|
מומו סלגוב הוא משורר מודרני וצעיר אשר התחיל את
קריירת הכתיבה שלו בזמן שניסה לחזר אחרי אהבתו. כיום
סלגוב ידוע בעיקר בשיריו המתארים את החיים שלו דרך
האהבה, השלווה, הכעס וכמובן המטאפורות האין סופיות.
אם אתם קוראים את זה אני מקווה שזה אומר שנהנתם
מקריאת אחת מהיצירות שלי. תודה!
ציטוט שאני אוהב: "זה שהדגים שותקים זה לא אומר שאין
להם מה לומר; וזה שהכלבים נובחים, זה לא אומר שיש
להם מה לומר" (לא מצאתי את מקור הציטוט ולכן אם
מישהו יודע אשמח אם תכתבו לי).
בבוקר היא מגיעה כמו אסירה,
מאחורי השומרים היא מבקיעה.
היא קרה,
חשוכה וחלשה.
מלבינה את חדרי עם אבקה אפורה.
ביתנו חשוך והיא עצובה.
|
אשב איתך ברוח שמש חזקה
תחת ובין ענפי הדשא הגדולים
|
מבטם של אנשים יפים ובגדים על קולבים -
גורמים לי לשנוא את מי שמרשים
|
היה,
היה והזעתי והלכתי מלא.
כל זה עד ש...
|
ליד חכמים ממני אהיה טיפש,
ליד טובים ממני אהיה רשע
|
הראש כואב
העיניים מטושטשות
הפה יבש
הידיים נופלות.
|
|
|
אם הייתי סינית
לא הייתי מגדירה
את עצמי כברוס
לי.
זאת שאהבה את
התל-אביבי
במחווה להומר
סימפסון |
|
