

כמיהה
צללים פושטים ולובשים צורה,
צללים מציירים לי את דמותך,
את רחובות נפשך
הם מזכירים לי,
את צדודיתך האחרת והשונה
ואין אתה אומר מילה,
רק שקוע בהענקה
לאהובתך.

הלל
ביום בו נפגשנו
נשמת העולם הבהבה
וראיתי שמים לעומקם
.

אינטרוספקטיבי
מאז ששמעתי את קולך
מאז שנגעת בלבי
מלאה הארץ החדשה
בהמנון אהבתך.

אהבה
חולמת על פלגי אהבתנו
הזורמים לתוך עיניי
ממראות גופך,
וממבט עינייך.

גורל
בינתיים, חיה ואוספת
רגעים של חסד,
מתת גורלי
שאיננו בידי.

אהבה
נפשי מבקשת את ההתמדה
בכמיהה לנצח אל אהבה
שממנה כבר טעמה
והופתעה לטובה.

יחסים
ניגנת בטירוף-
הרגשתי אנחה,
גניחה,
תפסת מיתריי
בחום לב,
VIVALDI ביקשתי;
ל"כל נדרי"
השתוקקתי.

ארוטי
בונה את ביתי

ברגשות לבי

כי נועד הוא לאהובי,

שישכון בו כל חייו

בכל רמ'ח איבריו.

גן עדן
אל גן האהבה
לקחת אותה
ושם נהייתה לממש אישה.

ארוטי
אהבה! אהבה!
כוחך העצום והרב
השכיב אותנו יחדיו
ויחולל רעש

כעס
מילים שאין בהן פשרה,
וצלילים של אהבה כואבת
נישאים מתוכו, בהיותו מדבר
על אישה נערצת אחרת...

רומנטיקה
חלמתי שחזר אליי
ועדין זורם מבול דמעותיי
ומתוך דמעותיי הרבה פרחים
יפים שמאירים,
וכל אנחותיי נהיות כמקהלת זמירים
אשר פצחו בשיר.

כמיהה
שנהייה פראיים כמו חיות פרא,
נאהב בלי כל מבט אל האופק;
בלי זמן או מקום...

תחושתי
כבר ברור שאין לפניי שום חיץ,
כך שאוכל לשאוף אותך לתוכי
ולעטוף אותך בחום גופי.

אהבה
בלילה אחד באה האהבה -
בוטחת ורכה.
חיוכים גדולים הפיצה
וגופות רעבים בגנה.

תחושתי
משהו אשר חוצה רקיע אחר רקיע
בזמזום חודר ומטלטל נשמה וגוף

תחושתי
אם בנשיקות את שפתיי פצעת -
רפא אותן שוב בנשיקה,
אם במילה פגעת בנפשי -
חבוש אותה בליטוף אב רחמני.

עצב
כציפור קצוצת כנף -
נשארתי עם חיוך מאולץ,
ומשתוקקת לרגע של שיח

כמיהה
שם, במימד אחר,
בזמן שונה -
האם יכולת
לגאול אותי
מחיק ייסורים?

יחסים
במנהרת הזמן שלנו,
לא נמוג החלום
אשר רקמנו בעירום
עם הנפש והגוף
ולפיד האהבה
עדיין נישא.

יחסים
הימים מלאים בברקים
והלילות מלאים בסערות,
חיי הם רק סופה
אך איתך זה מסע של אהבה

תחושתי
בכל אדם אני מוצאת את היופי
אך באהבתי שלי -
אני רוצה לנגן בחדווה
את צליל העדן של האהבה

אהבה
גיליתי אהבה חדשה
לעיתים נראית מוזרה,
אך לי היא ברורה
אפילו בחוסר ידיעתה,
מפאת האושר שבדרכה...

יחסים
מילותיך-דופק מאיצות
והמחשבות מתרוצצות
בין נתיבי זיכרונותינו
על תלמים שחרשנו
בימים סוערים
ורגשות סוחפים
כמו בימי חורף קשים.

תחושתי
נסיר אזיקי התשוקה
מכל התאוות הכלואות בתוכנו-
לחוות חוויות שאין בהם משום שיגרה
וביודענו שלאהבה אין חוקים-
מדוע את עצמנו להגביל?!

ארוטי
אהדק כל חגורות התשוקה
ואמריא עם גופך אל הבלתי-נודע.

אהבה
בעולמי שלי -
זה רק אהובי ואני
ממשים חלומות אהבה
בשבילים עטורי שמש זהובה

ארוטי
כאשר הרגשה אחת קיימת בנשמה,
כאשר מחשבה אחת נמצאת בתודעה,
כדי להיות רק שלך במלואה
לקחתיך למיטתי כבתולה

אהבה
רוח שרבית נושבת
ומרעידה את לבי הקטן
ואני רק מבקשת:
"כבוש אותי
בים הרגשות הפראי".

כמיהה
אצור עריסת אהבה נדירה,
לך, להתכרבל בתוכה,
בכחול אצבע אותה...

ארוטי
זו באמת עובדה
שאני מרגישה
כי אני ואתה
לומדים יחד רזי האהבה.

אהבה
שלווה בשולי ההכרה,
שירה המביאה בשורה
לשוב אל גני האהבה,
להקשיב לצליל ומנגינה
רחוק מכל סבל חבוי;

יחסים
לחשושיי התפתלו לאוזניך
ידי זחלה אליך
ואתה איתי נשארת.

אינטרוספקטיבי
בפיתולי הדרך שעברתי בחיי
טעמתי בוסר אהבה
עד שהבנתי אותה לעומקה...

יחסים
עם אש הגחלת שעוד בוערת
אנו ממשיכים לזרום
גם ביום עצוב המיטהר
בדרך העולה והיורדת,

יחסים
לא אכפת להיות הראשונה
שלזכותה תזקף ההצלחה
להפעילך, עפ"י תחושתך
ולהשמע רק להוראות לבך.

אהבה
נשמתי לך מסורה,
קדה לך קידה,
מתמסרת לגופך,
שמש, ירח וכוכבים
צוחקים,
ואני אתם,

גורל
גורלנו בידינו
להפריח השממה,
אהבה עזה בלבנו
זורמת בנשמה,

תחושתי
הנה, כל השירים שפעם כתבתי
פרצו כזרמי לבה מתוך רגשותי,
פיזרו גיצים בוהקים על כל סובבי
אך עכשיו, הם מונחים כמו אלמים.

כמיהה
בוא אלי עם ההבטחה
שלעולם לא אפסיק לאוהבך,
כי גם אם אתעורר ליום גשום
בין זרועותיך בטוחה אחוש,
ואז אבקשך עמי להישאר
גם בלילה הכי סוער.

תחושתי
גם אם ממרחק שמיים-
תהיה בחדרי לבי
בו נשמעת מנגינה חדשה

געגוע
זהו רק המרחק ממך
שמקנה את ההרגשה
שאני כאילו לא שלך
כאילו איזו אבידה...
אבל האמת - אני מצפה לפגישה הבאה
כי מקרוב אותך צריכה;

יחסים
עכשיו אנחנו משלימים החסר
כגששי אהבה בינות מסתורי הלב,
הלבטים עדיין מטלטלים הנפש
בעוד מחפשים את דרך המלך.

כמיהה
החלום לרקום גלימת ים ורקמת שחפים
על אי הערגות שעוד נגיע אליו יחדיו

תחושתי
יומני מתמלא בדפי אהבה
ובתחושת וודאות בלתי-מובנת
עם זיכרונות ישנים,
שריחם הנאגר כבושם חיים,

ארוטי
הבוקר,
השכמתי לזרוח אתך,
לחוות החלום שחלמנו בלילה יחדיו

אהבה
הפחד לאבד
כבר סר מהנשמה
וראשי הוכתר באהבתך
מאז נשקת למצחי,
ליטפת שערי
ואמרת: "את שלי".

יחסים
ואז תשוקה שונה ואחרת
בגופנו מתלהטת
וגוברת,
ויש הבנה אחרת...

כמיהה
הגיעה העת להפסיק
לשחק בשוטרים וגנבים,
הגיעה העת להיטיב לראות
את אהבתנו מטפסת אל פסגות
או צמרות בלא דעת פחד.

רומנטיקה
אני יודעת שזה כמו מסך
שמעברו עדרי הפלאים
מגיעים אלי,
והוא עם השרביט
מגיע ולוחש לי:
"אוהב אותך מלכה".

כמיהה
אהבתי אותך ועדין אוהבת;
כמו באגדה נוגה - רוצה
לשבת בזרועותיך חבוקה,

אהבה
נשום אותי,
שאף ריחי,
התנתק מהעבר
רק לרגע קט

גן עדן
מתוך הים בא החולם היפה,
ועם בתולת הים, זמר ענוג מזמר

אינטרוספקטיבי
החורף הזה חדר לעורקי לבי
שלעיתים מפרפר בקרבי
כציפור פצועת כנף.

הרהור
הים הוא נדיב - רק להביא כד
וכל אחד, על-פי רצונותיו
יאסוף ויקח.

תחושתי
כאשר אביט בעינייך-
אור יהיה ניכר מתוך החושך
והיית פותר לי את כל חלומותיי

תחושתי
גן עדן לא יהא ניתן להשגה
כי נפשי איננה שלמה,
אך אם אהבה אמיתית קיימת-
הייתי רוקדת עם המלאכים

אהבה
שירים כה יפים לי שר
כמו שלהבות של קסם
שכבשו את לבי
ובוערת אני.

עולמך ועולמי נפגשים,
לא רק מתחת לשמיכה
ואפילו לא רק בלילה,
כי אתך אין עונות שנה
ולא הפסקה.

ג'ננה
לחלום שלאהבה אין סוף
והלב מזמר בפשטות
"היצמד אלי אהוב!"

כמיהה
לו שוב אחלום
כאוב יהיה לבי,
אולי דמעה שותקת
ומשאלה מהדהדת:
"הישאר כאן עמי".

תחושתי
הלב כה רגיש לתחושה
ועל נקלה יישבר אם יחוש בדחיה,

זכרונות
לשמש נולדתי,
רוח פרעה שיערי,
החופש חגג בנשמתי
ניחוחות פרחים בשמו מסעי;

רומנטיקה
כאשר לא מתוך הבדידות אבוא
ופצעי העבר ירפאו
לא איכפת היכן יהיו רוחות השמיים
אבקש לפגוש אותך שוב
אבקש להרגיש אותך צמוד אלי
מלקט אחת אחת את פעימות לבי.

מחאה
ואני זאת אומרת -
תוקפנות שגוברת
ומתחילה במילים,
ובמגע קצת אלים
ממלאת את המדיה
בתחושה של טרגדיה,

אהבה
"אביא לך את נפשי
ככד מלא מים
ושתה ממני כאוות נפשך."

תחושתי
כאשר הסופה צועקת-
אני מבקשת קצת שקט
כדי לפסוע בין ההיסוסים

יחסים
ספן הנך בסירת חיי
השטה בין נהרות העצב
ובין זרמי האושר,

יחסים
כבר הגיעה שעת השקיעה היפה
ולי כבר לא נותר אלא להמשיך במשימה;
לבדוק את הגבר המיוחד,
לשבור את המוסכמות
וללכת עד הסוף.

תחושתי
הפרחנו יחדיו את הדממה
בצהלת הגוף
שאינה יודעת שתיקה.

בואו ונהיה בני- אדם,
בואו ונחייה את האנושיות!

תחושתי
והוא מוסיף ולוחם בטחנות רוח
ואילו אני כולי תפילה
שאת עצמו, טרוף לא יטרוף.

אינטרוספקטיבי
הקושי הזה
להיות אחוזת מחשבות
להתלבט...
בעשן הגורל
כסנה בוער.

געגוע
אם תראה ילדה עם לב שבור
זו אני, שכעת רחוקה ממך.

אהבה
כל- כך אוהבת
והלבנה מחייכת-
לך היא דומה;
הרי אנו אוהבים...

רומנטיקה
"גבר שלי",
אני קוראת לך ממחשבתי.

ארוטי
לחשתי: "אתה נמר"
אך התביישתי לבקש:
"בוא והסתער".

כמיהה
האם תשיר אותי, אותנו
ברגעינו היפים,
תספור את פעימות לבי המתרוצץ
ממך אלי, כמו גל וחוף,
חוזר חלילה ונסוג?

אינטרוספקטיבי
התוכל לראות את האש
הנשלחת אליך מלבי היוקד?
האם יש תכלית לאהבתי
או, שמא תהא היא... אתה...
הסיבה להתרסקותי?

כמיהה
כדבורה המשתוקקת לצוף מן הפרח,
כפרח המעניק צופו לטבע -
אני ואתה - פעם כדבורים
ופעם כפרחים...

ביקורת
ברחי אל החופש,
חצי את הגבול
אל השפיות,
עברי למנגינה חדשה
שיש בה גם מעט תקווה!

יחסים
נותרתי עם השאלה -
האם תזכה אתה בלבי האוהב
וארקוד איתך לנצח

תחושתי
אומר שלום
עם הזיכרון בלב
שממך אפסע קדימה -
עם כאב, אך עם שמחה.

אהבה
ממקום שם נפלו דמעותיה
הבטיחה לך נאמנות של נצח,
תאמין לה!

תחושתי
רוצה לדעת שלא אשפט על-ידך לרעה
ואולי אז גם יפסיק לכאוב בלב.

ארוטי
יודעת שזה אינו חלום
אך... עדיין לא די לי.

אהבה
זה היופי - יכולה להחזיק בידך,
לקרוא לך בשמך,
למשש גופך
ולהבין שזה היופי.

אהבה
אנו זהים
בעוצמת תחושותינו,
בעומק תשוקותינו...

עצב
בדרך הזו - היו אנשים נכי לב שניפצו חלום של אחרים
בכזבי מילים ובתככים, אך הם נותרו כמו עפר ואפר
ורק זיכרון האהבה לא ניפגע.

אהבה
זורמת עם הזמן
ואת מרכבת חיי עמך
לא אפנה לאחור;
אהבתך מהיום אנצור.

תחושתי
מאזינה לרוח החרישית
עד יעלה הסהר מאחורי ההר,
ויביא מראות חדשים וקסומים
ליופי הטבע שמסביבי.

יחסים
ניסיתי לרקום לי חיים
עם צבעים שיהיו לי יפים;
גובלן מתוך חלומות אתך ועליך,
חלומות על שלווה והמון תקווה.

געגוע
מילים אין ספור שכתבת
מוליכות אותי אל חופים סוערים
המלבינים בקצף גלים
ויוצקים בי תשוקה
לאינטימיות עתירת זיכרונות,

אהבה
נהרות של עדנה
בחלום עם פריחה,
מחוץ לזמן ולמקום,
נוגעים לי בלב.

אהבה
אין זו חדוות בשרים
אלא חבלי אהבה נרקמים
שאני שוזרת ופוצחת בשיר
ואתה פורט על נפשי ניגונים.

תחושתי
חדש לי שאהיה משתוקקת
וכל יישותי שתהא נכספת
למתק תחושת האהבה.

אינטרוספקטיבי
שער העיר היה פתוח - שומר לא היה
וכל החומה היתה שלו ושלה,
בראשה מחשבה לרוץ עמו יחפה
כמו שתמיד אהבה
כאישה חופשיה
הפורחת כמו שושנה רכה
ולספר לו מעט על עצמה.

גן עדן
קולך מהדהד, מרומם את בואך,
אתה כפסל בעירומך -
חדש במוזיאון חיי
שמטיל צל על בטחוני.
כמו ארס נחשי נושק
שאת כוחי משתק
הורג....
הורג.

אהבה
אני רואה אותך
ורואה את עצמי כבר אחרת;
ככה האהבה לי עושה-
את צבעיך בעיניי משנה,
אחרת מכולם רואה אותך
ואני עצמי משתנה לידך-
ככה עושה לי האהבה.

כמיהה
לו יכולתי להכתיר את שפתיי
ולענוד אותן על צווארך -
הייתי נותנת לך מנגינת לבי
ולנשום את נשימותיי.

תחושתי
רוצה ליבו המחזק לבי,
מאיר חושך הפחד השוכן בקירבי,
מנער אבק יסורים ומכאובים,
והיינו כמו מלאכים מרחפים

אינטרוספקטיבי
מחכה לתחזית חדשה
ולשמוע את הבשורה
ובכלל עוד פרטים;
האם תשוב,
האם תקדים
או רק תאחר?

כמיהה
יש לחלום חיים, יש לו לב
והם נוצרים ממה שאני מרעיפה.

תחושתי
יש בחיים חוויות
מסמרות שיער
שלעולם
לא אכתוב אודותם שיר;
לא אפגע בנייר.

אהבה
נשק דמעותיי,
אשר לך הקדשתי את כולן,
בחלום של דמעות
מאושרה של אהבה.

חלום
כאשר אני חולמת
על האיש שהכי אוהב

ארוטי
אהבה חרישית
מקשטת את הלילה,
דולקת כמו כוכב שביט
באור ששכח את החושך.

אינטרוספקטיבי
אהיה ילדה קטנה ללא עבר,
אהיה טהורה, תמימה,
ארצה את אהבתך
ואת האמת שבה.

אהבה
כל הלילה אני מהבהבת
טהורה בשבילך,
גופך מכאיב לי
כפי שהעולם מכאיב לאלוהים.

ארוטי
נושמת בספירלות
כאשר חשה בחום גופך
וידיך בליטוף קל
חותמות על בשרי את שמך.

ארוטי
בחיוך מנצח
המגיע היישר מן הלב -
אנו מתנפצים בלהט השיכרון

אינטרוספקטיבי
אני חיה ללא שם
שכל צייד לטרוף חפץ,
אני חית האהבה
הטורפת כל חוויה
וזיכרונות מותירה -
של אמת ויופי הבריאה.

תחושתי
איך אקרא לאהבה שלי אליך? -
הרי היא הדרך, היא המטרה,
ואפילו אם הייתה תקלה
הרי שאוהבים נפגשים תמיד בסוף ההצגה

אהבה
ראיתי כוכבים מנצנצים לי,
שמעתי קולות ציפורים,
ראיתי פרחים,
יודעת שרחשי לבי
אינם משקרים לי-
יודעת שבאהבה נגעתי...

יחסים
אם אעזוב היום
נפרד בידיעה ברורה
שלא נתראה יותר,
לא נקריא אחד לשני
שירי אהבה,

תחושתי
ייקח כמה שייקח -
בסוף נגיע לחוף מבטחים.

אינטרוספקטיבי
ידיי קרות,
פעימות הלב מתחזקות,
אני הוגה את כליונו של העולם-
העולם הפרטי הקטן שלי;

אינטרוספקטיבי
רק כאשר אני איתך
יש לי את המנגינה הפנימית
היוצאת מתוכי.
אז פשוט, הקשב היטב לצלילים
ואולי תכוון לי את המיתרים.

יחסים
אך יש לו מאניה
להיכנס לעולם האהבה עם כל אחת,
לכבוש כל גוף אישה
אך את גופי - דורש שיהיה רק בשבילו.

אינטרוספקטיבי
יש לי מאניה לא לוותר בקלות
על שום גבר אהוב
אבל, המאניה הכי גדולה שלי -
להיעלם ללא הסבר, ללא עקבות ולתמיד.

אדם באפלה
שולח יד
ללבו של אחר
והציפורים אינן יודעות.

הרהור
אילו דברים הוא מסתיר
זה המכסיף כבר בשיערו?
מה נוצרים עוד סודות עלומיו?

אינטרוספקטיבי
וישנם לילות שאני לצידך-
אתה לא איתי ואני לא איתך.

הגות
יש אנשים עם כשרון לצקת את הכאב
לתוך מכבש של מילים
ומי שנותרת להם זו הבדידות הבלתי-מתורצת
וחוכמה שאינה מנחמת.

פעם התאהבתי
ומאהבה נפצעתי,
ועכשיו...
מרחוק נראים שני אוהבים.

תחושתי
כאשר תקיץ בבוקר
אבקש שרק תבין
כי מלאך קרא בשמי
והלכתי אחריו,

כמיהה
נהיה הילדים המגייסים כוחות תאווה
כחוזק גלים מתנפצים,
ובאנחת האביונה-
ננחת במעיין קסמים.

כמיהה
רציתי שאת החרוזים
יהפוך לחיזורים לוהטים
ואני, בוודאי הייתי מסמיקה
ונושקת לו בסערה...

אהבה
אני יושבת וכותבת שירים -
מלקטת פיסות ורגבים,
הופכת ומשחקת בצדפים,
פודה ימים,

תחושתי
אצק את לבי לפסל חדש
אשר את האפל בו הגשם שטף...

אהבה
ביום - רוצה לנוס ממחשבות ראשי,
לא רוצה לקום ממיטתי,
בלילות - מבקשת את שאהבה נפשי;
האם תאמין לי אהובי?

תחושתי
מרגישה אותך קרוב,
ממשיכה ללמוד,
אותך, לאהוב

אכזבה
מזהה את נשימתך
וגופך, כצללית כמעט שחורה,
אשר נותרה
מאז כיבית את האור.

תחושתי
בדברי אהבהבים
את לבך כיזבתי
כדרכי שלי,
אך ברשת חיי שטוויתי
ברצינות- בך התאהבתי.

תחושתי
בתקווה שאהבה
עדיין קיימת בשלמותה
ואוכל להיות אישה לא חצויה...

כמיהה
שמיים בהירים רושמים
את מאוויי הפרטיים
לזכות בזהב זיכרונות העבר
ובלבלוב מפוזם של מחר...

אהבה
לא היתה כוונה-
זה קרה,
זה קורה
ו... מתקיים.

אהבה
יודעים שיש דרך
לממש את המהות,
תוך ידיעה ברורה
שהדרך לא קלה

תחושתי
כל מה שרציתי זה לראות אהבה,
כל מה שרציתי זה לחיות באהבה,
כל מה שרציתי זה לעזור לעוד חברה
ויותר מכל - רציתי לחייך כמו ילדה

גורל
כל מחשבותי חבויות
במקום אחר
עם אינסוף סיפורים
על גבר שבחרתי

אהבה
כל לילה -
קשובה בלי תנועה,
שומעת פעימות לבך -
אבוא לקנן בחלומך.

אכזבה
לנסוך רכות בטוהר נשמתו,
לבכות כשעצבות עוטפת אותו,
ובהיותו משתוקק אל דמותי הנשית,
לפכות אהבה אל היקוד בנפשי,

אינטרוספקטיבי
ובלבי עדיין הכלניות המאירות,
אפילו שהאדום ניראה לבן,
ומביטות אלי ואל אהובי

אינטרוספקטיבי
כל פעם מחדש,
כאשר אני נחנקת בצהרי היום,
אני ממתינה
לסימן של תקווה
אך רזי האמש ופשר היום
פגים מקסמם
ואני נאחזת בבהלה...

אכזבה
רציתי לשהות אתך עד האביב
ולזרום עמך כל הקיץ
אך הצלילים דוממים
והחורף קשה.

אהבה
סבל אהבתי גבר פי כמה
כאשר טרם נפרדת, אמרת לי:
"אינך צריכה לסבול בפרידה
אלא להתענג על מה שהיה..."

תחושתי
אנו כשתי ציפורים שעפות,
ביעף מתנפלות ומזדווגות,
אל מול זריחה החודרת בין ענפי העצים...

אהבה
אתה אביר שרוחו עולזת,
נושק את מצחי
אך, בעיניך רואה את שיא התשוקה
ואני - מסמיקה ממבוכה.

ייסורים
כאשר אתה עוזב,
זה כל-כך כואב
שבא רק לברוח ולהתכרבל
בתוך עצמי,
להתלבט איפה טעיתי בדרכי.

אהבה
כמו הקשר בין השמיים
והמים
שבאופק מזדווגים;

יחסים
הכל באותו המעגל הנצחי -
כמו ירח מלא
בסוף והתחלה.

אינטרוספקטיבי
אני מהרהרת בלבי:
האם טוב הדבר להלל יופיה
של ילדה בראשית דרכה
ומדי יום לשוב ולהזכירה

חלום
אני אוהבת את הים,
לשקוע בתוכו,
לשחות,

יחסים
ביחד ולחוד... לא קל,
כמו סחף בשבר ענן
ורק הזיכרונות עוד בלילות
נאחזים בשבועת הלבבות.

יחסים
כמו עורב
הוא חרץ את גורלי
וביתר כל חלקה רכה;
ניסר עמוק אל הפצע הסמוי.

תחושתי
איך יכולתי בכלל לשער
לחיות את ימיי בלעדיך,
כי הרי שיריי הם לא שיריי;
מלותיך הן מלותיי
הבוערות בנשמתי.

תחושתי
אני אוצרך,
כמו תינוקת טהורה
הנסערת מדי...

כמיהה
כל מגע יהיה מלווה תמיד בקצת בושה
כי כך כמיהתנו המיוחדת, שלי ושלך, עושה.

כמיהה
אני ממש רוצה לשיר,
לפצוח בהמנון של תקווה כפולה;
לקיים חובת האהבה
ולרוץ אל תוכך.

אהבה
כפרתי באמונה
שיש אהבה
עד אשר פגש לבי בלבך,
וקרן אור הפציעה מבעד החשיכה

ייסורים
עדיין חושבת על אהבתי-
כאילו הייתי ילדה,
אף כי כציפור בלי בית
כבר אין בי מנגינה;

תחושתי
לא אוותר עליך- חלום יקר אתה,
כוכב חיי נהיית
בגלקסיה האחרת בה אנוכי מצויה
מאז פגישתי הראשונה, שלי ושלך.

אהבה
לא אלך לבדי אל בית מלא אור
בו מהומות של צלילי כינור.
אשאר עם לפיד אחד
וזיו של נרות...

אהבה
לא אמרתי לך די,
לא נישקתי עוד נשיקה
ואתך זו הרגשה שונה...

אינטרוספקטיבי
את ידיי לא ארפה;
אותירן חצובות כאבני גזית
בארץ לכודה בחלומות,
ובהביטי אל ימי העבר-
אאסוף מתוכם את הרסיסים...

יחסים
לא בתשוקה חשקה נפשי,
לא התאווה מנחה דרכי

אהבה
זה כבר מעבר לכל הגיון, לכל דמיון,
וזה היה רק אתמול...
ולא בחלום!

אינטרוספקטיבי
איני צריכה לחשוב או לתכנן חיי
על בסיס מה שידוע ועל הנסתר -
עלים ותפרחות עוטרים אותי,
הכל מוכן.

תחושתי
אתך ראיתי שמיים כחולים
ולא הזהרת אותי מפני העננים...

חלום
אני עומדת, כאן, בחושך, לבד
והיא לא רואה את לבי האפל?!
אוהב אותך הלב הזה, ממש מפרפר
ואתה, דבר אינך רואה?!

יחסים
בשירים לא אומר לך את כל האמת,
המילים אמנם יפות
אך בקלות משקרות...

ארוטי
לא חושבת רק זורמת...
איתך ולצידך
עם הרבה תקווה.

כמיהה
לחיות את החיים
במהלך הזמנים
מזיכרון הנשיקה
לחלום של עוד מגע.

שרה לכולם מרפרטואר שיריה
אך רק לאיש אחד מכוונת דבריה -
לאיש מהשורה הראשונה.

אהבה
איך אוכל לישון בשקט הלילה
ואת גופי לא השבתת?

אינטרוספקטיבי
הפעם לא אממש את פחדיי -
לא אברח, לא הפעם, לא עכשיו.
לא אחזור על טעותי
אלא, אסדר את ראשי.

תחושתי
האם החמניות יכולות
להראות את זריחת השמש?
האם הרוח תראה לי
כיצד עפה הציפור?
האם הדג יכוון אותי
אל כיוון זרימת המים?

אינטרוספקטיבי
נעלמו לי כל צבעי היסוד של ההתחלה
כאילו דבר לא אירע...

תחושתי
פוחדת לכתוב לך
סתם שיר של אהבה;
רוצה שיר שיש בו משהו ממך,
ממני,
משנינו...

אהבה
אני רצה אל הפנטזיה,
אל רומן סוער בתוך עשן,
אל ריקוד הלילה,
אל צלילי גלי הים...

תחושתי
להרגישך חי בתוכי -
אז אוכל
לישון בלילות בשקט
ולהיות בטוחה
שאני בבית.

אהבה
לבי כמו הים,
אני כמו הגל,
אתה הפנינה שבחיי
ולא אומר עוד מילה.

גורל
בוא ונשכח את הכאב
רק לרגע
ובינתיים,
בוא ונסתכל בעיניים
עם חיוך על השפתיים.

תחושתי
אה, זה הים, שם, שתלוי ועומד?
האם הוא מעמיד פנים ?
האם לוחשים הגלים
לחישה ארוכה של יגון?
אין רחמים? איה החמלה?

כמיהה
נעלוז לאור ירח העולה מהצוקים
עד שעת חצות וקצת
ואז...
כציפורים נתחפר בקן האהבה
ללילה מלא תשוקה.

געגוע
לא נכנעת לגעגוע,
לכאב המתוק
של להתגעגע
ו"לא להיות"!

אהבה
להתעורר אתך כל בוקר
ולממש חלום נסתר
של מאוהבים המשתוקקים
להיות אוהבים
שכל בוקר נוגעים בחיים.

כמיהה
אילו יכולתי רק לצייר לך
את הזיכרונות שלי-
היית רואה את הפגישה הבאה שלנו
בציור מלא כוכבים נוצצים...

יחסים
לחרוז לי חרוזים בלחיי,
לשיר לי סרנדה בעיניי,
אז ייפתחו כל שערי לבי
ואצא לקראתך במחול תשוקתי.

אינטרוספקטיבי
כשאני מביטה בעיני עצמי
אני מגלה את שאחרים רואים בי
ואינני מצליחה להדחיק
את שעיניי העצובות מביעות.

אהבה
אין זו שגרתי
להיות ליצירה,
אך בזכות אהבתך
מכריחני אתה
לכבוש גם אותך.

אהבה
הלב רועד
בערגת החלום
להקיץ בגנך כל יום...

ארוטי
גופך לי כתמצית הנוף
שבו היו כל הזריחות הכי יפות
ולבי כל פעם נפעם
כאילו פוגש עולם מופלא.

תחושתי
הגשם מטפטף זיכרונות
של אותו השיר בלב -
להפליג עמך אל החלומות
גם שלצדך הכל כבר יש.

ייסורים
לו ידעו הוורדים הלבנים
כמה עמוק הפצע שבלבי-
היו בוכים עמי
ומרפאים כאבי.

אהבה
בכל עת שרק תקרא לי
אזכר בחלק העדין שבך, אשר נגע בי.

תחושתי
אומר לך תמיד:
"רוצה עוד..."
אתך אין מספיק."

עצב
רציתי לשמוע את האמת במערומיה
זו שכל כך הרבה ימים פחדתי מפניה
כאשר בלב רק התפילה
להתעורר איתך לאור זריחה,
לרקוד את ריקוד האהבה
אך נוקשה היה לבך...

תחושתי
רגשות של מלכה
עם מלך לצדה
שמבין את אהבתה
ונוטע בה את האמונה
הכי יקרה, שיש אהבה.

יחסים
אני ניצבת
כסלע איתן
לשאת את אורות המחר
לכבודך ולמענך!

תחושתי
עורגת בהתמדה לחלוק עמך
את שעות חיינו היפות
וללקט ממך מגעים.

תחושתי
אני זקוקה לדמעות
כי אני חשה בחמימותן,
כמו היו הנוזל החמים
שגופי זקוק ממך,
כדי להפיג את סבלי...

כמיהה
רוצה לזכות
ברגעים הקסומים שלי ושלך
והזיכרונות יהפכו למציאות הרגע.

תחושתי
למען תאוות הגוף
שהן, כשריון, עוטפות נשמותינו
ומחזקות הרשת שטווינו בחיינו,
כמו היו נוסחאות של פלא

אינטרוספקטיבי
אולי צריך לנוח מן השירה,
שמא תהפוך למטרה בפני עצמה,
במקום להיות רק צורת הבעה?

תחושתי
לעבור את הגשר הצר
ולא לפחד בכלל,
כי היכן שהפחד נמצא
האהבה לא תמצא את מקומה.

תחושתי
תוהה מה היתה מהות אותה התחושה
שסחפה אותי לאיבוד,
או, אולי בעצם כל המילים היו
רק קלישאות כיבוש?

תחושתי
עכשיו, משאביב בפתח
והלב כל-כך כמה -
ארד לעומק התחושה
להיות לך נפש תאומה.

כמיהה
לא אתרפק
רק על האתמול
ואערוג גם אל המחר,
כי מתאווה אני ללמוד את הזמן
איך להיות לך לנהר...

תחושתי
לחוש איתך את הבריזה מן הים,
לתפוש איתך גלים במימי החיים

תחושתי
בתשוקה נסתרת
לכתוב את המילים
אשר נפשי יודעת
אך אני לא מצליחה.

אהבה
באהבתנו היפה
אינני זקוקה לפירעון חובך;
באהבה שלנו
שוררת רק הנתינה...

אינטרוספקטיבי
פתאום הניף אותי גל;
הכשיל אותי מאוד.
גבוה היה הגל הזה;
טלטל אותי בתוכו...

תחושתי
אז הייתי יוצאת מהדממה,
שוטפת גופך בגל אחר גל
של נשיקות,
פורצת כהר געש,
חוצה קווים אסורים,

געגוע
ולקחת עמך את כל הזיכרונות
וכל נשמתי משוטטת...

תחושתי
הרשה לי לקחת עמי את כל אשר נותר בלבך
ונשבעת אני כי אקח מתוכך
כל שאראה שיש בו טעם,
אפילו אם מעט הוא.

תחושתי
מחר נחגוג, יקירי, אני ואתה,
את מסיבת השנה החדשה.
מכירה אותך כאילו שנים הרבה
אך אתה כמו יין מתחדש ומשתמר
בקנקן הנצח... בלבי.

כמיהה
נביט אל הנצח וברחשי הלב -
נרחף אל ענני גן-עדן
ואל שדות אהבה
של זריחה ושקיעה.

תחושתי
זכור אותי בהיותי כהרגלי,
עת תפגוש במישהו הנלחם "להיות"-
זכור עד כמה קשה גם לי לנסות.

תחושתי
רב חליפות הוא השיר-
שיר מפלט ממוות,
חרישי ומקונן,
מציף את הלילה,
שוקע נוגות ומתעלף...

ארוטי
בסוד שלך ושלי
בוקעים ועולים חלומות ישנים
המדובבים את נפשי,
שוב אני מחפשת את שכרון החושים
ואת אושר הפלאים
של זוג אוהבים.

תחושתי
רחוקה ממך - ראשי מתמלא מחשבות:
אולי האושר לא נברא עבורי?

תחושתי
... ואז כתינוקת אהיה
ותעשה בי מה שתרצה.

תחושתי
באור מלבלב וחם
שיכנת את לבי
כאשר שרתי לך
את נחל דימעותיי...

תחושתי
ואני אייחל לנס עבורך
בפניני מציאות חדשה,
אשר תשקה אותך ברוח אלוהית
בה, לא תדבר עוד שפתך, מרמה.

תחושתי
מאסתי להיות מי שלא אני, כמו שחקנית
או כמו ליצנית;
רק רוצה להמשיך את החלום
להיות אישה פשוטה...

אינטרוספקטיבי
מטוס חיי כבר המריא
כחלום שכמעט נשכח,
והותיר רק הזיות
על הימים הבאים
בתיאטרון חיי.

אינטרוספקטיבי
הולכת מהאתמול אל המחר-
מעצבות מייגעת
אל רקיעים מעודדים...

אהבה
לומר אהבה -
אומר ללא חשש.

ארוטי
מכורה
להבל נשימתך החמה
על לחיי הצמאות
לנשיקות.

אינטרוספקטיבי
אז מה יש לי שכה עצוב לי
אם ילד פלא מצאתי ללבי?

תחושתי
אני לא אוהבת את החדר שהוא ריק בלעדיך

כמיהה
כל אשר ייחלתי -
להתעורר מקולות הגשם החזק
המכה על גג ביתי
ולהרגיש מוגנת בזרועותיך...

תחושתי
שאלת: "מתי מאוהבים נהיים לאוהבים?"
והשבתיך: "כאשר אהבה עיוורת נהיית למפוכחת"

אהבה
רוצה לומר דברי אהבה
בלחישה ילדותית, כך, באזנך
להעיר אותך לעוד לילה סוער.

תחושתי
מוטב להניח בצד את מה שלא צלח,
מוטב לשכוח נחלי אכזב
מוטב לשתוק...
אם הלב עוד אוהב.

אהבה
במולדתנו החדשה ציפורים נודדות
מעבר למדבר,
השמש משגרת ניצוצות אש
לי ולך...

תחושתי
הנה לכם מונולוג הלב
הזועק לו מכאב
והגוף מתעייף
ומתכופף;
צונח מן העצבות אל תהום,
ועוד היד מנסה לכתוב...

ארוטי
הוא התקרב אלי,
החליק ידו אל מתחת לצווארי,
ליטף אותי,
אימץ אותי אליו,

ארוטי
מעט כעס חבוי בגופי שאינו מרגיש
את מגע גופך, את דופק לבך,
את ידך העדינה המלטפת בשיערי
עם תחושה מלאת עוצמה,
אפילו בשתיקה, בדממה.

ארוטי
רוצה לצאת אתך
אל מחוץ לחלל ולזמן,
לנוע חופשיה
במרחב האינסופי

כמיהה
של עומסי חיים;
פחד וספקות
מעוד אכזבות...

שם אני אתך
להתחלה חדשה

כמיהה
יושבת ותוהה,
מקשיבה לדממה,
רוח נעימה
מעט קרה,
אך השמש זורחת
ולבי רק עמך.
דלתי פתוחה
ואני בהזיה
שתופיע מול עיניי

געגוע
מחכה שתבוא אלי בלי רמזים;
גופי עוד זוכר עקבות ידיך...

כמיהה
הוכרעתי מאימת המרחק
הניצב בינינו
והמרעים בכאב מעלינו.

אלוהים
היכן הוא האלוהים שלי?
האם משחק עם הילדים;
מקפץ עימם בגן השעשועים
ואנחנו, המבוגרים, בטרוף אוחזים?!

תחושתי
נשמתה נהייתה כבדה,
איבדה את נעליה ויחפה נשארה;
מחפשת את אהובה...

יחסים
האם תוכל להגדיר לי
נשמות איכותיות?
האם תמצא לי אנשים
שיודעים לבצע מעשים פשוטים?-

אהבה
בי נשבעתי-
אחזור אליך כבר מחר
לעוד מחול לוהט
בשרשרת רקודי אהבתנו

תחושתי
אני עדין בהתחלה,
עדיין במלוא האהבה
על הטוב ועל הרע,
מחכה לרגע הבא...

תחושתי
מחשבות חולפות
על אמת ועל שקר,
על אסור ומכוער
וכל הביעותים
הנחשפים מול עיניי.

בד בבד גם חלומות וכיסופים...

תחושתי
כמו ילדים קטנים שאינם מוותרים,
וביניהם מתווכחים:
"מי אוהב יותר-
אתה או אני?"

תחושתי
כאן ואתך, אני מלאת תשוקה לחדירה עמוקה
אל...עומקי נשמתך.

תחושתי
וליטוף רוגש מהלך על נפש דוויה.
מילה אלמונית מנחמת
וקרן אור שלוחה,
מציתות בעיני מחדש ברקים,

הגות
מילים יכולות להיות מפלצות
המדחיקות מחשבות של החיים
בתוך בתי כלא של הנשמה

תחושתי
אוהבת את פעימות הלב,
פרפרים בבטן,
עיניים זוהרות,
פיתויים בטבעיות
עם תנועות גוף
שכאילו מדברות...

תחושתי
מלווה אותי בשירים
כמו הייינו בגנים הכי יפים,
מטביע בי מילים
כעומק אגמים עמוקים,

תחושתי
כל יישותי
ניצבת בפינה מיוחדת
השייכת לי ולך
ומלאה
בטנא אהבים,

אהבה
מלמול אוהבים מאחה את הנפש
וגחלת תשוקה שוב ניצתה,

כמיהה
למצות חוויה על רקע גינה ופריחה,
להגיש רגשי זוהר
וכל הרגשות- יצמיחו פרחי אהבה.

יחסים
ביקשת ממני לא לוותר,
ביקשת ממני פגישות לא לבטל,
ביקשת ממני את הקנאה לחסל,
לשמור על המילה...

ארוטי
האישה הממכרת
לך גם מכורה...

תחושתי
זה אתה שנתת שם לתשוקה
אתה, ממציא האהבה,
כן, במילותיך!-
האם זו מציאות חייך
או רק מילות שיריך?

תחושתי
במסעי הארוך למרחקים,
בדמיוני, אראה את בריאת אלוהים

תחושתי
עכשיו, אחר האהבה
מדפדפת שנית בציורי הנוף
ורואה ציור נאיבי

מקום
חיה את המראות,
מגבירה התחושות,
פורץ האדרנלין-
ככה עושה לי זו העיר.

ארוטי
גופי קרא דרור
לכל פתיונות הלב,
לכל אזיקי ההגיון
כמו בכל האהבות הראשונות...

תחושתי
רוצה אותך בכל כוחותיך
כדי להשבית את לבטיי
מתקופת ילדותי,
להרגיע את קנאותיי
מנשותיך הרבות

אהבה
לשבריר שנייה רוצה לברוח
אך, יודעת שאינני יכולה
אף כי מרגישה ממך שאני הילדה הלא נכונה
ברגע הלא נכון בחייך.

תחושתי
המילים הכתובות
דוממות;
נועצות, חודרות
ויוצרות סבך
סביב הלב...

אינטרוספקטיבי
כמו ילדה ששכחה את ילדותה
צוברת כוח, לחלחל לתוך עברי,
להיסחף אל המשקעים הקשים
הנעוצים בנוף ילדותי.

אכזבה
את נשמתי חשפתי
ובמערומיי הייתי
לבתולה שלך,

ואתה - רק כבשת...

תחושתי
שם נפגשו לבבות בין התהומות
עד שמצאו נחלת אוהבים.

געגוע
פוחדת להתרחק או לאבד,
לאבד את כל מה שהיה,
לאבד את החוויה...

אהבה
מתי אמרתי לך לאחרונה
שאני אוהבת אותך?
נכון שאמרתי לך
שאין אחר מלבדך?

כמיהה
מציאות של חלום אותך
ללא רצון להתעורר;
לדעת אהבה!

ארוטי
ממבט עיניך אני כבר מגורה
וזו אינה אהבה של שעה
אלא, מנגנים בכל הכלים כמקהלה,
עד כלות הנשמה,

יחסים
חלון לבי, אליך, פתוח היה,
אל דלתך עפתי עם מנגינה,
הקשתי באהבה, אך לא פתחת לבך.

תחושתי
בדממה נודדת נשמתי,
בשערי לבך נקשה,
בתחנוניי ביקשתי להיכנס
אך חסום היה...

תחושתי
מלכה אני מרגישה
ממלותייך שניחמוני;

אהבה
האור כבר גואה בגופי
מרצד בנשמתי,
ונמצא בלבי
שהפך לביתי.

אינטרוספקטיבי
מנסה לשלב קטעי חלומות
במציאות היום-יום
ואז, גל כמיהה שוטף אותי;
גל ללא שם

יחסים
האם רק נותר לי להאמין
שאני צריכה להיות היפה בשושנים,
השמחה והעליזה בין החוחים,

כמיהה
אעטוף אותך בפואמות
של נשיקות שפתיי החמות...

תחושתי
תמיד אני בדרכים,
חוצה כבישים פתוחים,
חצויה ברגשות
ואל תגידו לי שהחיים כל-כך ברורים.

תחושתי
החולשה שלך להתעסק בשירים
מחזקת בי את הרצון
לשורר אתך את החיים,

תחושתי
זכיתי להיות מושרשרת אל אדמת האמת,
לראות בך כעץ הכי עתיק
שלנצח אשקהו מים
אף בשעת תהום שהסתיימה
אודה לך ולאלוהים.

ארוטי
זה כמו טיסה
ארוכה אך נעימה,
האביונה ממושכת
התשוקה עזה ונלהבת
אך מתוקה - משאירה עמה
הרגשה של אהבה
בין גופים העולים בלהבה.

יחסים
משנה דעתי, מזנקת
אל מעבר לגדר,
וכמובן, מבלי לחשוב פעמיים,
נוחתת לצידך
לדקה מתוקה.

אהבה
בתשוקה שותקת
ומגישה לך שי
פרוש על מרבד כוכבים
במשעול הנסתר המהלך
בין שני לבבות אוהבים.

תחושתי
הכי טוב בשבילי
לא להעמיס על ליבי,
לא לעייף את ראשי
ורק להשקיף
על הנוף הפרוש

יחסים
לעיתים, ארצך עיקשת
ובידי נוגעת בעוקצי השושנה
אך, אתה מושרש בנוף חיי
כעץ ברוש עתיק
אשר שורשיו כבר בתוכי...

תחושתי
אין יום שאני מוגנת מאהבתי אליך
וזה רק שולחן השיש
שהפך הכל לאבן
ונתן את התחושה
כאילו כבר לא צריכה אותך.

יחסים
ועכשיו מסרבים לצעוד לאחור
כי העתיד נראה הרבה יותר ורוד.

אהבה
הקשבתי לרחשי לבך
הטווי גילה
וידעתי כי בלבבותינו פינה
השייכת רק לי ולך.

תחושתי
ואני עוקפת המכשולים
מתאווה לדעת שסיפורנו
הוא סיפור על אחוות הלבבות-
לא רק הבזקים וריגושים
של הרגע הנלעג,
וכי תשוב התקווה והאמונה
שיש תכלית לאהבה.

אהבה
נוטלת אני המילים משיריך
ומתמסרת לצלילים שמפיקות ידיך,
נאספת עמך אל הטוב
אשר הביא לי הגורל בבריתו

אכזבה
הוא היה כמו הים-
נגע בחוף ונעלם...
אך אני, עדיין רוקמת את יום המחר,
רק שהיום - כבר יודעת כאב שלא נגמר!

ארוטי
מתייצבת בראש שורת אהובותיך
כדי לזכות בעוד דבש ממקורותיך...

אינטרוספקטיבי
צופה על חיי,
מוצפת בהגיגיי
לאן זורמים חיי...

תחושתי
נודדת אל חלום
בו חוצה את הקושי...

כמיהה
רצונות אל המחר
שיגיע כבר עכשיו.

תחושתי
הקשב לפעמים
גם לכאב
בתוכו לבי אותך אוהב
חושק ידך לחבקני כאישה
היחידה ופנינת הכתר לראשך.

אינטרוספקטיבי
ומתחילה את מסעי
לארץ מולדתי;
אף אחד לא הבטיח לי
שהיא אפילו קיימת...
מחטטת בתוך קרביי
כקונכייה בחוף נטוש...

תחושתי
אני נבראתי מתוך אהבה {של הוריי}
ונולדתי אל האהבה...
לא זקוקה ללמוד מאחרים
על מנת להמריא אל שחקים

תחושתי
אהבו זה את זו השניים
ובלבם אהבה עד גדות השמיים,
נפגשו עוד בחלומם
ולא יידעו זאת מעולם.

אמונה
בלי מטה, מכה על חטא
בלכתי שבי באמונה
מסוחרר ראשי באהבה
מתחת רגליי הדרך הישרה

תחושתי
מודה לך שנתת לי לומר
את מה שחששתי בו להאמין,

יחסים
כן הרעפתי עליו אהבה
כי כזו אישה אני
מלאת אהבה לאדם
בעיקר לאותו אדם

אהבה
נכנעת בגוף ובנשמה
להבין את צפונות האהבה
באופק גדוש שדות של פרחי הבנה.

תחושתי
נמאס לאהבתי ממשחקי מרדף
אחרי תחליף או זנבה שלה,
ונשמתי - רק חפצה לחיות ברננה
מעצם יופי בריאתה
של אהבה מתוך "אין"

ארוטי
גופי להט משמחה,
רטט מכל תנועה
ונע במחול נפלא
כאילו הייתה זו נגיעתך הראשונה,

תחושתי
נס בלב אישה
חוללת בי בהפתעה
ובא החופש לנשמתי
והאושר לנפשי,
כמו בסרט ישן...

אהבה
נערת הפרחים שלך
כבשקיעה אדומה
אוהבת אותך...

אהבה
באין סוף הים,
אחרי כל הסופות,
נפגשתי עם האהבה...

יחסים
לא רוצה שתמכור לי אשליות-
מוטב לי לבדי עם חלומות
שיבוא האביב ויביא עמו
את הפעם הראשונה;

תחושתי
רק את היית אתי-
הרהרת הרהורים יחד עמי,
ציירת עמי את החלומות
שאי אפשר לצייר

כמיהה
נשמתי קורסת בשממת התהייה -
האם טעות היא אהבתי
או שמא עצם התהייה היא טעות?!

תחושתי
נפשך שדה קרב היא;
הנך במלחמה על התשוקה והיצר
אך גם להשכין שלום בנפשך יודע.

אינטרוספקטיבי
אני לא פוחדת להתחבא מאחורי הרגשות;
יותר פוחדת לשתוק ולא לומר את מה שאני,
יותר פוחדת לאטום את ראשי
מאשר לפקוח את העיניים,

כמיהה
נחגוג שוב את שלוות הבריאה
כסמל לשלמות האהבה.

רומנטיקה
נשתוק את הלילה
בריחוף של קדושה
בממלכת התשוקה.

נתלית בענפי הקלישאות, עדיין מנסה
לקטוף עלה אחד של תקווה
שיוכל לבי הנעול להיפתח
אל האושר הממתין בקצה המנהרה.

ארוטי
בשבתי על אם הדרך
אומר לך:
"אתה, ואין מלבדך,
נתת שם לתשוקה".

אינטרוספקטיבי
מעשבי הבשמים עולה
ריח מתים,
בעשב ירוק הגוונים
סיגלית הרכינה ראש,
אדמה שוממה
ספגה מכה,
אנקת העולם
נשמעת...

אהבה
אתה חבוק בזרועותיי,
אני רואה בך בית חם,
סוגדת לך בכל מאודי,
לאהבתך, לה אני זקוקה.

אהבה
די להבין פשר המבט,
וללמוד קסם סוד האהבה,
על נהרות של עדנה
הזורמים אל הלב...

כמיהה
רוצה שנשב ונחבק זיכרונות
באור עמום ובשתיקה,
נדבק לחיות את הרגע ההוא - פעמיים.
אז, את סוד הפרחים אגלה לך;

יין
פחדנו מהרגע
והיין הפיג חרדות,
הרגע שתיכננו נותר לבד
אתה, אני והרגע רק כחלום

אכזבה
היא צופה בדעיכתה
אף, כי לא מצפה למותה...
ועכשיו עולה על הר העצב
ואת דמעותיה היא סופרת.

תחושתי
עם סיום הסרט
מסך הקולנוע ירד,
היה קשה לקום
אחרי שעתיים של עינוג;
גם הסרט בתוכנו
וגם החיבוק הארוך.

אכזבה
נשמתי נדקרה בבגידתך הראשונה.
אני כזו אווילה
ושמש, ירח וכוכבים- כולם צוחקים
ומגחכים לי בפנים...

אהבה
לצלול אל תוך ים השלווה
אל דממה עמוקה מחרישת אזניים,
כאשר לב זורם אל לב
ופעימה שלי ושלך מתאחדות...

אהבה
מוצאת עצמי עטופה בידיך בשחר היום
אחרי לילה בו ריחפתי בזרועותיך מחלום לחלום
וביקשתי לשאול אם תאהבני
כפי שאוהבת אני אותך.

אהבה
כל תנועה של גופך מתנגנת
כקול פעמונים נפלא
עד שהיא נוגעת בלבי,
ויודעת אהבתי את האושר הפלאי.

אהבה
נפגשנו כבר הרבה לפני
הפעם הראשונה ליד החוף
והאיר לי מזלי
שלנו צלצלו הפעמונים;
פעמוני האהבה...

כמיהה
זרמנו עם נהרות הזמן
שקוצים בין רגלינו
אך, עם שחר נוריות ירוקות
בשדה חיינו עוד תפרחנה
ושמחה תצמח שוב
עם נשיקתך בשפתיי הלחות.

תחושתי
הזמן מלמד אותי לקטוף פרחים
בשדות בני אדם.

יחסים
עוקפת המכשולים בשבילך
והולכת אחריך...

אכזבה
אני עטרתי לך עטרת אהבה
במור, בבשמים ובצלילי חליל
ואתה, את טרף ערגתך
ניפצת כלבה גועשת
בהיות התום לכחש,
ויפי הבריאה - אפר רמיה.

ארוטי
לא יודעת איפה נגעת
אך אותי השארת
בטראומה...

תחושתי
בדד אתהלך על החוף,
בו גלים לבנים נשברים,
ומילים נעימות מגיעות לאזניי

ארוטי
שרטטנו נתיבים חדשים
מהולים ברטט לבבות
כאשר את שיפודי הלבבות,
שהיו על האש, השארנו מאחור.

ארוטי
שרטטנו נתיבים חדשים
מהולים ברטט לבבות
כאשר את שיפודי הלבבות,
שהיו על האש, השארנו מאחור.

תחושתי
אין תכנית מדויקת לעסקי האהבה
ביני לבינך;
אין חוקים
ולא שופטים...

עצב
שוב אינני יכולה להכיל את החושך,
שוב אינני מכילה את חיי.

תחושתי
כך שזורים הניגודים;
כאב ואושר
במרחקים, בחלומי,
בראשי החולמני.

תחושתי
ברקע - מוזיקה ערבית,
אני שותה תה,
מקבלת אירוח חם
אך אני לבד
עם טעמים מוזרים בפה.

תחושתי
כי באפילה אני לבנה
והלילה שחור,
ולבי מפליג אתך כל דקה...
ומעיני זולגת עוד דימעה.

ארוטי
בתשוקת התאבדות
מוכנה לכיבושך;
"עשה בי מה שתרצה".

תחושתי
עיניי בוהות בו,
חלומותיי נרקמים עליו,
שפתיי מרפרפות על גופו,

ארוטי
התעוררתי מותשת...
רק אלוהים יודע
איפה הייתה נישמתי כל הלילה,

ארוטי
פגשתי איש שאמר שאוהב
ובין רגליי ניגוניו פרט,

תחושתי
פה הוא המקום של חלומות הפלאים,
ואני מדמה לעצמי כי מובילים אותי
לנסיקה אל גובהי שחקים ורחיפה במרומים;

אינטרוספקטיבי
אנגלית - מונה גולד
תרגום לעברית - ארבל הכרמלי

תחושתי
כאשר האהבה מדברת אלי ברמזים
ועושה לי מבחנים,
היא מזמנת
גם תבוסה וגם נצחון.

ארוטי
והנה, אתה חד לי חידה:
"התדעי מה אוהב אני בך?"
ואני משיבה:
"יודעת התשובה",

תחושתי
ממש תמימה,
עורגת לה בסבלנות רבה
מבקשת מהדמעה:
"לא אל תבואי אליי"

תחושתי
כשמש המתלטפת עם עננים,
מתרפקת אנוכי בשלווה לצידך, אהובי.

תחושתי
בוא וניפרד בנשיקה
כאשר דימעתי על לחיך...

תחושתי
זהו יום ללא שמש או שקיעה
אלא ערב עם שמיים אפורים,
שאפילו הכוכבים אינם מנצנצים.

אהבה
רק אתך
הפנטזיה התממשה-
הלב מלא רגשות,
לפעמים סופות,
לפעמים חם, לפעמים קר...

ייסורים
ואני מתחזקת באמונתי,
וכאם רחמנייה
מלטפת את פניך הצרובים

ייסורים
אילו יכולתי להירדם,
אילו יכולתי לדמם
מפצע שכזה.
להבות האש אתן
אך, חסרות צבע...

תחושתי
מרגישה את לבך
אשר יובילך חזרה
כאשר תהיה מוכן לנחות;

תחושתי
את הפרחים אשר היגשת לי,
פיזרתי על גופי העירום
ובסומק אשר בלחיי -
העצמתי את להט הארגמן שבתוכם.

תחושתי
ציפורים צייצו לי
שירי אהבה וניגונים,
השמש - קרן לי הזהיבה
ורוח מעלי נשבה;

יחסים
אל תתן לדבורת השדה לטעות;
לדבש הפרי גם אתה נצרך.

אהבה
עושה הדבקה צבעונית נהדרת
וצובע לתפארת
את אהבתי,
מילות שיר נפלאות-
מתיז אחת-אחת במכחול...

אמונה
בכל יום תיוותר האמונה
בניצחונו הנצחי
של הצדק האלוהי הטמון באהבה.

אהבה
זה מה שאתה עושה לי;
מוציאני מדעתי,
מכריחני לצעוד בעקבות אהבתי
תוך איבוד תשומת לבי
מדברים אחרים שסבבו עולמי...

תחושתי
עכשיו חופשייה
לתת לך כל חלקה;
גם מגופי...

ארוטי
מעולם לא הייתי קרובה
למין כזאת תחושה.
ביקשתי להרגיש עוד ממנה
ופרשתי כפות ידי והחלקתי על גבך.

אינטרוספקטיבי
הכתיבה
אצלי זה פשוט ציור של הלב

אהבה
ציירת לי אהבה
ואני ממסגרת אותה
כדי לשמור את נצחיותה.

תחושתי
ציירת לי חיים
ההולכים בעקבות הלב
כל עוד הינו פועם.

תחושתי
הייתי ציפור
ואתה לי היית הפרח;

תחושתי
צלול אל האין-סופי,
אל האל האמיתי -
שם תמצא אותי...

תחושתי
שולה ממצולות החיים
אוצרות מיוחדים ושמורים
המבטיחים מציאות עם אמת חדשה
של תקווה מתוקה,

תחושתי
ממלותיך נשמע הד בכיו
של עולם אכזר;
שרת לי שיר על נפשי השבויה
שעוד מעט לחופש תצא.

תחושתי
כל-כך מוזר,
אבל בליל סערה, ראיתי נצח,
בבוקר, שפקחתי עיניי,
מצאתי שתי דמעות-
אחת שלי,
אחת שלך.

אינטרוספקטיבי
לא וויתרתי על שום חוויה,
אף ייחלתי למצוא אהבה,
אך אולי הייתי עצורה
ובלב הייתה מין תרדמה,
נשארתי צמאה...

אינטרוספקטיבי
צריך כוח של ברזל
שפוי בערפל החיים להישאר
כשענני החיים האפורים
מאריכים את שעות ההמתנה ליום בהיר;
הולכים ומתרבים...

תחושתי
מהבהבים אליי כל הכוכבים,
הרגשות מתבהרים
ועמם באים צרכים חדשים;
להביט עליך מבעד לחלון...

תחושתי
אין לי בעיה על המפלצת לגבור
כשיש לנו אהבה שכזו...
ואנו שוב בתוך התשוקה
עם צמרמורות של אהבה.

תחושתי
קול פנימי נמלא טהרה ואהבה חלומית
קורא לי לנטוש
את הכיעור הפראי
אל מול פני החיים היפים...

כמיהה
קראי לי, אהבה שלי, לצדך להיות
כי לא אדע הכיצד לחיות
אם אדע שהלכת מבלי שוב...

עצב
בלבי עולה, לפתע,
נעימת קינה עצובה,
על שלא הצלחתי
לעשות אותך מאושר...

תחושתי
נושאת זיכרונות
בעריסת ורדים
ויופי החיים...

תחושתי
זוכר איך ניסית
את הקשר בשיער לגזור?-
אך קשרי הלב
נשארים לעד,
מתקשרים עוד עם הזמן,

תחושתי
דווקא כאשר הכל לא מסתדר
צצה תחושת שלווה לא מובנית...

תחושתי
נדמה לי שבלי עינייך
לא אהייה כלל
כל הרצונות,
כל ההשראות
שבעיניך חיות...

אהבה
...והניגון הראשון
המגע, המבט,
הגעגוע ורוח האהבה
עדיין, עליהם, אני מרחפת במרום

תחושתי
ראיתי הרבה חופים;
עמך הייתי בחוף מבטחים,
ושם כבר ראיתי הרבה עצים,
הרבה שדות ירוקים...

יחסים
רוצה אותך כמו כולם
ושתאהב אותי כמו שאני אותך;
אהבה בוגרת,
אהבה ללא שקרים,
ללא חומות
וללא גבולות,
עם מעשים של בוגרים
כאשר הם אוהבים.

אהבה
ואני אומרת לך,
שהאישה קיבלה חזרה
את כל נעוריה בשמחה,
העתרת עליה כל אשר בלבה חפצה.

עצב
מאז מקום אהובי רחוק
שכחתי את הצחוק;

אהבה
אחוזת תחושות נעימות
מבושם הניחוחות
בחובקי מבטך
ומנישוק צווארך,

תחושתי
לבי - שתיקתו נפסקת
ומתחיל לרקוד את הגעגוע...

יחסים
רציתי לשמח לבבך ולענג גופך.
אך בחרת לשחק במשחק
אכזר ומכאיב...

יחסים
שלא נדע מריבה;
אני ואתה, רק באהבה.

תחושתי
ממתינה שיגיד לה
מה היא בשבילו...
ככה מצטנעת,
ממתינה שיגיד
את כל אשר כבר במילא יודעת.

בלדה
"אילו רק הייתה לי דקה של אומץ
לברוח מתחת לחופה,
הייתי מונעת מעצמי
הרבה תוגה".

תחושתי
פרוץ שערי לבך
ואולי תבין פשר אהבתי
כי, לא מתוך התשוקה
חושק גופי בגופך.

ארוטי
כל צליל שלך מתנגן בתוכי
וקורא דרור לתשוקתי,

תחושתי
שאיפותיי,
כמו בחלומותיי,
מבקשות להתגלות במקום אחר;

הרהור
האם העיורון הוא חטא התקווה?
האם האהבה היא פשוט אשלייה?
האם המציאות היא גם חלום?
והאם החלום הוא חזון בריא?

אהבה
הותיר בי שובל
של ניחוח האהבה
וקסם תשוקתו
שהייתה לי כמרבד פלא.

יחסים
לא, אל תדמם
ארפא את כאבך
כפי שהבטחתי בשבועה,
עוד תראה את המלאכים...
עוד תראה הדרת שמים...

יחסים
לאוהבים שכמונו - יש זמן למחשבה,
אולי קצת עצובה,
אולי דווקא מרגיעה.
לאן תוביל העלילה?

ארוטי
לא רק הטבע היה אלוהי -
גם אתה, אהובי,
גילית את סודי,
לקחת אותי אל החלום.

שואה
בציוויליזציה רק אסונות
אך שם, בכפר הדרוזי,
או אצל הבדואים החיים בטבע -
אינם יודעים דבר.

תחושתי
אין בכוחי לאחוז במילים,
זורקת עיתונים על הרצפה,
מנקה אבק מכל פינה,
ציפורי הלב שותקות...

כיצד הגענו מאותו החורף
שוב אל האביב?

עצב
"אם רק תחייכי
אוהב אותך", כך אמרת
אבל זה לא אמיתי!
עוד לילה לחכות לשווא?

אהבה
מחלחל לאט-לאט אל תוך גופי,
חורט סימנים בנפשי
הופך כל שעה שחולפת
לעוד יותר מקודשת.

אהבה
הלילה אחזנו ידיים, נצמדנו למילים
ואתן המראנו לשחקים...

הלילה אחזנו ידיים, נצמדנו למילים
ואתן המראנו לשחקים...

אהבה
בחדרנו המיוחד
אין במה-
אנו שחקנים
אך לא משחקים,
אנו מרגישים
רגשות אמת
של זוג נאהבים.

יחסים
תראה, אהובי,
אתה לא חייב להוכיח לי
בכל רגע שאתה עמי
כי אתה כל-כך גברי,
אינך חייב לפצותני על כל נשיקה
באורגזמה חדשה;
זו ממש לא הפנטזיה שלי...

ארוטי
שדה פרחים הוא גופנו
המפזר צבעים וריחות
ההופכים אותי לשיכורת האהבה.

ארוטי
מכינה לך שיקוי מניחוח גופי
אליו תיצמד כאל אור התמיד,

תחושתי
נדמה כאילו השתכר הירח
משלוות אהבתנו
ומזוהר פניך...

אהבה
קבל ממני שיר אהבה פשוט
עימו שולחת לך זיקוקי געגוע

ארוטי
כמו הגשם אחרי הברקים -
אפול לצדך,
ואתחשק בגופך;
מי ייתן ולא נדע שובע

תחושתי
מצפה למגעך הרך והמלטף
ונפרדת לשלום מדמעות הכאב.

כמיהה
שלח בי קרני שמש אלוהית
ואחרוט אהבתך על לוחות לבי,
נכרות ברית בין הלבבות להתמזג ברוגע
מתחת לשמיים, מול שקיעת תפוז.

תחושתי
פגה כוונת התעתוע הישן
להפקירך לעצבונך;
שמא האושר אליו תמיד שאפתי
אני אוחזת בידי... אותך!

תחושתי
עטופה אני בגופך
דוהרת אל תוך יערך
ובעודי רוכבת עם אהבתי
המחשבות דוהרות אתי

יחסים
היו, לי ולך,
כמה שעות של חמדה;
הרפתקאות בהירות
שאינן מסובכות.

תחושתי
רוח אהבתי בצבע פנינה -
שקופה לי ובלי רמיזה,

תחושתי
הייתה תחזית שהקרה
תקדים לבוא,
וגם הסבר מלומדים
על זרמים ושקעים,

תחושתי
לראותך מתענג ומנוצח
במכורה זו של תשוקתי
בידי המוכרת רק לגופך,

תחושתי
יש ימים בהירים
ויש כאלה שבדמעה טובלים,
יש ימים של שגרה
ויש ימים של חוויה,

תחושתי
בכל רגע, החולף אתך במהרה,
קיים מכשול בין נוכחות האהבה החיה
לבין גסיסתה

יחסים
תן לה שתוכל בך להאמין,
תן לה שעל אהבתך תוכל לסמוך
ואז, בשלוות מלאכים תתמלא נפשה
ותהא כל-כולה עסוקה רק באהבתה לך.

ייסורים
זורמת בחשאי אל רכסים רחוקים,
חותרת למעמקים,
צוללת בדממה -
אין לי נחמה,
יבשה הדמעה
תמה האהבה...

יחסים
תמיד...
כאשר אלי תגיע
ארצה אותך להפתיע
לקחת את שתיקותיך,
לחבק מבטך...

יחסים
נבקש לשכוח את חצי הכוס הריקה.
כמו שיכורים מיין משובח
נלגום תשוקות לגופינו
ונספיג בם הנפש עד כלות.

כמיהה
תן לי
שלווה מחוץ לרעש היקום
בה נשמע את מנגינת הלב.

כמיהה
תן לי אהבה בה
אמסור לך את לבי
ואנדוד אתך במרחבים הבלתי-נתפסים
של "הביחד".

ארוטי
לא יכולה לשכוח שרק אתמול
היית כולך שלי - נשמה וגוף.
את גופך רוצה עדין ועוד...
ואת נשמתי אחצה לשתיים-

תחושתי
צבעים משתרגים בהרהוריי
כמו היו הם עונות שנה
וציפורים שעופפו סביב
קטעו מזה זמן את משק כנפיהן.

כמיהה
בחלומותיי מתרוצצים תסריטים,
כאלו ואחרים,
על אהבה בת אלף שנה
בה אגיע אל לבך,

כמיהה
אם תבוא, תיעלם השממה מלבי
ונאות מדבר יסובבוני,
הדורות ביפעה ובחן.
והיה אם אחוש
כי שלך אני בלהט,
ושלי אתה באמת ובתמים,
אדע אהבה מהי.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חלום
ישנה חתיכת לחם מתחת לשולחן ליד רגלייך... שורת נמלים נעה הלוך
וחזור מאיזה סדק ברצפה ואז - הפסקת לחייך.

הרהור
אהבה - נושא גדוש בחרוזים
מתחיל ומסתיים במילים.
אך אותה אהבה שרוצה לחיות-
רוצה לנשום...

אהבה
כאשר הופעת מלפני לגמרי במקרה
פצח לבי בשיר חדש ומתנגן,
השמחה עלי השתלטה במלואה
ואינני חוששת לומר: "אהובי, ברוך הבא".

הוא ואני
כדי להתגבר על בדידות איומה
מצאתי בו את הנחמה
ומתוך שלא לשמה
באתי אל האהבה.

אהבה
איזה מזל ששתי עיניי
יכולות להביט בך ללא הפסק.

אהבה
כבר אינך רק עובר באורחותיי
אלא חרוט בי ובדרכיי,
יכולה לקרוא לך בכל שם
לעשות אתך כל שנפשי תחשק -
ללטף,
לנשק,
לעלוס,
לדקה לאהוב
אפילו לדקותיים לשנוא.

זוגיות
לא רוצה להיות האקזוטית שלך
כמו איזה ציפור צבעונית,
שברירית שכלואה בכלוב
ובכנפיה לא יודעת לעוף.

ביקורתי
רואה אנשים שחיים חלומות ותקוות
ואת אלה שבועטים באלוהים
ועל היצרים אינם משתלטים
חיים בתככים ומזימות.

אהבה נכזבת
יורדת לקרקעית חיי
ולא פוחדת;
כבר הייתי שם!

אמונה
אלוהים הוא את -
את האלוהים!

אמונה
חשבתי על אמונה
וחשתי בכאבה,
כי כאשר קיימת האמונה
נכון שישנה גם האהבה?!

זוגיות
אתה מבטיח לי דברים גדולים;
איך אדע אימתי אתה רציני?
אולי כדאי שתבטיח
רק את מה שאתה יכול לקיים?!

זוגיות
אולי היינו צריכים
להיות בגן מלא שושנים
או לפחות על איזה צוק
המשקיף על הים.
אולי חיבוקים כמו תמיד
במיטתנו הקבועה
עם סרט ישן של בטי דיוויס,
אך לא זו המציאות!

הוא ואני
אמרו לו שהיא אישה רעה
אמרו לו: היא תפגע בך,
היא לא בשבילך.

אינטרוספקטיבי
לומר את האמת לאמיתה?-
כיום, אני מרגישה עייפה
אך את ידיי, לבקש עזרה, אושיט
רק אליי, אל ה"אני", אל עצמי!

יסורים
עתה הגיע עת זוהר העיניים
לראות מעבר למילים,
להבין עומק משמעות הדברים,
לצאת לחירות בנפשי המייחלת
להתפקח מעיורון הדרך.

הוא ואני
אתה שונה
מהאחרים;
לא מסכים
לוותר לי,
חושף את בושתי,
חושף את תאוותי,
נותן לי להיות אני,
הכל ללא הסתיגויות.

אינטרוספקטיבי
מתייחדת עם הרגשות שלי;
לא בורחת,
לא פוחדת
מלהרגיש כל התחושות
הן לגיטימיות
והן שלי!

הוא ואני
לא איכפת לי להיות הראשונה
שלזכותה תזקף ההצלחה
להפעילך, עפ"י תחושתך
ולהישמע רק להוראות לבך.

אינטרוספקטיבי
גברים רבים היו לי בחיי
שריקדו בסביבותיי
אך לא הבינו מאומה
ממה שמתחולל בנשמה.

זוגיות
התוכל להבין?
התוכל להסכים
למציאות של בלי אני ואתה
כאשר שתי נשמות טובעות בים האהבה?!

ג'ננה
שומעת אותך בשנתי
זועק ועיניים נועץ בי;
כך מעורר את תשומת לבי
על שרוצה את אהבתי.

חלום
חלום חוזר על פגישה רחוקה,
אני מחייכת לקראתה
ובמלוא הנועם מתהלכת,
באה בעדנה,
מתמסרת בחדווה,
שבה לאהבתך
ואש הלהבה לא כבתה -
לא אדע מכאובי האהבה.

אהבה
מכירה בעובדה שכל האמצעים
מקדשים את המטרה
ולך אני מצפה;
יודעת שלבסוף אמצא אותך.

אהבה
לא אתן לעצמי להתרחק ממך
מעבר למרחק שיהיה ניתן להרגישך.
בכל עת שרק תקרא לי
אזכר בחלק העדין שבך, אשר נגע בי.

אינטרוספקטיבי
מה דעתכם על המחשבה
שהאהבה היא ראיה שונה וחדשה?-
אולי כמו משקפיים שהחליפו בהם עדשה
לצבעונית, מופלאה ומאד רגישה,
שמסננת כמעט את כל המצוי
כדי להתמקד אך ורק ברצוי?

זכרונות
האם שכחת, כמו לא היה ולא נברא,
שזמן כה רב כבר לבי שלך
ולבבך שלי?
טרם שכחתי את האהבה
שרבצה על לבי עד אבדן הנשימה.

אהבה
רואה אותך מקשט את שיערי בפרחים,
אתה מראה לי את העצים,
את הציורים,
את הצבעים,
את העננים, השמים,
את הציפורים במעופן
ואת כוכב השחר.

הספד
היית החלום הגדול
לכל אחד מאיתנו
כאן, בארצנו הקטנה.

אינטרוספקטיבי
אני נחושה
כי אותה אמצא
וכבשמש קופחת
אשאר לקדוח בדמיוני
ולראותך כבר ממרחקים,
מאופקי הימים,

אהבה
הפכו הנחשולים לגלי נועם אשר גאו
משורש לבי ועד איבריי שרעדו,
מראש ועד עקב
הכל ניראה כה ראוי ותקף.

אהבה
ושם, באותה פגישה,
הנבואה התגשמה!-
סינוורת אותי באישיותך,
נעלם ממני הפחד שהיה בנשמה,
נתתי לדמעות האושר לשטפך בערגה
וידעתי שידיי נוגעות במלאך האהבה.

אירוטיקה
קיבלת אותי,
רצית אותי,
יצרת אישה חדשה
שאתך כמו בתולה,
והיא כאדמה הצמאה
לגשם סוחף מעצמה
אך, תמיד לא מספיק רוויה
רוצה ורק רוצה...

הוא ואני
אם לבדי אצטרך ללכת
בנתיב מלא העצב -

אוטוביוגרפי
באתי בכוונה אל העולם
להתייחס אל עצמי כאל בן-אדם,
כאל נפש חיה
חושקת ונחשקה
וכדי להגיע רחוק יותר,
מהר יותר,
התאימה לי המכונית
לאותה תוכנית.

אינטרוספקטיבי
אני חיה רגעים שלא חייתי,
הולכת לאן שרציתי,
חופשייה באהבה של עצמי
ולא מתאמצת להיאחז במציאות של אחרים.

הספד
השיחה בינינו הסתיימה
ואני טומנת בזיכרוני את מילותיו,
מחבקת הכל לליבי המרוקן
עם חיוך ורגליים יותר קרובות
לקרקע ברורה ומוצקה
מסתם אלוזיות אנושיות,
כאשר מספר דמעות חומקות מעיניי...

הוא ואני
כבר אינני תלויה בין עצב לשמחה
אלא שרויה בתוך אהבתך,
כבר לא חושדת ברמז של חורף גשום;
רק רואה את זוהר העונה החדשה.

אהבה
זיכרונות אהבתנו טמונים בכל פינה -
כמו בקונכיית פלא שנתת לי במתנה
והשארת לי בתוכה
את ים החיים לאהבה.

אהבה
שמעתי איך הלב הולם בקרבי,
חשתי כילדה-מלכה כאשר הבטתי
בך...
בתשוקה...

אוטוביוגרפי
נדמה היה שמסגרתי חברותי ואהבתי לו
מאז הייתי לכלה והוא חתן... לאחרת
אך ירח דבש חגגנו יחדיו; הוא ואני,
כי הם היו כה זרים
ואנו כל-כך קרובים אחד לשני...

אהבה
אלו לא המילים
וגם לא השירים,
כי מילים נשמעות יפות
אך העובדות הן שמשקפות
את מציאות אהבתנו
ואת עצמת רגשותינו.

אינטרוספקטיבי
מבקשת את ההבחנה בין נכון לטעות,
מחפשת צוק של רגש, ספת חלומות.
אולי בחיפוש מהות הטעות במסע החיים,
אבל, העיקר, שלא אפסיק לחפש
את תקוות אוצר השלווה

הוא ואני
אני מספרת סיפור לניירות,
מדברת אל הדפים
והלב הולם בקצב.
זה אולי מסוכן
למסור את חיי לדפי נייר...

אינטרוספקטיבי
להתבצר באהבה
ולחבוק כל יממה.

הרהור
כמה זמן עבר
מאז שאמרת לי: "את יפה",
מאז שבעיניך היה מבט של אהבה?

יסורים
השחור נצרר בה פנימה כמו עטלף
אין אור...

אהבה
זוכר את אדגר אלן והשיר "אנבלי"?-
אהבתי את השיר הזה כשהייתי קטנה...

אינטרוספקטיבי
היא רחוקה מן השונאים, והיא נסתרת מן הזעם,

ואין בה שמץ תוקפנות, ואין בה זעקות או רעם.

אפשר לקנות אותה במחיר של סלחנות ואהבה,

אפשר למצוא אותה כנועה במשעולים כבושי תקווה

אינטרוספקטיבי
"אוהבת אותך" היא מילה קטנה
לעומת ההרגשה והתחושה
של פגישת הלבבות
בפסגה
חדשה.


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
שירה מאויירת
אל היצירה
דבקתי בך חזק
כבר בחורף אשתקד;
אין הבל יום
שיעז עינוג זה לכבות




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
עוד פעם הוא
נדחף מלפניי,
האדיוט.
זה הרי תור
ישראלי,
כולם ראשונים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 29125. בבמה מאז 7/12/03 19:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למונה גולד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה