המראות רצים לי מהר, העיניים לא מספיקות להיאחז בתמונה והיא
כבר נעלמת.
כל ישראל פרוסה מול העיניים כשנוסעים מת"א לחיפה ברכבת.
הרים, כבישים, קצת פחות מכוניות מבדרך כלל.
הרגשתי חופש, היה לי פגרה מהעבודה והחלטתי לנסוע לחפש לי דירה
חדשה לגור בה.
עכשיו אני כבר לא פה.
אני מחכה למלאך עם הכנפיים הכחולות, הוא אמר שהוא יחזור עם
התשובות של כפות המוזנים של חיי, הוא אמר שזה אומר אם הייתי
ילדה טובה או לא, ואז הוא קילל ואמר שנימאס לו מילדים קטנים.
אני פוחדת, אני יודעת שעשיתי משהוא לא טוב.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
