|
"העסק שלנו זה עופרת"
- סטיב מקווין.
נתתי לה פרח. אהבתי אותה כל-כך, אז נתתי לה פרח. היא אמרה שזה
קיטשי, אבל היא אוהבת את זה, בכל זאת. כי אני נתתי לה פרח. היא
הניחה את הפרח בתוך כוס עם מים, כי לא היה לה אגרטל.
|
באה אליי פעמים רבות, היא גרה קומה מתחתיי "למה אתה עושה רעש
בתקרה שלי?" - "זו הרצפה שלי." - "זו גם התקרה שלי! אם תעשה
רעש אני אקרא למשטרה, ויכניסו אותך ל-300 שנה לכלא, וגם יתלו
אותך על חבל, וגם יחשמלו אותך בכיסא חשמלי, וגם
|
האיש המזוקן ערם 12 אקסל על הדלפק, וגם שני בקבוקים בירה
שחורה, והסתכל במבט משונה בערימה של שוקולד לבן שנחה בתוך
עטיפות בתוך קופסת קרטון.
|
בקושי הפה נפתח לאוכל. לא יכול להחליף בגדים, לא יכול להתפשט.
לא יכול לעשות כלום חוץ מלכתוב איך היא באה אליי, באחד הימים
הראשונים של החורף, כשהגשם מכה כמו אבנים והרוחות הורסות עצים.
|
הלב שלה אמרתי יהיה אבן לוחשת אש ורודה, והנשמה שלה תיפול לתוך
תהומות עמוקים. היא לא אמרה, לא רצתה לשמוע. לשמוע את הנשמה
שלה נקרעת פרררסססקקקטטט... אבל אני שמעתי את הצליל, הוא מילא
את כל אוזניי.
|
הוא כתב על הגוף שלה את ברית אהבתם בלורד שחור. היא התפתלה
בעונג על כל מילה וכל הבטחה, והוא התעלס עימה. היא הייתה זוהרת
מארץ אחרת, ולא ידעה את הכאב במלחמה החקוק בנשמה.
|
הוא הלך בדרכים, בינות לימים חשוכים, נפל בצל, השכים קום, ניגח
את הירח. לא הייתה לו ברירה, רק להמשיך במסע שיטוטיו שלא נגמר.
הלא כבר צנחה השלכת על מדבריות הסתיו והאישה שלו הולכת כי הוא
לא שב.
|
"אהההה... קושקוש... מה עניינים?" קושקוש זה אני.
"בסדר. מה איתך?"
"איתי בסדר, אתה יודע... סה"כ סבבה.. מה איתך?"
"השאלה האמיתית היא מה איתך."
|
מה יש לי? קוטג' למריחה, אודם על השפתיים, איפור לעיניים,
נעליים מזכוכית, ארגז מלא חול ואנשים קטנים עשויים משעווה, עם
פתיל קטן למעלה.
|
ישבתי עם כוס בירה. שתיתי, מנגן באורגן. נזכרתי, איך היא אמרה
לי שהיא אוהבת רק אותי, ותוך שבוע לא רצתה לראות פניי. ישבתי,
שתיתי, לא היה לי משקה חזק יותר.
|
זה קרה באותו הלילה. הסתכלתי במראה וראיתי ששיער הזקן שלי
נושר. מיד החלטתי להתאבד. אנשים מתאבדים על פחות מזה -
דיכאונות, התעללויות, עוני, השפלה, חרם, חוסר אונים, הרגשה
שהשמיים נופלים. אז אם על שטויות כאלה הם מתאבדים, אני לא
אתאבד אם יש לי נשירה בזקן?
|
יהונתן הקטן מאוד רצה לטפס על העץ, בשביל לחפש אפרוחים. הוא בא
לאימא שלו שישבה ובגן ונהנתה מאוד מעצמה ומהשמש הנעימה, ואמר
לה - אימא, אני רוצה לטפס על העץ בשביל לחפש אפרוחים.
|
יום יפה, אביבי כזה, חם מאוד. אני ושמוליק יושבים על הספסל בגן
הציבורי. שמוליק לובש ארוך למרות ש-חם כי הוא שמן. אני לבוש
קצר, מעשן סיגריה וחם לי.
|
הינשוף המדבר לא רצה לשתף פעולה. אז הדוקטור הטוב כלא אותו
במכלאת הכלבים כדי שהכלבים יכלו בו את זעמם. אך זה לא קרה.
הינשוף המדבר התגלה דווקא כדברן גדול בחברת כלבים, והם הקשיבו
לו קשב רב בעודו טוען טענות פוליטיות, מסביר על מדע, חקלאות
ותעופה, ומספר סיפורים ע
|
אני יורד ים הגון וישר בדרכי, רטייה על העין, דגל שחור -
גולגולת ועצמות מוצלבות מתנופף על תורן, גשם, חמסין, הוא תמיד
שם. דגל ענקי, הם רואים אותו מרחוק ומתחילים להתבלבל.
|
הוא אוכל עכברים, הבן-אדם, כי אין לו מה לאכול. הוא אוכל
סוליות נעליים, משומשות, מטונפות. הוא מבשל נעליים בסיר ואוכל
אותם, הוא אופה אותם בתנור, הוא שם עליהם רוטב, בחיי אלוהים.
|
שלמה היה מאוד עצוב כי לא הייתה לו גויאבה, היו לו רק ארטיקים.
הוא ניסה בכל דרך אפשרית, וגם לא אפשרית, להשיג לעצמו גויאבה
- ולא הצליח.
|
אימא שלו הייתה שרמוטה, אבל הוא לא היה שרמוט. הוא רק רצה ללכת
לבית הספר וללמוד כמו ילד טוב בשביל שייצא ממנו משהו.
|
כולם היו אבלים על לכתו בטרם עת של סבא ג'פטו בגיל 80. לאות
אבל הם תקעו בפניהם אפים מעץ במקום אף. כך כל היום וכל הלילה
היו מסתובבים עם אפים מעץ עד שאנשים התחילו לגחך.
|
היא הייתה ילדה שובבה עם ויברטור במכנסיים. למעשה היא כלל לא
הייתה ילדה, היא הייתה בת 27, אבל היא אהבה מבוגרים ובילתה
בחברתם, ולכן הם קראו לה ילדה, כי היא הייתה ילדה לעומתם, וכך
היא גם ראתה את עצמה לידם - ילדה.
|
סנדי לא ענתה. היא הייתה מהבחורות המתוקתקות האלו שמורחות לק
ואודם, מתאפרות קלות ודואגות לצורה של הגוף שלהן עד שהוא נראה
כמו סיגריה. ולובשות בגדים של זונות. במילים אחרות - סנדי
הייתה פרחה.
|
בלילות הייתה מייללת לירח כמו חולה רוח, והייתה מגרשת שדים
ועוקרת עקרבים מהחורים. אני אמרתי לה את תלכי ככה לאיבוד. היא
לא הקשיבה.
|
אני שבר כלי. למה את צועקת עליי? תפסיקי לצעוק עליי. המאפרה
מלאה בדלי סיגריות והפחים עולים על גדותיהם. הרבה כלים
מלוכלכים בכיר והרצפה מטונפת, גם המקלחת והשירותים. הבגדים
מסריחים והציפורניים ארוכות וגם השיער והזקן...
|
כל התגובות לא יכולות להכיל את עצם תסכולי. אני לבד בבית ובאות
שלוש נשים צעירות מהשכונה. אני לובש טרייניג. "באנו לבקר!"
צורחת אחת במן התרגשות לא ברורה, יושבות שלושתן צפוף על הספה
הכפולה ואני על המיטה, מדליק סיגריות.
|
היא מסתכלת עליי רגע במבט מלוכסן. "מה, זו שעת הרחמים העצמיים?
אני מדליקה את האור." "לא!" "כן," לא!" "כן," "את לא יכולה!"
"אני בהחלט יכולה, הנה... למה האור לא נדלק?" "אמרתי לך שאת לא
יכולה, חחח..."
|
שמעון לא רצה להיות פועל בניין, הוא רצה להיות ספר. הוא רצה
להיות ספר כי זה מה שהוא עסק בו בגלגול נקודם, וגם בקודם לו
ובקודם לו. ככה אמרה לו מכשפה. אז הוא הלך למספרה השכונתית
וביקש מדויד הספר לעבוד אצלו,
|
"אתה מריח שוקולד?" היא שאלה ועל פניה חצי חיוך והעיניים
הירוקות שלה מביטות בי בציפייה. הבטתי עליה, הבטתי סביבי, היא
משטה בי? הרחתי והסנפתי כמו כלב את האוויר ולא הרחתי כלום,
|
הוא מתרגל לזה. הוא מתרגל לכל דבר. לשלשלאות על הצוואר, על
הרגליים. לאוכל המעופש, לבשר הנא. ל-הכול מתרגלים, אתה יודע,
בסוף מתרגלים ל-הכול.
|
היא שמעה שוב ושוב
את קולו של האדם המהוגן
הנורמטיבי
שהתחיל איתה בחנות תקליטים
|
ראיתי אותך זורחת בחשיכה
כמו אבוקה גדולה
היית ניצוץ בחושך של נפש דואבת
לי היית אבוקה גדולה
|
תמיד כשהיא רוצה להודיע שהיא אוננה,
היא כותבת שהיא פתחה זרם מים בברז
ולפעמים הזרימה שפעה, ולפעמים התבזבזה
וכולם תמהים על העיסוק במי השתייה
|
ילדים, לשבת בשקט, לא להפריע!
אבל המורה, משה דוחף לי יד לתחתונים!
תתעלמי ממנו, אני רוצה להמשיך בשיעור
אבל המורה, משה דוחף לי אצבע לחור של הטוסיק!
|
אני אוגרת בשבילך אהבה,
אז אל תפריע לי
החיים שלי עכשיו זוועה,
אז אל תתקרב אליי שלא אפגע בך
|
כשאמיר מצייר
העולם יפה יותר
כי אמיר כל היום
מצייר רק באדום
|
אני אוהב את ריח הנפל"ם על הבוקר.
- אדם רומנטי.
|
בשבר השמש הקופחת הממריאה אל-על,
ליד ספינה טרופה לחופי אילת
על דיונה נודדת בחולות סיני
במים העכורים והרדודים של הכנרת
|
ילדה קטנה בוכה
הלכה לה הבובה
מתה מקורונה, הבובה
קברה אותה בחולות הים
|
אהבה זה דבר מטורף.
כאילו... זה מטורף לגמרי.
כאילו, מה מטורף בזה?
שזה מטורף, לגמרי מטורף.
|
ב-רכות, את קוברת אותי
ב-רכות, את אוהבת אותי
מלטפת אותי בכל גופי
עוטפת אותי באהבה ללא תנאים
|
אם תחפש אותי
תמצא אותי
מתחת למדרכות הרחוב
|
אהבתי אותה וזה היה קשה
היא לא אחת שתיתן שיתאהבו בה בקלות
הרי לאהוב מישהי זו מחויבות שלה -
להיות נאהבת
|
השתיקה שלך חותכת בי אלפי חתכים
לאן נעלמו ארבע שנים?
ארבע שנים שאהבת אותי, שהצחקת אותי,
שעשית הכול למעני
|
היא הייתה נערה משגעת
שהייתה מאוהבת בנער משגע
שהפכה לאישה משגעת
ורצתה לחזור לאהוב נעוריה
|
אהובתי משכבר ימים נסעה למרחקים
איני יודעת אם תשוב ביום מן הימים, אם בכלל
יש לה חוק ברזל להטביע חותם
לכן היא לא זזה בלי בגדיי מעצבים
|
את יושבת לידי, מסתכלת עליי
את לא יכולה לחשוב איך זה לחיות בלעדיי
כל נשיקה שלי, הופכת אותך לשמחה
כל חיבוק שלי, גורם לך להרגיש בטוחה
|
כל יום ויום אני יוצא לעבודה
רק שתהיי שמחה, אהובתי
לשם כך בחרתי בך ובחרת בי
בבית חרושת "קופי" לחוטים
|
ובתוך כל הטירוף
הוא הזכיר לי
כמה אני אוהבת
לשמוע אותו גומר.
|
כשהם זזים - יש להם חוטים על הידיים
שמניעים אותם, שהם מניעים
ויש להם תירס בין השיניים -
שהם אכלו, שהם אוכלים
|
מה קורה אתך, על מה אתה חושב
אני מחזיק בפניו ומנסה להסתכל לתוך עיניו
אבל הוא מתחמק והעיניים לא אומרות דבר
את העבר שהוא מדחיק, את האש והדם
|
הרמזורים מהבהבים צהוב בכל הצמתים
לנסוע או לעצור
למהר או לחכות
הכבישים רטובים, זו הפוגה קצרה בין גשמים כבדים
|
כמו לייט בתוך האוטו שלך
גורם לי לרצות את מה ששלי
תדליק את האור, חשוך כאן
תצעד בשדה הפתוח, אבל לא לבד
|
אז הם אמרו לי - אתה נעל
והם אמרו לי - אתה גרב
והם אמרו לי - אתה קירח
והם אמרו לי - אתה שעיר
|
מעשן כדי למות
לא רוצה להיות פה
|
רק ראיתי אותה - מיד התאהבתי בה
עוד לפני שהיא פתחה את הפה
עוד לפני שידעתי מה שמה
|
כשאת הולכת אני מוצא אותך במישהי אחרת
אני מתגעגע,
אבל אני לא יכול לראות את הפרצוף שלך
|
מנורת הלילה בחשכת החדר של העיר הגדולה
מפיצה דובונים מסתודדים על הכתלים
מפת כוכבים חגה על התקרה
|
איזו מן תקווה? איזו מן תקווה?
כזו שתעיר אותך בבוקר עם חיוך, עם ציפייה
איזו מן מטרה, תכלית?
לעשות מה שאתה עושה ולעשות אותו טוב ולטובה
|
שוב שתיתי שלוק לשיכרון
יפה שבא לבכות
משחקת בגברים כמו מריונטות
תסכול כזה שבא לבכות
|
הזיתי אותך בא אליי, מתפשט
הזיתי אותך פרוע לגמרי, שופך מנוע
הזיתי אותך אומר שאתה לא יכול בלעדיי
שאני כמו מקדש לתפילותיך
|
הייתה ילדה קטנה, גדלה לאישה לתפארת
הצמיחה שדיים, חמוקיה התעגלו,
אפילו פנייה יפו
|
כמו חיה הוא נחש
אוכל פגרי חיות קטנות ובולע אבנים
כמו עוף הוא דוהה
מרחף בין המגלבים של העולם הזה
|
כבר שבועיים בלי הישיבה הקבועה,
בלי היכולת להשתחרר ולהרפות.
להרפות את השרירים, המחשבות והראש.
|
איפה הוא האיש אשר האש בוערת בידיו,
והוא לא נכווה
איפה הוא האיש אשר השמש נשמעת לו
איפה הוא האיש אשר מדבר אל האל עין לעין
|
זה למטרה טובה
יש לנחם את נדכאי העולם העניים, המכוערים והממורמרים
צריך להראות להם שיש יופי, עושר ואהבה בעולם
להוציא אותם מהמציאות המטונפת של חייהם לשעה קלה
|
והיא לא יודעת, היא לעולם לא תדע
את הכישוף שניכר בפנייה
כש-רק להביט בעיניה העצומות ופיה
מעורר תחושות של גבר שרואה אישה חדשה
|
כן, איש כזה מעורר רחמים
שחושב שהוא מחזיק את כל המפתחות
מן קרימינל, אבל עם לב טוב
שלא עובר על החוק, רק מכופף אותו קצת
|
הוא איש של צדק מוכח,
את יודעת שאת יכולה תמיד לסמוך עליו
הוא יקשור בחבל את הירח וימשוך אותו לך
ואת הכוכבים יאסוף לך בצנצנת
|
אם הוא יתאבד,
הוא יפסיק להיות מיוחד.
אם הוא יתאבד,
האנושות תאבד אותו.
|
מחשבות שלי-שלך יש לכולם
אף-אחד לא מחדש פה שום-דבר
מי שבורח מפני יצירי דמיונו של מישהו,
שירוץ
|
למשל אני, מה איתי, איפה אני בעולם שלך
את לא אומרת
אולי אני בהמתנה
לא אכפת לי להיות בהמתנה, את אישה עסוקה
|
אני אוהב לישון על ספסל בקיץ,
וליהנות מהאוויר הקריר,
ולנשום מלוא ריאותיי אוויר נקי ועשיר ומתוק,
ולראות את הערסים מתקרבים להתעסק איתי,
|
" אני לא אתפלא אם המצאת את כל הדבר הזה.
הספקתי להכיר אותך-
את מסוגלת להרבה יותר מזה!!!
|
אבל אני לא רוצה לחולל בטבע כמו קוסית,
אני רוצה להיות קוסית
שגבר גדול וחזק ושרירי יחדור אליי ויבצע בי את זממו
|
מתחשק לי לדגדג את כפות רגליה עד שתבכה מצחוק
אני רוצה לצבוט לה בטוסיק עד שיהיה אדום
אני רוצה שהיא תישן לרגליי כמו חתולת מחמד
אני רוצה שהיא תרחרח את כפות רגליי כשהיא סהרורית
|
אנחנו יורדים על ברכינו,
מתחננים לפניכם שתעריצו אותנו
איך אתם לא רואים,
כמה אנחנו חשובים לנו
|
אני לא זוכר את כולן
כל-כך הרבה פצעים ופרצופים
אני זוכר שהיא בכתה,
|
כתבתי לך שיר זרוע כוכבים
שתלתי שתילים של חלומות
קישטתי אותם בהרבה תקוות
הפרחתי בתוכם יונים ופרפרים
|
אני מתגעגע לתחושה של הקוס שלך על השפתיים שלי.
את יודעת שזה הדבר שאני הכי אוהב בעולם.
אני אוהב לגמוע אותך לשיכרון.
כל מה שאני רוצה עכשיו זה להיות לך בין הרגליים
|
שיסתובב בקיץ בבית עירום
ויפרוש את גופו עירום על המיטה
כמו אומר - תמיד את יכולה לטעום,
מתי שמתחשק לך
|
כמה עשירים חיינו, בשפע
של כל טוב עלי-אדמות
ומרומים
מה מבורכת היא השמש
המחממת עורנו וליבותינו החשופים
|
אבא הכין כרפס עם בצל,
אבל לא יצא לו,
לכן הוא בישל את האצבע שלו
|
אתה נמצא כל-כך גבוה,
עד שאתה לא רואה?
או כי אתה נמוך מדי?
|
בוא אלינו, אלינו, אלינו לים
אל הים השוצף השוקק
לך הוא מחכה, לך הוא מצפה
שתשתזף
|
אתה אומר שהכול בסדר,
כשהמצב בעצם הפוך
אני רואה אותך לא מסוגל לעבוד
מתהפך וכמעט הולך מכות עם עצמך בשנתך
|
עד מתי תגידי
וזה יהיה לא
עד מתי תבטיחי
וזה לא יתקיים
|
כשאמות - אני רוצה לחזור כנער חווה
כי נער חווה תמיד יודע להיות
|
היא הייתה מרוסקת על הכיסא,
כל העצמות שלה היו שבורות
היא הייתה מרוסקת על הכיסא,
אחרי שהוא עבד על העצמות שלה בפטיש
|
בא לי לשמוע מה אני עושה לו
את הנשימות שלו נהיות כבדות
את איך הוא מתרכז רק בדבר אחד
ומאבד שליטה
|
יין זה ממתק נדיר
כולם שותים
כולם רוצים רומנטיקה
|
בסוף העולם,
אפשר לחייך, בחוץ יום יפה
ואז תראי שזה לא נורא,
זה גורל וזה לטובה
|
לא נראה לי שהוא יבוא היום
ולא נראה לי שהוא יבוא היום
אני מחכה ומחכה...
ולא נראה לי שהוא יבוא היום
|
אם יש לך משהו שאתה מוכן למות בשבילו -
אז יש לך משהו לחיות בשבילו.
הם אותו הדבר.
|
כבר נמאס לה מ-כל אותם סרסורים
שאומרים שוב ושוב -
"למה לך לבד, אני אדאג לך"
אמרה מהקוס שלי רק אני אתפרנס
|
בואי אליי בדרכך המשתמטת
בתוך אדים גדולים של ערפל
כי הלילה לא נגמר
ונפשי מתחילה להיאנח
|
כאבה לו הבטן
לקחו אותו לבית חולים,
הפשיטו אותו עירום,
גילחו את ראשו,
|
שיערה צבוע ענבר וקוצים רבים יש בו
עיניה זוג יהלומים נוצצים ועורה שנהב
פלדת אל-חלד מכסה את גופה,
כנגד תוקפים וכנגד טורפים
|
הוא אמר שהוא לא יסמוך על בייבי מוס יותר
ושהקשר שלהם לא יהיה שוב מה שהיה
והכי נורא זה
שאני יודעת שהוא צודק
|
בין כאן לשם
מפריד קו דק אחד
|
איך זה, את אומרת,
אהבה קונים בלי כסף
לא ידעתי לענות
פשוט הצעתי לנסות
|
הקטן היום קטן מאוד
והנורא היום נורא מאוד
ולי אין כוח לחכות
אני הולך לקטוף את זו שרוצה להיקטף
|
מפלט מפה,
מי לי ייראה
אני רץ על גבעות צחיחות
אין טיפת מים לנשמתי
|
בכל זאת הוא רושם את זה כאילו יש בזה טעם
כאילו האלים סוגדים לזה, כאילו השמיים נופלים
הוא לא מוצא סיבה ונגמרו לו החרוזים
שלהבת אש מותכת בצמתי התמרורים
|
עם כוס קפה בכסות החשכה
שם היא תופסת אותי בצלצול הטלפון
אני שותה אותה,
כשהיא הולכת לבדוק
|
בלעדיי הייתה שלכת
בלעדיי הייתה דממה
פניתי אי-אז ללכת
לכיוון הממלכה
|
אני שט לאורך הנהר
במורד הנהר אני שט
שמיים כחולים מעל מנוקדים אורות
מלאכים לבנים שחורי כנפיים כבדות
|
במחרוזת היא תלויה
כמו אנפה פצועה על קצה השובך
מחכה שהדלת תיפתח, והוא ייכנס
מחכה לו בחלוק כחול, מחכה לו בפיג'מה
|
במחתרת הדליקו זיקוקים
עצומים, גדולים וחמים,
עם ריח שרוף
רק איש אחד לא בא,
|
הוא לא נראה כל-כך טוב
אבל הוא עושה לך הרגשה טובה
בידיים שלך הוא נותן את הכוח ביניכם
בענווה שלו את מסתחררת
|
אנשק את כל הבנות כולן.
אעשה אהבה עם עצמי.
אסניף הרואין.
אלך עירום ברחובות העיר
|
עוד יום של לונה-פארק בעולם המשוגע הזה
אוכלים הרבה מסטיק ומנפחים הרבה בלונים
איש הגלידה מחלק גביעי גלידה עם סירופ
ילדים קטנים מתנשקים ומבוגרים מתכוננים למות
|
אבל כן, אם את שואלת
את יכולה להיות עירומה ומאושרת
כמה שתרצי
תאוותנית, חרמנית,
או סתם חופשייה מבגדים
אני אוהב אותך בכל צורה
|
הם הולכים כולם, כולם, כולם הולכים
מהמיטה שלהם לאל שבמרומים
איך אני יכול להתחפש לעז-נפש ויהיר,
מול עיניים של צער כזה ש-כל עולמן חרב
|
כשאני בדרך צוחק ומצחקק
וקולך החרישי רווה בנחת וסיפוק
כשאנחנו מנסים למצוא מעט שפיות
וחוזרים למקומות שהבטחתי לך
|
למה אתה מציק לאח שלי הקטן?
אתה רוצה שאני ארביץ לך?
לא ידעת שיש לו אח גדול, אה?
לכל אחד ואחת יש גב
|
כי הירח ממשיך להסתובב
סביב כדור הארץ, סביב עצמו
והים גואה ונסוג לאחור,
כמו תמיד, כמו שתמיד היה
|
לא חייבת לך כלום...
כל מה שאתה עושה,
כל מה שאתה מדבר,
כל מה שאתה חושב,
|
"אני רוצה לרדת לך בזמן שאת מעשנת,"
הוא אומר ומוריד לי את הג'ינס יחד עם התחתונים.
הוא מלקק אותי לאט,
בקצב של השאיפות שלי
|
יש לי גזר בתחת,
וכל פעם שאני חושבת על זה,
הוא נכנס יותר עמוק.
|
ביודעין מגרד לה בעור,
מתחת לסוודר, מתחת לחולצה
היא מגרדת, היא חופרת,
הגירוד לא מניח
|
אני בוכה כי אני שונא אותך ואני אוהב אותך.
אני בוכה כי את המלאך שלי והשטן שלי.
אני בוכה כי אני בז לך ואני סוגד לך.
|
ראיתי אותו משתלח
במימי הביצה.
לא הבנתי את פשר המעשה.
ואז עלה גל חום של בוץ עטף אותו,
|
גרמנייה חטובה עם חור בתחת
אש בחלציי
יצאתי עם בוקר להצית את הגפנים
|
חינכו אותי על חיים פשוטים, לא השגיות
חינכו אותי לעבוד בשקט למען הכלל וליהנות מחיים פשוטים
ומספקים
קוראים לזה תרבות סוציאל-דמוקרטית, זה כתוב במגילת העצמאות
אז מה קרה?
|
ראיתי אותה - מיד התחלתי לרקוד
אמרתי לה - "ניפגש ברחבת הריקודים"
וזה מה שקרה
|
2. לפעמים, אני מרגישה שאין לי מצפון.
3. לפעמים, המצפון שלי הורג אותי יותר מדי.
4. הייתי מעדיפה להתאבד מאשר להתוודות על אותם שקרים.
5. נאנסתי.
|
הדגים השותקים מפרפרים ברוח
מבליעים כאב בשתיקת גאווה
נעלו את פיהם ושכחו את המפתח
הם עסוקים בהישרדות ללא נתינה
|
הוא אמר לי אני לא בשבילך
את גורמת לי להיראות נמוך
משום מה לא הבנתי, הוא גבוה ממני,
הלכתי להתנחם בזרועות דודה
|
מנסה לראות
גם מגבוה וגם בגובה בדשא
ב-מה אנחנו שונים
|
אין לי פנאי לשבת בשקט
ולשמוע את הקשקושים האלה
זה כמו רדיו, בלה-בלה-בלה,
אני שונא דיבורים
|
אופה לחם עם קימל
יש לה לב רחב
שדיים גדולים, ענקיים
מניקה את כל תינוקות השכונה
|
אימא בישלה דייסה
הדייסה הייתה טעימה,
אבל גלשה מהסיר
והציפה את כל הפקולטה לגובה רב
|
כל-כך הרבה דמעות
יורדות
יורדות
כמו טיפות
|
הנה הוא קם, הנה הוא כאן,
בלי יותר מדי פלפולים, הוא פותח בדהרה
כמו נמלה קטנה, כמו תולעת זוחלת,
כמו עכביש הטווה קורים בסבלנות
|
אבל את יפה
ולכן את חושבת, אבל לא יכול
למען האמת, אני כמעט כבר מת
|
- אזרח, איך קוראים לך?
- קיין.
|
באתי לתוך החושך להיפגש עם האיש בשחור
הוא באמת היה שחור
מרופד, עייף
הוא יצא מתוך החושך לבוש שחור
|
זה לא אני שבורח, החיים
בורחים ממני
תשע בשעון, ואבא
ברכבת סילון
|
את נבהלת -
הוא עוזב לעולם
לוקח את הזין היפה שלו -
ונעלם אתו
|
עקרו לי את הכיסאות מבית הקולנוע,
אבל אני לא מוותר
יושב על הרצפה וצופה בקזבלנקה
|
מ-ה-חמ"ל, שהוא קרא לו בית,
הוא היה שולח את האף שלו לבתי השכנים,
|
ידידי היקר, אני שומע את הבכי שלך,
ליבך כבד, רוחך נאנחת.
אתה מרגיש כל כך שבור, כל כך אבוד ובודד,
אבל אל תפחד, כי אתה תמצא את הדרך הביתה.
|
איפה התווים ומי לקח אותם
כיצד לא נופל הכוכב אל השמש
מה זאת אומרת שהחמה היא צל
מי הבטיח לי גן-עדן של שושנים
|
"למה החיים לא מגיעים עם הוראות שימוש?"
זה מאוד פשוט -
קנית מוצר - קיבלת אתו הוראות שימוש
קיבלת חיים -
|
ביחד, לא לחוד
זה יכול להיות מדליק
איך שאת פורחת כמו סתוונית
|
השמש יצאה בדיוק לחמש שניות
קרן שמש זוהרת נשלחה ממרום היישר אל
הזין שלי
כי הייתי עירום על הכיסא ועשיתי ביד
|
הזכות לעצבות היא לא זכות שאפשר להצביע עבורה בכנסת
או לבקש אותה מאנשים
עצבות זהו איסור שאסור להביע בשום צורה או דרך
|
מה היא אומרת כשהיא נוסעת ואומרת אף-פעם לא תחזור?
אולי היא סתם מקנטרת, אולי היא טסה לארץ אחרת
אולי יש לה מישהו והוא לא אתה
אולי נשבר לה הזין מלשפשף לך את הזין
|
וגם ככה אני סובלת בעבודה.
בשביל מה אני עובדת בכלל?
במה זה מקדם אותי בחיים?
התוצאה היחידה שיש לזה היא כסף.
|
החתול נפצע
לא ברור אם ברגל או בנשמה
החתול מצטנף בפינה
מרכין את הראש ומיילל קינה
|
היו לה הרגלי שינה משונים -
יקיצה - שינה - יקיצה - שינה
|
גם אם עברה גיהינומים, היא בסדר עכשיו
גרה בבית קטן בעולם אחר, עם ילד שלא נולד,
ומנהלת את חייה בניחותא
|
+ כתבתי שיר.
- כתבת שיר?
+ כן, רוצה לשמוע?
- רק אם זה שיר טוב.
|
היא רוצה שיאכלו לה את הקוס,
כי היא רוצה להרגיש כמו מלכה לזמן קצר
אומר לה - הייתי שמח לעזור לך,
אבל אני גר רחוק
|
בעלי גמד ואני שרמוטה גדולה...
לא, אל תמחו,
בעלי באמת גמד ואני באמת שרמוטה גדולה
|
הייתי צריך לאכול, זו לא אשמתי
הייתי רעב.
בן-אדם צריך לאכול
|
הילד מומי חפר בבור לקבור את הכלב
בעתיד הוא יקבור את המשפחה שלו,
עכשיו זה הכלב
השמיים החליפו צבעים מעליו
ואמרו לו שלא יהיה טוב.
|
ועכשיו גם זה לא מספיק לך,
אתה רוצה את הלב שלי,
את הנשמה שלי,
את המוח והדם שלי
|
הכלבים נובחים בחושך,
לא נשמע קולם
הכלבים נובחים בחושך,
הב-הב נעלם
|
נטלו אותי חסר רוח חיים לכאורה
ועשו לי לוויה כיד המלך
כבוד כזה של אנשים וקינות,
לא קיבלתי ולו פעם אחד בחיי
|
הם משחקים לך בראש
הם שוללים כל מחשבה שלך
הם מנסים לעצב אותך
הם מקלפים אותך כמו בצל.
|
עיניי עצומות
מבטך, זיכרון רחוק
רואה את הכל מתערבב
כמו סלט שיכור
|
אם אני אשתה בירה,
חבית ועוד חבית
האם אהיה מאושר יותר,
ביודעי שאשתי שמרה לי אמונים,
|
את כל-כך פאקינג פתטית
איך יכולת לפשל ככה
|
הכל הזוי מסביב.
אחת בצהריים.
עשן ואלכוהול. אדים מהאמבטיה.
נורה שמחליפה צבעים ומקרינה על כל התקרה.
|
אני זוכר כשאיבדתי את דעתי
היה שבר בעולם דרך עיניי
והכול נראה כמו תיאטרון של אנשים עיוורים וחירשים
|
ראיתי משהו, משהו נפלא
אני רואה עכשיו אחרת, משהו השתנה
אין לי מה לומר, משהו בדעתי
משהו גדול מזה שהיה קודם
|
נוטלת את המגבת, שמה על עיניה והולכת
אני שותה עוד כוסית וודקה ומביט בעיניים שקועות
במיטה הריקה שהכילה כל-כך הרבה טירוף ובלגן
שם את השיר שהיא אוהבת, מתנדנד בחדרים
|
כניסה יחידה למקדש הארור
ריח של צחנת קיא
חצים נשלפים ונתקעים בקירות
טרולים עם חרבות
|
אף-פעם לא שכבתי עם אישה
שעובדת במרכז לבקרת הרמזורים
אבל עם כל שאר הנשים - כן
אז אם את עובדת במרכז לבקרת הרמזורים
|
המשיח לא יבוא על חמור לבן,
הוא יבוא במרצדס לבנה מפוארת,
ממוגנת בשמשות ושילדה משוריינת,
עם תת-מקלע על גג המכונית
|
הקיץ של הצד האפל של הירח
רוחות אבק בפתיתי שלג
עיניים בוהות כמו פנסים,
באורות כבדים על דרך אספלט
|
"אני (שם מלא) החתומה מטה
מצהירה בזאת
כי אני מקיימת יחסי-מין
מרצוני החופשי
|
היא צעקה עליו
היא הייתה אחוזת אימה
היא צעקה שהוא לא מאכיל אותה,
שהוא לא מזיין אותה,
|
קזינו לאס ווגאס,
זה הקזינו שלי
|
תשמרו על המיקסר שלכם,
יש נשים שנכנסות לדיכאון עמוק
אם המיקסר שלהם שובק חיים
כי הן משתמשות בו הרבה באהבה
|
נוסעים במכונית הישנה של אבא
אל המקום ההוא
כל ההרים נראים אותו דבר
כולם רטובים ומוריקים
|
וקמתי בערב ולא היה לי מה לומר
וקמתי בבוקר והיה אותו דבר
אני לא יכול להפסיק את האש
אני לא יכול להפסיק את האש ללא ניצוץ
|
בעת ערב שומעים אותו צווח
זו זעקה למרומים לימי משיח
ארץ מתחרשת קול פסיעות צווחותיו
מתגלגלת מראשי ההרים כמו רעם
|
כל יום ויום אותו חלום
על ילדות מאושרת, על ביסלי ובמבה
אבל כשהיום נשבר בשמש הזורחת -
החלום מתנפץ כאילו לא היה מעולם
|
ונפלתי בדרך ביער של עצים נושמים
והם שיחקו בי והגירו לי פירות רקובים
והייתי רוח מנשב בין עצים נושמים
והמכשפות כשפוני והשדים דקרו בי
|
קימטתי את האוויר
כמו היה לי אוויר לנשימה
השתעלתי שיעול תחלואה
נטרפתי בעולם אחר
|
תגיד, אתה מרגיש את הקריאה של הירח?
יללות חותכות את האוויר, ויש גם ריח
מהלהקה הזו אף אחד לא בורח
מי שניסה ולא הצליח כבר פצוע וצורח
|
אני שותה משלולית
אני זאב ערבות
שודד את הכרמים,
של האנשים הרעים
|
מסתובב ברחוב, נדבק לאנשים,
מה יש לך?
יא מאנייק, אתה מנסה להדביק אותי?
|
התנפחה לי הביצה הימנית
זו הייתה תאונת אוננות
מתפתל הלכתי לבית המרקחת לקנות משהו נגד הכאבים
כל הבנות חייכו אליי
|
הם החליטו לגמור אותי
עטו עליי כלהקת זבובים
מצצו את דמי כמו יתושים
החלישו אותי כמו עלוקות
|
וזה מה שיש בי
כל העולם המבולגן בראש שלי
לא נותן לי מנוחה
|
אינטראקציה עם בני-אדם,
מאמללת אותי
עוד מעט נכנסת השבת
אני לבד וטוב לי.
|
לישון מחובקת כל הלילה,
ולהרגיש ליטופים נעימים.
ללטף גב וכתפיים וצוואר...
להריח את הריח שלך מהול בריח כביסה
|
זו בשלה כמו נמרה יש עליה
מתקרבת לגיל העשרה, אבל אישה במלואה
עלה שלכת בסתיו לא יכול לה, היא לא בוכה
זו תעשה ממך קציצה
|
איזה זיוני שכל הולך שם,
איזה זיונים
הוא תוקע לה והיא משפריצה
הוא דוחף לה והיא מגמרת
|
זיונים מזדיינים זיונים מזדיינים
אני אוהב זיונים מזדיינים
אני אוהב לעמוד לי זין
אני אוהב להכניס לתוכה עומד לי זין
|
גרמני אתלטי עם שרירים בולטים
מסנוור לה את העיניים
גרמנים יודעים ללחוץ על כל הכפתורים הנכונים,
אבל אין בם אנושיות
|
הו, הצילוני נא בנות ישראל
המין הגברי הברברי חומס את נשיותי!
מבזה ביד גסה את עדינותי!
מחלל את אצילותי!
|
מפנטזת על זה שיכין לי חביתה וסלט.
מסובך?
פאקן חביתה וסלט!!
|
חבר כזה, חבר בהחלט,
הוא יודע יותר טוב
מלקה אותך ברצועות עור
וגופו לבוש שחור
|
חדר עינויים בו יש קולב
עליו תלויים דיסקים
דיסקים ורודים לקוסיות
דיסקים אדומים לפרחות
|
בעוד הישראליות מצלמות את האוכל שלהן -
הגויות מצלמות את מה שבאמת טעים -
את הפות שלהן.
|
בהתחלה הוא היה חי,
ולבסוף הוא היה מת
אבל בין לבין הוא אהב ושנא,
ועשה הרבה המולה ברחובות עפולה
|
בוא נעשה שיתוף פעולה שטוף בדם
מכיר אותך כמו את אב-סבי
אז כל עוד אני כאן, וזה לא באשמתי
זוז הצידה, ותן לרקוד.
|
אבא שלי תמיד רצה את הבן הכי מושלם.
לכן קיבל את הבן הכי דפוק.
ככה זה כ-שלא אפשרי לעמוד בציפיות.
|
אבדה התקווה מעל פני האדמה
מי אתה ומה שמך?
נושאי המגבעת צועקים שהאדמה מקולקלה...
מה אתה עושה איתה?!
|
ביום-יום לא רואים את זה
את השמש מעפילה למרומי השכינה
את הירח מטפס ומפיל רסיסי אור
את היד שלך שמלטפת את התחת שלי
|
ילדים נופלים מהשמיים ישר לתוך אינקובטור,
ונוטעים שורשים חזקים באדמה
הם לא מדברים הרבה, רק בוכים,
על מר גורלם להגיע לעולם הזה
|
ראיתי בעינייך שהלכת סחור-סחור
כל מה שמפריד בין אדם לשמיים זה חלון
|
האוויר משתחרר מהבועה בה הבן-אדם כלוא
והפנים שלו מתנפחות בשאיפה לחמצן
כוכבים מתנדנדים סביבו,
מתרחקים - מתקרבים
|
כשהוא עצם את העיניים הוא ראה צבע סגול
כמו הילת קדושים
מאוורר הרצפה סובב בראשו וסובב בכנפיו
החום הזה גרם לו לתשישות
|
והייתי רץ בעיניים עצומות
מחפש את הלב, הלהבה
והייתי דוהר על סוסים פראיים
בדרך מ-פה אל המחר
|
ילד בוא לקנות קרמבו,
ברור שאתה אוהב קרמבו, כל הילדים אוהבים קרמבו
רוצה חטיף שוקולד עם זה?
כדאי לך, יש בזה אגוזים
|
בלילות תאווה אפפוני
פיות יפות ועירומות
מבשר גופי אכלוני
והניחוני לאנחות
|
וחזו עיניי בית יעקב ובניו
עד הלכו במדבר שבעים שנה
לא מנצנצים בשמש כמו הכוכבים מעל
ממהרים על ערש שכינה
|
בבוקר ביסקוויט עם ריבה
לתוך להבת הקפה היא נשרפה
במחול שדים לתוך הלילה
איפה שהשמיים נגמרים יותר ויותר קרוב
|
שלמה היה עובד במפעל מתכת
זו עבודה קשה רצח
וגם מסוכנת
הוא היה מכין ממתכת - חרבות
|
יש לזה ריח של שפיך
וריח של כפות רגלים מסריחות,
שהלכו יחפות
ולא רחצו אותן
|
היא גוהרת והיא מטיילת
על הגוף שלך ושלי
היא מפולפלת והיא חושקת
בגוף שלך ושלי
|
הפכתי מים,
ואני מכסה את כל הרצפה
זלגתי טפטפתי מהתקרה,
ואני מכסה את כל הרצפה
|
בלילות אני האדם המטומטם ביותר בעולם
הראש שלי קטן-קטן, ואין בו כלום
אני לא מסוגל לעשות כלום, אפילו לא להרהר
כי כבר לא נשאר לי משהו טוב לחשוב עליו
|
תקנה לי טמפונים, היא אמרה,
ואני לא ידעתי שיש גדלים,
אז לא שאלתי
הגעתי למדף, מלא גדלים,
|
יש לו טעם של וויסקי וקוק
והלשון שלו רטובה ומושלמת
והיא בשבילי ושלי לכמה שעות
ואני בשבילו ושלו לכמה ימים.
|
סימנתי לה שאני גמרתי
שאני ממנה הלכתי
אין היגיון בדברים שהיא אומרת
היא מטורפת כמו רוח סתיו שלכת
|
ממחר אני אראה אותה פחות,
כי יהיו לי משקפיי שמש
ממחר אני אלך לבית שלה פחות,
כי נקעתי את הרגל
|
יחפה על משטח לבן
לחם לבן מתפורר בין אצבעות שקופות
הקירות מרוחים צבעים ללא היגיון
הרצפה מוכתמת בצבעים ויש עליה זרי פרחים
|
מכות על הראש מליסטים, לא חדש
אבל יש בי וזה מה שקובע
כל עוכרי ישראל יכולים לקפוץ לי,
אני מוכן למות על קידוש השם
|
אם היא הייתה אומרת,
אולי זה היה אחרת
אבל היא לא אמרה,
ולכן זה אותו הדבר
|
יופי הפרחים המלבלבים כל לב
על פניי עיניים דומעות
שמחה, הקלה
מנפנף הוא בחרב האור
|
אוהבת את פליני,
מתמסרת לאנטוניוני,
יש לה העתקי ציורים של ליאונרדו דה וינצ'י,
ילדה ממש נפלאה
|
בבוקר קפה בחלב
עיניים מתהפכות
השיער פרוע, הלבוש מרושל
יש איש שתקוע באמצע הרחוב
|
ילדה שמנה, הוא צעק
ילדה שמנה ומגעילה
ואני בכיתי כי אני אוהבת אותו נורא
|
ילד שלי יפה
מה עשו לך החיים והאנשים
מדוע אתה יושב בפינה
מקופל בפחדים וכאבים
|
אני אדריכל יפני בארץ רעידות האדמה
הבניין שלי יפה, מרשים
ועשוי מנייר
|
מכונית חונה ליד הבית שלי
כסופה ויקרה ונקייה
אפשר לקחת אותה ולהכניס אותה לכיס
אם מקרוב היא לא הייתה מספיק גדולה וכבדה
|
ואני רק רציתי שיורישו לי אושר
כזה קטן וטוב, משהו לחיות בו
טיפת דמעה של אושר בעין רטובה
חדווה וצהלה קטנה שעושה חשק לקום
|
ירחם האל על החוטאים והחוטאות -
נאמר בכרוז ברחובות העיר החרדית
אבל אני לא חרד כל-כך
האמת שאני די סבבה עם עצמי
כזה עפיפון, הליקופטר
|
מה קרה לך, עלמה צעירה
הוא לא רוצה בך, אז למה להיות עצובה
הוא וויתר על חייו למען תהיי חופשיה
אך את צולבת את עצמך, על מה?
|
אני אוכל מרק עם אטריות ותפו"א,
ויהיה לי טוב
אני אקח כדור למזל,
ויהיה לי טוב
|
באור השחר המוקדם, איש זקן יושב,
מטגן את כובעו, חולם על העבר.
על מחבת חמה, בושם מתפשט,
זיכרונות מתעוררים, כמו צלילי ילדות.
|
שר לי לכבודך עלי כותרת
שר לי מזמור לכת
שר לי לכבודך ענני תפארת
|
הקליפים הרגו את כוכב הרדיו
בדיוק כשאכלתי לה את הפות
ומצצתי את השפתיים החיצוניות
|
כי את תלכי ממני
ולכן היום שתיתי
כי את לא תלכי ממני
|
ובאתר אחר מישהו מפרסם את התמונה של השמוק שלו
זה לא באמת שלו, ורק פתיים יחשבו ש-כן,
אבל בכל זאת ירדו לו עשרה עוקבים בטוויטר
|
אפשר לשבת עליו אם רוצים,
אבל הוא מקולף
הוא מקולף מגאווה,
מ-עלי תאנה,
|
- מה שלומך?
+ בסדר
- מה עניינים?
+ בסדר
|
אם אתה מול העיניים שלי כשאני עצבנית -
אני אנעץ בך ציפורניים
אם אין לי זין ואני חרמנית -
אני אנעץ בך שיניים
|
יש לי קרקס מלא בוטנים
בקרקס יש יציעים לכל הצופים
הם אוכלים בוטנים מתוקים ומסתכלים
איך החיות שלי קופצות דרך חישוקים
|
אני אוהב אותך,
את לא יודעת מי אני
אני חושב עלייך,
את לא יודעת מי אני
|
חלמתי שאני מנפץ את הטלוויזיה
לא, זה בעצם היה אבא שלי שניפץ את הטלוויזיה,
אחרי שישבתי ימים שלמים מול המסך
הוא ניפץ את הטלוויזיה במחבט בייסבול
|
לא היה לי גלידה ועכשיו יש
ואף-אחד לא מונע ממני לאכול אותה
גלידה משובחת ישר מהמקרר
כמה טוב לדעת שהיא בהישג יד
|
את פותחת את הראש עם איזה ספר
ומחברת ת'מילים לדמיונות
את שונאת את כל מה שקשור בך
אבל לא את עצמך
|
כמו מלך בלי ממלכה, כמו דרך בלי מטרה
אני הולך בין השמשות,
לא פותח עיתון, לא רואה חדשות
|
אפשרויות מ-פה עד הודעה חדשה,
לקלוט דברים, להפנים מסרים
אזרח לא יכול לתת כמו שהוא יודע,
יש טכנולוגיה, אבל היא לא לשימוש הציבור
|
בואי אליי, בואי
בגופך הקריר
תעשי לי אמבטיה
בלב הקרח שלך
|
בינתיים אני מוזג עוד כוס קפה,
כמו בשיר
בתים נפרדים, לבבות נפרדים,
ישנים לבד
|
תחתום לי פה ופה ופה
ועכשיו תתחפף
יש לי דברים יותר חשובים לעשות
מאשר לשרת אמן עם אגו בתחת
|
כל דבר אני עושה לאט-לאט
לא במרוץ ולא במלחמה
לא בתחרות עם אף אדם
לא בתחרות עם עצמי
|
כולם מכבדים אותם
אפילו אחרי כוסית או שתיים
כולם מכבדים אותם,
אבל צוחקים עליהם מאחורי הגב
|
לא יכול להוריד ממך את הידיים
הידיים הנראות כמו תגליות
לא יכול להוריד ממך את הידיים
הידיים המפיקות מרגליות
|
לא בשביל לדבר
לא בשביל להתחרמן
בשביל שנוכל להירדם ביחד בטלפון
כי אני לא יכולה שננתק
|
לאן את תלכי ממני?
איפה כל הגברים ואיפה אני.
אני לא חכם, ולא משכיל,
אבל אני יודע מי את.
|
החדר ריק עכשיו
גם תמונות אין על הקירות
ולא ציורים
|
בגלל שהכול נתון לוויכוח
ואין סיבה להיות מתוח
בגלל ש-כל הבלגן בתוך הראש
ואין לאן להימלט
|
מה זה? מה זה? עונש מוות?
מה, אתם הורגים אותי? אתם רציניים?
על מה? מה עשיתי?
אין לכם זכות להרוג אותי
|
'תני לי לסבן לך את הגב
כשהתחת החצוף והחשוף לעיניי קורץ לי
את אישה טובה שהלכה קצת לאיבוד
והגיעה למבוי סתום
|
ובלילה מה אכפת לנו מאחרים
אני מנתק את הטלפון
עוד כוס-קפה לי, תה לך
את מניחה את הספר ושוכבת לצידי
|
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים,
אף-פעם לא טועים, גברים מקצוענים
אבל אני לא מקצוען, אני אפילו לא חובב
אני סתם לוזר שמרכלים עליו בשכונה
|
היה לי משפט, אבל הוא אבד לי,
כשהרגת את הזמן באזמל וחרב
|
אז היא אומרת לי שהיא לא אוהבת אותי
אבל אני יודע שזה לא נכון!
וגם היא יודעת שזה לא נכון!
לא תמיד אנשים אומרים מה שהם באמת מרגישים
|
איש חלל, איפה אתה?
הספינה המרחפת עזבה מזמן
התנתקו העוגנים
אתה אוהב שוקו או מוקה?
|
ראלפי... מי אתה,
חבר של ראלף?
למה הרגת את ראלף?
האומנת שלך שמעה עליך, ראלפי,
|
אולי לשתות מן היין
נעימות קינה ואהבה מתוקה
הם תרצי להיות מוגנת,
ברחם של לילות אהבה
|
- את יכולה לישון איתי,
נשקע לנו בעשן ונרדם לכמה שנים.
נתעורר כשהכול טוב יותר
|
- למה אנחנו אוהבים אותך כל-כך?
+ כי אתם מפגרים.
- למה אנחנו אוהבים אותך כל-כך?
+ אין לי מושג.
|
אולי אני צריך כפית סוכר בקפה שלי
אולי אני צריך כפית סוכר בבירה שלי
אולי אני צריך לאכול קוס רטוב וטעים
אולי אני צריך לדחוף לגרון זרג גאה וחצוף.
|
למה מה את עושה כל היום?
בדיוק מה שאני
אבל אני הפסקתי להתלונן עוד לפני שהתחלתי
יש לי מה לעשות עם עצמי גם אם זה כלום
|
למה תבכי אישה
מי עומד מעל ראשך
מי השולח אצבע מאשימה
מי השולח מבט מאוכזב
|
ולפעמים
כשאין עוד דרך
והשיגעון מכה בראש
והחומרים
|
לפעמים אני לא יודע מה אמתי, אם בכלל.
כאילו, כל החיים והעולם הם אשליה,
אבל לכל אחד יש אשליה אחרת.
כל אחד מקבל סיפור שונה.
|
ביפנית זה נשמע יותר טוב
כמו קוניאק שאדם מגרגר בגרון
כמו כושי שמכה בתוף,
עם תזמורת של כלי נשיפה
|
אני הולך למכולת בניחותא
אני הולך למכולת בזולה
איזה ניחותא ואיזה זולה
אדם חלש אבל בריא הולך מולי,
|
- תפסיק לשתות!
+ ומה את חושבת גרם לי להתחתן אתך?
|
ואם תבואי, אם תבואי מה את תראי
האם אקבל אותך כמו שאני
חולשות עומדות מעלינו מתגבהות
בכל זמן שעובר
|
מאז ששתית הפכת מג'נון
אוהבת את זה וגם חבר שלי
כל היום אתה מלקק לי את הרגליים
וחבר שלי דופק אותך בתחת ואתה נהנה
|
כשאני מסתכל אל תוך עינייך, אני רואה אהבה מסתתרת
אהבה מחזיקה לנצח, ואת יודעת ש-לב משתנה
וזה קשה להחזיק את הנר דולק בגשם דצמבר הקר
אם את רוצה לאהוב אותי, אז יקירתי אל תפחדי
|
"תישארי איתי עוד",
הוא לוחש מבעד לחושך
לאחר שהוא מנתק את הלשון מהגוף שלי
ומרים לרגע את הראש מבין רגליי.
|
התרשלתי במילוי תפקידי, מגיע לי מכות בטוסיק
לא שמרתי על עצמי
הבן-אדם מדבר ומדבר ומדבר,
אבל מה הוא מבין, מה אני מבין.
|
- מאמי, אין לי כסף...
+ מה, אתה חושב שאני רוצה את הכסף שלך?
תביא מאה...
|
כן, כן, כן, כן,
בטח שאני רוצה זין
אבל קודם אני רוצה גלידה!
אין לי גלידה להביא לך
|
בוודאי שרצית לשכב
ולא לצאת מהמיטה
אבל לא הצלחת להירדם
|
מחלה אתה גומע
במנות קטנות כמו רעל
מבקבוקונים קטנים
מרקחות
|
אתה יודע, הייתי הכול בשבילך,
אבל שכחת אותי, קרעת אותי לגזרים
אני רואה אותך כל הזמן, מסתובב בשכונה,
לפעמים אני פונה אליך, אתה לא מכיר אותי,
|
החדר ריק ונגמר לי הפלאפל
נגמר לי הפלאפל! נגמר לי הפלאפל!
שותה קפה כי אין לי מה לאכול מלבד פלאפל
שותה קפה כדי שלא יהיה לי תיאבון
|
- איפה אתה גר?
+ מה זה משנה?
- אל תתחצף, ילד,
תענה על השאלה.
|
כשהיא סוף-סוף החליטה לקנות מיטה זוגית, שמחתי
בדר"כ הייתי יישן על הרצפה
או על המקרר
או בשירותים
|
לחם, פטל,
צהובה, טואלט,
קטשופ
ושלא ירמו אותך בעודף.
|
בלב שלי לא להתעסק על ערש מילים
זרקתי, השלכתי, עיניכם הרואות
|
המילון ירוק-חום כמו אבן-שושן, כמו סלנג
גם מילים כשרות הולכות, גם מילים בשפות שונות
לפעמים המגבת גדולה ולפעמים כתומה
אבל תמיד כחולה
|
ארצות מיוערות תמיד באים לי בזמן
עם המים המפכים מראשי ההרים
תמיד בזמן כמו שעון, 24/7
אני נופל כמו פעמון וצולל לתוך הכחול
|
את כל הגברים
גידלו נשים כלשהם.
- אני, מנסה לשכנע את עצמי
שנשים שוות משהו.
|
אוהבת אותו מריר,
עם קוביות, שחום ומלא ברק.
שיהיה לו ריח טוב,
שתהיה לו אמירה.
|
אני קופא מ-קור בתוך הדירה החדשה שלי.
יש פה הכול, אבל אין חימום.
השלג מצטבר בדפנות החלונות.
תפסתי שפעת, והיא מחמירה.
|
- אם תהמר על מאה אלף - בטוח תזכה
- אני אנסה קודם חמש אלף
- אתה תפסיד אותם, רק על מאה אלף זה עובד
- אתה בטוח, אחי?
|
מכולת זה כמו שירותים
כי מה שאנחנו מכניסים לפה -
אנחנו מוציאים דרך התחת.
|
מקבלים ארטיק קרטיב לבן בטעם מנטה
ומוצצים אפילו את המקל
יש לשתול את השתילים
שהם אפילו לא יודעים מה יצמח מהם
|
בואו אליי מלאכי מרום
שייטו אותי בחלום
כמה טוב להיות מסטול
לשתות יין צלול
|
היא ישבה וכתבה לו מכתב ארוך
בו תיארה את מעוף הציפורים
הצוללים אל האגם ושולים דגים
גם את הסירות תיארה
|
נשמה שלי
בעיניים שלך שרואות
התקוות המתגשמות
על ריסייך הכחולים
|
אתה רוצה להמשיך, אבל אתה לא יכול
אתה מקיא את הארוחה האחרונה שלך
ויש לך עיניים בוהות ועיניים עם חורים
ואתה מתכוון לגלגל סיגריות כל ימי חייך
|
סיפורי אלף לילה ולילה
האומץ בא רק אחרי שלוש כוסות
הוא זורק לה מבט ומתחיל במשחק
הוא גם בודק מה חברותיה בינתיים עושות
|
בתחתית הבאר יש זפת
מי שמגיע לשם משווע לאלוהים
כי רק מתוך השבר, רק מתוך החשכה,
נבקע באדם סדק בו הוא משווע לאור
|
עריכה לשונית -
הבן-אדם במצב עציץ,
הוא מקבל אספקת מים בצינורות
|
אנחנו, הגברים,
מעמידים פנים שאנחנו יוצאים מגדרנו
מתמונות וסרטונים של מין, סקס ופורנו...
|
כשהצרות הצרורות באות בצרורות
לתוך הגוף של הנערה היפה,
שבסך הכול רצתה קצת תשומת לב
ועשתה משהו רע כדי שיחשבו שהיא מסכנה
|
אם תרצה - לא תוכל להימלט
תזרוק אותו - הוא תמיד יחזור
הוא ירדוף אותך בלילות בודדים
הוא האמת המרה שממנה פוחדים
|
לקחתם ממני את האינטליגנציה שלי,
את הבטחון שלי, את העצמאות
עשיתם אותי פאקינג תפוז מיכני
תבוא אליי ונדבר, היא אומרת
|
לתפוס את הכוכב הנופל
להתעלס עם עננים
להרגיש רוח בפנים
להאזין לדממת הלילה
|
יש מצב?
מה??
יש מצב?
מה אני נראית לך?!
|
כשאת שוכבת עם עצמך בעירום, אני לא נשאר לגלות
אני פותח את הדלת ויוצא, ומשאיר אותך עם אלף מאהבים ומטחי זרע
|
מעל ההר מופיעה קשת
בה זורמים מים
אני מעשן, אני אוכל בשר
טוב לי בלי שיגידו לי מה צריך לעשות.
|
ברכני, אבי, כי טעיתי
התקלחתי ללא סבון
את הזין שפשפתי
בצמר-גפן ואפרסמון
|
נפתח לה הראש
חדר המדרגות היה מקושט בדם מתוק
יצירת מופת
אמרתי זה כל-כך יפה, צריך לצלם
|
גם חלמתי כל מיני
והייתי מטושטש
מה זה מקרן קול ואיך הוא פועל
מה זה מקרן קול?
|
מלבד החרוזים לא היו לו חברים
כולם נפלו שדודים בשדות זרים
רק עין האפרכסת דיברה דיבורים
תמיד הייתה בוחנת, גם את הכי גיבורים
|
שוב יוצא אל מרחבים של זמן
גם בקצה עולם - אהיה עוד כאן
מעגל סגור כמו תקליט ישן,
יראת שמיים היא מפלט
|
באה אליי כמו סופה
שפוכה, שיכורה
אמרה אני רוצה אותך
כאן ועכשיו
|
הכלב הצפתי היא מטיל אימה בשכונה
אבל רק מרצ'לו ידע לדבר אתו
הוא היה מרגיע אותו ומתייחס אליו כמו חבר
רוחץ אותו ומספר אותו
|
הם לא מצליחים לשמור על אורך נשימה,
וחווים התמוטטויות עצבים בשרשרת,
כמו בדומינו.
|
לגימה מהערק הופכת אותי שלם,
לזמן מה, זמן קצר מאוד,
אך מיד באה עוד לגימה.
|
כשהלילה יורד והצללים מתפשטים,
זה הזמן בו אני צריכה אותך יותר מ-כל
כשהירח לוחש לרוח, אז הבלוז מתחיל
עם בטן בועטת, עם לב רעב,
|
בגהרתך אליי לא הייתי מוכנה
לזו החדירה הדוקרת החדה
שפילחה את לבי קציצות-קציצות
ועדיין ממך רצתה עוד
|
אבא עשה גוגל מוגל,
היא צובטת בפטמה
פטמה שלא תהיה אחרת במקומה
|
אתה דביל ש-חי בסרט רומנטי,
אין דברים כאלה
יש התחייבויות כספיות וחובות של טיפוח,
יש דברים שצריך לתכנן בקפידה
|
מתנצל מראש אם זה פוגע ברגשותייך
משהו במזג-האוויר השתנה
על ראש ההר לא בוער לפיד
וראשי לא בגובה מעוף הנשרים
|
אתה מתעורר באמצע הלילה,
אפילו הציפורים ישנות
ירח מכושף מרחף בין ערפל לעננים,
נדמה שכולם עליך מוותרים
|
ואני מסטול הראש בעננים
מקיא את כל הרעלים
יושב לי שקט בפינה עם מחברת
ומשורר שיר קטן, שיר לכת
|
גם יש לי חשק לשאוג אל הירח
גם אני מתקפל ולפעמים כבר אין לי כוח
אבל היריות ממשיכות ופה הולכים מכות
ואין לי דרך ללכת בה לחיות
|
שבע לפני חצות באישון הלילה
אתה מחכה שהשחר יגיע
שהשמש תאיר בשלל צבעים
ותגרש את הלילה האכזר
|
- אם היית יכול לחזור ל-עבר,
מה היית משנה?
- שום-דבר.
- למה?
|
אם יש לך את ההגינות לשחק משחק הוגן
בו אני יפה בשבילך, בפנים ובחוץ
אם יש לך את המעלה להתעלם מהפגמים שבי,
ולראות את הטוב
|
זיקוקים צבעוניים מתפוצצים בחלוני
שרים לך שירי תהילה
שירי תהילה גם לך גם לי, נעמי
|
איך אפשר להגדיר את זה,
זה בלתי ניתן להגדרה
קסם בשמיים או חזיונות באוויר,
אפילו לא דמיינו את זה
|
אקדח מים שיורה מים
אותו ממלאים מהברז
ששוטף מים
נמלא אותו קולה מהברז
|
נשים גדולות מחקות אותי ונרדמות
אף גבוה עולה גבוה ויוצא מהתמונה
חתונות תלויות על הקירות
שכבות צבע על הקירות
|
מצאתי אותם בין ירכייך, אישה,
ובכבישים הבודדים בין הערים
בארץ לא נודעת בה לא ביקרתי
הייתי, אבל לא הערכתי.
|
ילדות קטנה
עמדה ב-צל
זהו זמן להתמסטל
|
יציאה הזויה במקצת.
אבל אני מניח שהיא הייתה יכולה להיגמר
בצורה יותר הזויה.
יצאתי לאחד מהברים הקבועים,
נתקלתי בבחורה שיצאתי איתה לדייט אחד ויחיד.
|
אז מה אם ראיתם אותי מאונן?
שם זין על כולכם
זיינתי יותר מכולכם יחד
לפחות מבחינת הגיוון
|
יש לה ים של עיסוקים
היא מרטיבה ת'תחתונים
מזלזלת בגברים
כולם בכל זאת אותה רוצים
|
אביונים סביבונים קלפטומנים פסיכופתים
הלכו בשיירה לאורך הרחוב שלי
הם הכו בתופים שחורים וצלצלו במצלתיים לבנים
בראש השיירה הלך כושי לבן
|
למה חריף הוא חריף?
ואם הוא לא היה חריף,
עדיין היו קוראים לו חריף?
|
ניסינו חורים שחורים
ניסינו סופת קוונטים
ניצינו פיצוץ אטומים, מולקולות וכרומוזומים
מה עוד אפשר לעשות?
|
החליקה באצבעותיה על ירכיי,
וחפנה את החבילה שלי
בצורה כל-כך כואבת
שכמעט התאהבתי בה
|
שמוליק מעשן את הסיגריה
כש-מיקו מנגן על הגיטרה
הפאב מלא עשן
והסיגריה של שמוליק מעלה עשן
|
הוא קעקע את כל הגוף שלו ציור מכונות
כאילו הוא רובוט, סייבורג, אנדרואיד
היא קעקעה כל הגוף שלה תותים, דובדבנים וקצפת
כדי שהגבר ירגיש כאילו היא משהו מתוק באמת
|
כשאישה נושכת לגבר את האוזן,
או להפך,
זה אומר שהיא או הוא רוצה לנצל אותו.
|
אני לא מקבל סיפוק מאכילת אבטיח
ניסיתי את כל סוגי האבטיח,
עם כל התוספות
אפילו אכלתי אותו מבין רגליי בנות
|
אתה משיל את סנדליך
והרצפה קרה אבל נעימה
מדליק לעצמך סיגריה לסדר ת'ראש
אתה לא מסתכל אחור
|
הנפתולים שלי הם לא הנפתולים שלך
קחי את הטוב ושכחי את הרע
סלחי לי על חטאיי
לתת לא יכולתי יותר
|
אבל אתם מרגישים שאתם משתגעים,
שהשמיים נופלים עליכם,
כל מה שבא לכם לעשות -
הוא לקחת סכין ולחתוך לעצמכם את הצוואר,
|
הם לומדים לבגרויות,
ואני מעדיפה סקס וסמים.
|
+ מה אתה אומר על הטירה?
- היא עתיקה אפילו ממני...
+ חחח... ברור, היא בת 500 שנה
- מי גר בא?
|
כלומר את רוצה בלון מעופף
עם סרטים וצמה
ושובל מתנפנף כמו נחמה
למען ירגיע רוחך הסוערת
|
יושב פה אני ואומר - מה לעזאזל עושים עכשיו.
בכיתי על אדם כמעט זר,
אני שומע אותו שר
|
נרקיסיזם:
מתגרה מהמחשבה שגם העונות
מתחרות על הזכות לענג אותי
|
יושב על שק של עדשים
ומולי, מחזה מרשים / ברחובות עפולה הקשים
לא תאמין, איזה דברים מתרחשים
כשיושבים על שק של עדשים
|
עוד כוס קפה לפני שאני יוצא החוצה בחשכה
עוד כוס קפה אחת ואני יוצא לזרועות הרוצחים
כל חטאיי בשל חולשותיי, אם יש נקמה בי
כל חיי בעיוורון ביד הגורל אם יש צייד מכשפות בי
|
משם ירדתי למאורה לעשות קצת סמים
ופגשתי את מיקו שהודח באופן מביש
הוא סובב סכין על שולחן פורמייקה
ושיחק עם עצמו רולטה של זכיות והפסדים
|
עוד מעט
ניפגש על שפת הים
את תיתני לי יד
ונפליג מכאן
|
כאלו הם חיינו באקווריום של תוכי הילד,
ש-רק רצה דגים לטפל בהם,
כדי להעניק להם אהבה,
ושהם יהיו תלויים בו
|
אני עייף בצורה מעוררת רחמים
אני שבוז, קצוץ, מצוץ, רצוץ
פתאום כמו אתה מרגיש את כל השנים, והם לא היו קלים
ול-מה הגעת? ל-מה?
|
אני אדם נרדף על-ידי רשויות החוק, וגם על-ידי העולם התחתון
אני ישן עם אקדח מתחת לכרית,
אל תשאלו אותי מאיפה השגתי אותו, זה סוד
יש לי כלב שמירה אימתני עם מלתעות כמו כריש
|
הפטמות שלה בערו לכל מגע
עיניה היו טובות, אבל אכזריותה קשה
ים של גברים עבר בין רגליה,
ים של השפלות בשל ניצול גופה
|
עכשיו היא חכמה ממני,
ופקחית ממני,
ונבונה ממני.
|
היא שואלת למה אוננתי לה על הרגל.
ברור שיכולתי לעשות אותה,
אבל לא באותו הזמן.
היו אנשים בחדרים סמוכים,
|
את מזועזעת
את בתדהמה
אל תפחדי, עלמה.
|
יפיפיית עלמתי
יפיפיית עד בלי די
שיערך הגולש מעלה אודם בלחיי
|
מתמסטל מחתיכת פיצה עם זיתים, עגבניות ובצל
אוכל את לשד הבצק האפוי, את הגבינה הנמסה
שואל מה קרה שאני מתמסטל מפיצה מסכנה
אולי היא לא מסכנה אחרי הכול
|
אני רוצה לקום מהמיטה בערוותי,
במערומי לרדת במדרגות למטבח,
להכין ביצת עין בעודי מענטזת
עם ישבני החצוף לשירי הרדיו.
|
מעל שמיים קודרים,
יערות וג'ונגלים
חיות טרף ומכרסמים
ילדים טובים וילדים רעים
|
בצעדיי ענק הוא חצה את הארץ
בנפול האדם מי ימצא אותי
|
אמיר מסנוור אותי עם שיניו ומרים ג'וינט.
תמי מגרדת את אפה בשאט נפש.
יואב מקליד משהו בנחישות על מסך הפלאפון.
|
אם יבוא שיר, שיבוא
אני אפתח לו את הדלת
אדבר אליו יפה
הושיב אותו
|
את ואני באמבטיה
בתוך המים החמים
אני מעלייך, את מפסקת רגליים
אני מנשקת אותך באטיות
|
גיא?
הוא לא נייס כמו שהוא נראה...
היה פעם.
|
האכלתי את החתול הרבה סרדינים
זה צריך לסגור את המטלות שלי היום
השעה כבר קצת אחרי שקיעה
וזה הזמן לכוסית קטנה
|
מישה צחק צחוק רע
כשמושיק תיאר לו
איך הוא זיין את השכנה
|
אמרתי אני אכבס לך את הפיג'מה
אמר לא, אני צריך אותה,
לא משתמש בה כמעט, כי קיץ
מה לובש, שאלתי
|
כואב לו השליכט,
בגלל שיש לי שעון
כאילו כמה דברים כבר יש לי
היא זרמה הלאה עד העונג הבא
|
הם רוצים שיר
אז אני אתן להם שיר מתוק כמו עסיס דובדבנים
שיר שניגר אדום על השפתיים,
ומתוק עד בחילה
|
לא הגיוני וגם לא מאוזן
אולי קצת תלוש, אולי מסומם
מה זה משנה, השיר עושה לי טוב
חריף על הלשון, חמוץ וגם מתוק
|
ראיתי אותי מתחמק
זה היה לא טוב
כמו ביש-מזל בחבית של חרדל
אני לא צריך את זה
|
ילקוט על השכם כל החיים
אין לך סיגריות בפה
אין בקבוקים
מצאתי עצמי בלב גיהינום שלך
|
ישבתי, צפיתי בכל הבנות,
אשר עושות את עבודתן
לפעמים גברים שואלים מישהי -
למה את עובדת בעבודה כזאת?
|
ולפעמים אני הפרי שלך
ממתינה שיתקוף הרעב
ותקלף אותי.
תתחיל לחפור בבשרי
|
מה אתן צריכות גברים?
זה לא מה שאתן תמיד אומרות?
תכנסו להריון מהאצבע שלכן.
יודעות מה?
|
רוצי, שמוליק קורא לך
ושולח 14 פרקים
רוצי, שמוליק מחכה לך
ושואל אם קראת את הסיפור שלו ושל דינה
|
אבל את תפרשי את כנפי הפרפר שלך,
בשיא תפארת צבעים
את תעופי מקצה אצבעי,
ולא תשובי
|
על סף ביתך אני עומד זקור מתוח
קורא בשמך בתחנונים, זה לא מזיז לך
את יודעת, כן, את יודעת,
שהתשוקה שלי היא רק בשבילך
|
ביקיצה או בקימה
לתוך אמבט מי קרח
הוא צף והעולם צף אתו
הוא ידע ל-מה הוא נכנס כשהעולם התהפך
|
מצאתי קריסטל בדולח
צומח לבדו בחשכה
חושך על הארץ
ואורות רוקדים סביבו
|
האיש הלך,
עמד ליד הדלת, נשא עיניו למרומים,
סובב את המקל ויצא
|
וייייי... זה יום השואה!
לא התקלחתי, לא התלבשתי יפה, לא התאפרתי!
ואייי... מה אני אלבש?!
את מי אני אזמין?
|
ציף-ציף לא הייתה צפצפה
היא הייתה ילדה צפצפה
כל הזמן מצפצפת טרלה-לה
עושה זאת בצורה טובה
|
כמו ציפור על חוט חשמל
כמו שיכור בחתונה
ניסיתי בדרכי להיות חופשי
אני הטיתי את כל הנהר לפי
|
לפעמים אני באה אליך ציפור שבורה
שתתקן אותי
שתגרום לי לחוש שאני יכולה
שתיתן לי את הכוח להאמין שעוד קצת
|
- את צילמת את זה?
- כן
- יש לך חוש מדהים לטקסטורה וקומפוזיציה
|
עוד שיר אחד לפני שנתעלף
על שמש ירח, על ליל חמסין
מאוורר רצפה שולח מוזיקה קרה צוננת לפרצופים קודחים
העולם מלא בשלכת של ייאושים נושרים
|
בלילה נורא איש לא ראה
טעם החפץ שגדל בגינה
ארגזים של תחמושת ישנה מונחים בין מלפפונים
ירח חרמש פוצע את האבטיחים המדממים
|
אני צריכה גוף.
מישהו.
איש.
שיתפוס פה נפח בחלל.
|
יש לי מקום בשבילו בתוך הקודקוד
מקום בו הוא יכול לשחק במילים,
להעיר הערות נבזיות,
לקלל אנשים,
|
למה יש לה קולר לצוואר?
כאילו, היא נראית בסדר והכול,
רגליים יפות,
אבל למה יש לה קולר לצוואר?
|
היית יכולה להיות
אחלה כוכבת פורנו
עם גוף כמו שלך
וחזה מהמם
|
היא קוסית.
לא פלא שאנסו אותה.
|
+ אתה יכול ללכת.
- טוב, ביי...
+ אה, רגע... מה שכחת?
- מה?
|
הו, הארלי, הארלי,
למה רצית ללמוד קרימינולוגיה?
האם העולם האפל והאלים משך אותך,
או שרצית להבין גם את הצד האפל שלך?
|
קיבלתי סטירה מצלצלת כבדה
מיד עדינה ענוגה ונשית
האם טעיתי, אני שואל
זה לא יפה, אני אומר
|
הם נמצאים בזרועות התמנון אשר לוקח אותם
ים שוצף וגלים הרבה, אבל התמנון בבית
אוחז ולא מרפה מבני המשפחה המורחבת,
ששבויים בתוך תה וקפה ליד התנור הבוער
|
לרוב
הגוזלים עוזבים את הקן
כשמגיע זמנם
לפרוש כנפיים
|
התדר מכוון על התחנה הנכונה
הכול בסדר בממלכת המשועממים
אפילו הילדון השמנמון כבר לא בעננים
הוא בעניינים
|
- איך תרצה את הקפה שלך?
- כמו כל יום שלישי,
מי מעיין איטלקי מורתחים,
כף קפה שחור גדושה
|
אני לא מצליח לכתוב כלום!
קפיטליסטים מזוינים...
אף-אחת לא רוצה להזדיין איתי, כי יש לי עבירות מין!
קפיטליסטים מזוינים...
|
כשזה קשור לאהבה,
יש לבני הנוער,
הרבה מאוד יצרים ורגש,
אבל מעט מאוד שכל.
|
עם הכמות דברים שצפים לי בקפה,
נראה לי שכבר אפשר לקרוא לזה מרק
|
אנשים רוצים כסף כדי לחיות,
אבל הם פשוט לא יודעים ולא מסוגלים להשיג אותו.
|
שופוני אנס חצוצרה בשתיים בלילה
על גגות הבתים מאת גברים פצועים
מתחלקים, מתיישרים, מועדים ונופלים
|
אני אדם מאוד מתוסבך
אני אוהב לחיות, אבל שונא את החיים
אני נהנה מהחיים, אבל חבל שנולדתי
אני אוהב סקס, אבל שונא יחסים
|
הסיפורים והשירים שסיפרנו
מה הם אומרים?
מי נשאר שפוי יותר ומי פחות
|
איזו יפה היא...
אני רוצה למצוץ את אצבעות הרגליים שלה
|
אתה זוכר את הסימפוניה הראשונית
אתה זוכר את הפזמון בעברית
את השיר שלימדה הגננת
את השיר ברדיו, שיר הלכת
|
את יכולה להיות יפה אם את רוצה,
ואני אוהב אותך בכל זאת
אבל אני לא יודע אם אוכל להיות איתך,
כי התרגלתי להיות עם עצמי
|
ראיתי אותך לא אומרת מילה כשכשלו רגליי
|
איזו חמודה את, ממש מתוקה
ראיתי אותך מרחוק ותפסת אותי
את פנויה עכשיו לקפה?
מה פתאום? את מהממת
|
נגמר הבן-אדם,
הזדחל לתהומות חשוכים
סגר את מעטה הקרח מעליו
נעל כל דלת וחלון
|
ראיתי אותה יוצאת מבית לא מוכר
גבר זר ליטף אותה בפתח לפרידה
חפן את ישבנה ונישק אותה נשיקה עמוקה
אמרתי אני ארצח את הבת-זונה!
|
הוא קם לא מאופס בבוקר
זה לא יוצא דופן,
אבל זה נמשך כל הבוקר
|
אכלתי היום את הבשר הנא, שניים-שלושה המבורגרים
יצא לי שיר "רצח"
כי באיזה מקום זה עדיין דופק, ומשהו זוכר,
כי באיזה מקום אי-אפשר לטייח
|
אני מתחזק במערכת היחסים שלי, עם עצמי
למשל כשאני מדבר איתי, אני מבין אותי,
זה משהו שלא היה קודם
אני מבין יותר איך המערכת הפוליטית פועלת
|
מזיין את החבית כי היא נותנת יין
יין בא בצורות שונות
בתוך בקבוקים וכוסות
בברים, מועדונים ובתים
|
לא חייבים לדבר על העבר,
מה שהיה - היה
ניקח את הבעיות לרחבת הריקודים
|
תכלס.
איך קורה מצב כזה?
מחדל עולמי!
|
באתי לגבות מחיר על 28 שנה של סבל, לאימי
ועל 20 שנות סבל לי
תסובב את האוזן לכל הכיוונים, ותנסה לקלוט את התדר
אתה על הכוונת שלי עכשיו, בן-זונה
|
נועלת סנדלים על כפות רגליים צרובות שמש
דבש בעיניים ואבק בשיער
ברוך את מתרוממת מהכורסה ומבקשת את קרבתי,
בעודך מתרחקת
|
ושב שוב לראות את הרקפת
שכבר הפכה ל-ורד
והיא לא מפסיקה להפיץ ריח ורוד
של אחוות רעים קרובה בין בנים ובנות
והוא מטפטף את הידע שלו הרחק
ואומר עשיתי, ומתרחק
|
כ"כ היה בא לי לעשות אותו.
נראה טוב, קליל אבל מתוחכם.
יש לו ריח למותתת.
הוא מגרה אבל מתוק מדי, עם זה אסתדר.
|
טוב, כולכם בטח בארוויזיון
אבל הנה מספר עובדות עליי:
1. את הסטייקים שלי, אני אוהבת רייר.
2. אין חסינות לאף אחד,
|
הוא השתעל לתוך כף ידו
הוא השתעל דם
היה חור בכף ידו מקליע,
שספג במהלך הימלטות ממעצר
|
מה הוא אומר
כשהוא מתייבש, כשהוא מתבייש
מנוכחות השמש שזורחת פתאום
ומפילה חלל את הלילה
|
זה נראה כמו אתמול,
כשאהבנו עד כלות
אבל אם לומר את האמת,
את עדיין מסתורין לי.
|
אתה כל-כך יפה,
למה אתה מבזבז את הזמן שלך בעיר הזאת
למה אתה מבזבז את זמנך עם הכלבה הזאת
|
אתה צריך את הוורודים או הלבנים?
למה?
אני שואל
למה?
|
ראו אותו רץ אחרי משהו
הנעל שלו הייתה קרועה
הוא התנשם בכבדות,
הבן-אדם מעשן שנים,
|
אז הוא הולך לשירותים
אפילו שהגוף לא מכריז
עושה נוד קטן או שניים
ופתאום זה נשפך
|
תאמין לי, אהובי, הייתי אוהבת אותך כאן ועכשיו,
בכל מצב, בכל מקום, בכל זמן
אבל הדרישות שלי מהחיים שונות משלך
אני לא יכולה להסתפק בסגנון חיים כמו שלך
|
אתה רוצה לחיות כאילו לא נולדת
כל יום שאתה לא יודע - אתה מצטער יותר
בעיירת הולדתך אתה לבדך מונח
כל מי שאתה מכיר - אתה שייך
|
- מה את מחפשת בגבר?
+ אחד שיכול לזיין 24/7,
לעולם לא נעלב, לא משנה מה אני אומרת
תמיד מצחיק אבל יותר חכם מאיינשטיין
|
אבל אתה איש פשוט,
חי את החיים
למה לכבות שריפות כל הזמן?
|
לקחתי שלוק מהבירה
לקחתי עוד אחת
לקחתי שלוק כפול
לגימה גדולה
|
תפסיק לסחוב את הזקפה שלך לכל מקום
במקום זאת אתה יכול לסחוב סלסלת פירות,
לפחות יהיה לך מה לאכול,
אבל תשטוף את הפירות קודם
|
שברתי את השיניים בניסיון להבין מה את רוצה
יכולת להשאיר אותי עם קורת גג, גם זה לקחת
הכוסות עדיין שקופות אם הן עשויות זכוכית
הנגרייה סגורה מכדי שתבני לי מיטה
|
התקלחתי מקלחת ארוכה
ועכשיו
במקום שני שזיפים מיובשים
יש לי עשרה.
|
קרני האור מהפלורסנט הלבן נשברים על ירכיה
היא מעשנת ומדברת המון
ואני לא מקשיב, רק בוהה בירכיה
|
שימו לב לזה -
"החיים הם שורה של החלטות -
למכור או לקנות,
לקנות את זה - או לקנות את זה.
|
תמיד נמשכתי לחסרי הישע
ל"אומללים" ש-רק מנסים לשרוד
ועושים את זה באומץ נגד כל הסיכויים
אפילו שהם עצמם לא רואים טעם לחייהם
|
קורונה אהובתי,
למה תסתירי פנייך,
בואי אליי הביתה שלי
ונשתה לחיים.
|
לאהוב אותך
בכל לבי
יחד נרקום
את פזל חיינו
|
היא ערכה לי את הרשומה לאורך ולרוחב עם כל הפרטים.
אני סידרתי את הקוביות העשויות קרח בשורות וטורים.
את המספריים היא נטלה וגזרה את היופי לפרטי-פרטים.
היה לי צר מאוד, גם אם מרענן, וביקשתי פתרון למצב הנוכחי.
|
היה מסנוור לראות
היה מכה לראות
אותה בעירום חתוכה לכל אורכה
מי ראה אותה
|
כמו שזה ים, ויש סערה
כמו שהספינה נטרפת בטרפה
כמו שיש מסמרים, והם דפוקים
כמו שהרהיט מתפרק מעצם משקלו
|
הם גורמים לי לפריחה אדומה בכל הגוף
עם שירי האהבה שלהם
|
תעזרו לי מישהו
אני רק מנסה למצוא את אהבתי
היא כה מתוקה
אני רוצה לחבוק אותה
|
גבר מחזיר ציוד דרך מרפסת
מזמזם שיר ישן
נצבט בלבו מסתימת עורקים,
נחבט בשולחן
|
מגיע לנו אהבה
מגיע לנו סקס
מגיע לנו אינטימיות
מגיע לנו מגע
|
מריחואנה
וויד
גראס
גאנג׳ה
|
עוד סיגריה אני רעב
לעוד נשיקה עם לשון
למה הבטת בי ושתקת כמו דג
אני מחפש אותך בכל מקום
|
שליח פיצה מגיע לחדר במלון למסור פיצה
הגבר פותח וטוען שאין לו מזומן
וכרטיס אשראי לא בא בחשבון
בינתיים האישה הסקסית מאוד מחליפה בגדים בחדר המקלחת,
|
שמוליק השמן היה שמן
הוא בלע הרבה אגו
הוא תמיד היה מתלבש מצוחצח ונקי ומהודר
הוא תמיד דאג לתספורת הכי מגניבה
|
וואי, כמה בא לי לזיין שמנה...
על מי אתה חושב?
לא מישהי מיוחדת
ראיתי היום שמנה יפיפייה, ניסיתי ליצור מגע דיבורי, לא הלך.
|
היי, חפץ, מה עשית היום שאתה כל-כך מבסוט?
אנסת זקנה?
לא, דווקא לא, העברתי זקנה את הכביש
|
קפה שחור וצעיף לבן
פוגשת אותי בכניסה לבית הקפה
מחייכת, אבל רואים שהיא בכתה
מובילה אותי לשולחן ליד החלון
|
עין אחת
אוזן אחת
שפם כתום
זנב קטום
שלוש רגליים
וזינוק לשמיים.
|
את הבריזר שטפתי ביום שטוף שמש
כשאני יושב יחף על המדרכה, בוהן בשלולית
ומהרהר איזה יעדים עוד כדאי לכבוש
|
הולכים ובאים כמותך השכם וערב
הם מאירים לי פנס לתוך האישונים
מקישים על הרקה
"יש מישהו בבית?"
|
היו לנו נעורים מלאים פצעי-בגרות בלב
וגם סכינים, אולרים וסמי-מוות
היום אנחנו פותחים חלון לקטוף קצת שמיים,
אבל השמיים אטומים כמו מדבר
|
בשמיים שריטות של חורט אדום
אני מקיא את מזוני
מחפש בין הכוסות אחת נקייה
כרית להניח עליה את הראש
|
האם זה כ"כ נורא לאהוב אותך מרחוק
גם אם איני נוגע אני חושב
בשר ודם, אהיה לך למראית עין
זה לא נועד לקרות
|
חזק.
הו, כן, בבקשה.
תזיין אותי חזק, תבעל אותי.
תזיין אותי עד שאאבד תחושה.
|
מסתובב בעיר למצוא חתיכות,
אבל כולן אותו מנפנפות
אבל אם ייראה להן מזומנים -
מיד הן יורידו את התחתונים
|
לך ישר, אל תסטה,
אתה יודע שזה לא מוביל אותך לשום-מקום
החיים הם מה שאתה עושה מהם,
אז תניח לבולשיט ותהיה עצמך
|
אה, הקיסר האדיר ה-כמעט כל יכול,
העניק לי תואר, שאמור להיות תואר כבוד -
"הבלתי רצוי"
|
שמעתי עליך,
אתה גבר גברי
כולם יודעים עליך,
כל העולם
|
יוונים, רומנים וטורקים יצאו לטייל בחיק הטבע
רק אני נשארתי לבד עם תוכי יוסי
אמרתי לו - תוכי יוסי, תגיד משהו, מילה
אבל תוכי יוסי סרב לדבר
|
תחזור, תחזור
תחזור מאוחר, אל תשכח
תחזור עם עלות השחר
תחזור עם פרחים, עם עוגיות
|
בנמל יש דרך ארוכה
רוח קרה בשיערי
במרחק ראיתי אור שבור
הייתי עייף, נעצרתי ללילה
|
אני מאוהב בפעם הראשונה
את לא יודעת שזה יימשך?
זו אהבה שתימשך לנצח
זו אהבה שלא תחלוף
|
אם את רוצה להלקות אותי
אני לא אתנגד לרוע שלך מאמי,
כי את כל מה שיש לי,
אפילו אם אהיה חצי בן-אדם
|
תכתבי לי כמה את מתגעגעת
כמה את רוצה לקרוע לי את הצורה
תכתבי ששרפת את השערות שלי
ואולי הבאת לי מנוחה
|
הלכתי ברגל את אדמת הטרשים
הדיונות האפלות
הרוחות הרעות
מדמנת השדים וביצות האבדון
|
שתייה קרה ביום צהריים חם,
זה טוב כל עוד יש לך מה לעשות עם זה
אם אתה תקשיב למוזיקה הרבה,
בסוף זה יהפוך רק לקולות רקע
|
כאילו הוא טעם את הטעם הטוב של החיים
אבל זה היה רק תפוז גויאבה
שהוא שתה ואכל את לשדו
וזה היה לו טעים כמו פרי גן-העדן
|
אני לא מבינה מה אתה עושה
מגיש לי חלב, מיץ וקפה
לא את זה אתה רוצה
יש לך חבר בין הרגליים שמתאווה
|
"אני אכול תשוקה אלייך עד לשד עצמותיי,"
הוא לחש בקול צרוד וניחר.
"רוצה לבוא למיטתי, בבקשה?" הוא התחנן.
|
מאמי, אני רוצה לגעת בך
אני רוצה לצוד אותך
אני רוצה לדפוק אותך,
אני רוצה להרגיש אותך בעצמות
|
בבוקר אני לא מוציא את הלשון שלי מהבית
הצרות נכנסות לחדר, אי-אפשר להתעלם,
אסור להיעלם
|
אבא הלך לטייל. אבא הלך לטייל והשאיר אותי כאן לבד עם בדידותי
וכלא תודעתי. אני יכול לשיר לי שיר, וזה מה שהרדיו עוזר לי
עכשיו. אבל מה זה מספיק במוצ"ש, אוי מוצ"ש, זו קללה.
|
גם כשאתה הולך, אתה לא רואה אותי.
אני מנערת בעדינות את נעלי-הבית, מוזגת את היין, מקשיבה לשירים
ישנים. אני רוקדת עם עצמי ככה לבד, עם כל מי שאהב אותי אי-פעם.
|
שערי משוח בג'ל לאחור, כולי מפזר ריחות של יוקרה וכבוד. אני
עומד על הבמה ושר לאנשים שמנים בחליפות גדולות, לנשים משופצות
עם טמבור על הפנים. אני יורד לקהל כאילו זה מקומי, ועולה שוב
כאילו הכתירו אותי.
|
היא מהלכת כאילו בתום. כאילו אין לה ולו דבר עם החרא בעולם
הזה. היא הולכת עם שמלה ארוכה בצבע רך, שיערה אסוף ועורה רענן.
היא הולכת כאילו כרגע התקלחה, ולפני כן הזדיינה. היא הולכת
כאילו כל העולם דואג אך ורק לרווחתה.
|
אתה מבין, אנחנו משתמשים. ככה קוראים לנו כאן, ככה מכנים
אותנו. כל ספק אינטרנט יקרא ללקוח שלו משתמש, ויספק לו את הסם.
ומה הוא בעצם הסם?
|
מעשנים, גם אני, הם לא אנשים רעים. הם אנשים מסכנים. הם פוגעים
בעצמם, ולרוב ממשיכים לעשן, כי אף על פי שניקוטין משפיע מעט
מאוד על ההתנהגות החיצונית, הוא סם חזק מאוד וממכר מאוד.
|
באתי אליך ביום שישי, בן-זונה, ואתה לא פתחת לי את הדלת. ידעתי
שאתה שם בגלל המוזיקה, ואם זה לא הספיק אפילו משכת בידית לבדוק
שהדלת נעולה. אני הייתי עסוקה בך כל-כך הרבה זמן, ואז היה לי
מה לעשות, וכשחזרתי החלטת להעלים אותי. תחושה כאב כזאת צורבת
לא חוויתי מימיי
|
קודם כל אתה צריך להתנער מהחלום. אתה לא רוצה להתנער מהחלום אם
הוא היה מתוק, אבל יש מי שדואג לזה. הרבה רעש, הרבה עצבים.
הרבה משחקי אגו. אם אתה לא קם יש מי שדואג להעיר אותך. מרים את
הראש שלך סהרורי מהמיטה, ונותן לך להסתכל סביב, למקום העלוב
הזה יחסית לעולם הח
|
הייתי מת להשתין, אבל התאפקתי. לבשתי את הג`ינס, שמתי ג`קט,
לקחתי את הנעליים של הבית איתי, ואת הכסף, והלכתי למכולת.
|
ערב טוב. זה לא היה חכם, בכלל אני אדם לא מאוד חכם, אבל שוב
ניסיתי להפסיק לעשן ועוד בדרך הכי קלה והכי קשה - פשוט לא
לעשן.
|
גרעין של אמת בכל העסק הזה. כולם חושבים שהם צודקים. גרעין של
אמת מעוותת בעולם מעוות, אין פלא שכולם חושבים שהם צודקים. כל
אחד רואה את המטרות שלו בלבד, הן לא תמיד הולכות ביד עם מטרות
אחרות. כל אחד חושב שהמטרות שלו נכונות, או לפחות הרבה יותר
חשובות.
|
היא הייתה באה לפעמים ועוזרת לאימא בכל מיני עניינים של הבית.
לפעמים היא הייתה עוזרת לה לבשל, לפעמים לנקות.
לפעמים הן סתם היו אוהבות לשוחח.
אני לא רציתי להתאהב בה, ובגלל זה הייתי בורח מהבית כל פעם
כשהיא הייתה באה.
|
הלכתי לי לתומי למכולת. נשארו לי שטרות אחרונים. אני עולה
במדרגות ומגיע אל השדרה, ורואה חתולה יפהפייה יושבת ומביטה בי
בעיניים צהובות. לא גמרתי להתפעם, יורדת ויוצאת מגרם המדרגות
אישה מבוהלת, שהרגשתי שהיא בשלבי היריון ראשונים.
|
זה לא משחק ילדים זו שיטה אמנותית רוחנית להגשמה עצמית אני לא
מצליח להיות שפוי במהלך התהליך אף-אחד לא מצליח מה גם שאין דבר
כזה שפיות אתה צריך לשחק עם המוח שלך כמו בלגו שלבים-שלבים כמו
לבנות דירה או לשפץ
|
אם אני הייתי רוצה לאכול הוא היה אוכל איתי, אבל את חצי יום
חמישי השני וחצי יום שישי הראשון העברתי בלי לאכול, וכשהוא בא
עם הפיתות ישר הכנסתי בהם חומוס וכאלה ואכלתי איזה 4 פיתות,
פיתות גדולות. התחרטתי שקניתי פסטראמה על גחלים, היא הייתה
מגעילה.
|
אני לא באתי לכאן כדי לבדר אותך, בן אלף. אני יש לי עיסוקים
אחרים לגמרי. האופוזיציה חונקת אותי, דעת הקהל נגדי, התקשורת
מסיטה נגדי, מנהיגים זרים לועגים לי, מנסים לתפור לי תיקים
פליליים להפיל אותי, ואפילו הבן הפצפון שלי לא אוהב אותי. וגם
לא אשתי.
|
היא אמרה שיש לה גוף יפה, וזה נכון, תמיד רציתי להתענג על הגוף
שלה. אבל כל הזמן היא דחתה אותי פיזית, כלומר לא ממש נגעה בי,
אבל הייתה יושבת קרוב-קרוב אליי, ומדברת איתי, עד שיכולתי
להריח את הריח המשגע והמחרמן שנטף מגופה.
|
מה הולך לך בתוך המוח, בנאדם? תן שיטפונות של חומרים כימיים
מציפים אזורים שונים במוח, סיעורי מוחין אחד אחרי השנייה של
התפוצצות סינפסות, תאים נדלקים באור מסנוור, מסתירים באורם תאי
היגיון, אתה צף על סם טבעי, תגיד תודה רבה ותשתוק.
|
"תעשן, תעשן, צריך לשטוף את הרצפה, שייפול עלייך הגג אמן,
תעשן."
בא לי לשבור משהו, אבל אני יושב שקט על הספה ומעשן את הסיגריה,
והיא מתרוצצת כמו מטורפת, מזיזה דברים ובעצם לא עושה כלום.
|
כשהלכתי לפני כמה ימים למכולת, לא ידעתי שאפגוש אותה. השעה
הייתה בערך 7 בערב, אבל הרגישה לי הרבה יותר מאוחרת, לא יודע
למה.
|
הזוויות שמסתכלים בהם על החדר, משנות את מראה החדר. ברור שאם
פניך יהיו מופנות לקיר, תראה קיר. אם תסתכל מהפינה אל הזווית
שחולשת אל החדר, תרגיש כמו שליט החדר. זה כן משנה איזו מוזיקה
מתנגנת לך מהרדיו או מהדיסק. זה כן משנה אם אתה קורא ספר,
ואיזה. וזה משנה אם את
|
אני לא יודע ואין לי מושג. הלכתי למכולת פעמיים, שתי מכולות
שונות. אני שונא לצאת מהבית. כמעט חשבתי להפסיק לעשן רק בשביל
לא ללכת למכולת, לקנות סיגריות. המכולת הקרובה והחביבה עליי לא
מוכרת סיגריות בכרטיס אשראי, אז הלכתי למכולת הרחוקה, ושמה לא
אוהבים אותי, לא
|
אני חושב שהיא נפלה מהתקרה, משקפיי-שמש כהים, חולצות בטן
משומנות. אני לא יודע מה לקנות לארוחת בוקר צהריים ערב, גם
אבנים אמרתי אפשר יהיה לאכול. אתה לא באמת מתכוון לאכול אבנים,
נכון? תופתע מה אני מסוגל לעשות.
|
ביום כזה מה אני יכול לעשות? לפתוח ערוץ פורנו ולאונן.
לאונן-לאונן-לאונן עד שאני אשפריץ, אני לא מחפש טובות מאף-אחד.
|
אני ככה נפצעתי ברגל. בכף הרגל, איפה שדורכים. בעקב. ואני ככה
צולע לי קצת. אני מרגיש כזה כמו פצוע, כמו "הפצוע האנגלי", כמו
אחד שחזר מאיזו תגרה, או משהו אחר שגעוני והוא נפצע לו ככה
ברגל. אז אני צולע כזה ומרגיש מאוד פצוע. כבד.
|
אין לי נושא לכתיבה. יש לי נושא לכתיבה - אני לא עושה כל-כך
הרבה, לא ממש, אבל אין לי מנוחה. הראש רץ בכל מיני מחשבות
שמושלכות לאינטרנט, ואני מרגיש שאם אני לא כותב, אז אני לא
עושה כלום.
|
אז ישבתי לי בבית קפה פינתי אי-שם במוזמביק, ומה אני רואה? את
דוגלס אדאמס אוכל סושי. אמרתי לו "אהלן דוגי" והוא אמר "היי,"
שאלתי אותו "מה, אתה לא מזהה אותי?"
|
הלכתי למכולת והייתה שם אישה קצת יותר צעירה ממני, לא הרבה,
שנגעה בלבי. הרגשתי שיש חיבור כלשהו באותו הרגע, כאילו שנינו
מאוד מודעים לנוכחות זה של זו ולהפך, אבל ממקום של ענווה
וכבוד,
|
אתמול היה יום בצורת נוראי, אכלנו רק פלאפל. ירדתי לשכונה
וראיתי את הילדים הקטנים עושים בשר על האש. הם לא הציעו לי
להצטרף, כי אני מבוגר, וגם כי אני בלתי-נראה.
|
מנגינות מושלכות על גופי כמו שמלת כלה, כמו כלה ביום חתונתה.
אני משוטט ברחובות המוארים והם לא נראים לי כל-כך מנוכרים כמו
פעם, כי הדלקתי את האור הפנימי.
|
אז, כל היקום והיקומים והספייס הם אחד. והם כולם נמצאים בתוך
מציאות מדומה. המציאות המדומה הזו זה הטבע, שהוא גם אלוהים. כל
הטבע וגם אנחנו זה אלוהים.
|
אבא עובד מאוד קשה במכרות הפחם. הוא חוזר מהעבודה בחצות,
מתקלח, אוכל, יישן וקם ב-6 בבוקר להגיע לעבודה ב-8. הדרך
לעבודה גם היא קשה. היא על כרכרה קטנה שהוא נוהג בה עם סוסה
זקנה שמתחננת למות, אבל אנחנו לא יכולים לוותר עליה, ואין לנו
כסף לקנות סוסה או סוס אחר.
|
הוא לא יודע להתמודד עם סמים, כמוני. הרי זה מובן, קשה להתמודד
עם החיים, לכן צריך סמים, אבל הוא לא יודע להתמודד איתם. אז
איך הוא הצליח לחיות בכל החיים המטורפים האלה בלי סמים? הוא
לקח שיטה ישנה שעבדה אלפי שנים, הוא חזר בתשובה.
|
זה מתקבל בקלות, ללא ידיעת הנוגעים בדבר. הם יכולים לדבר כל
היום וכל הלילה, אבל זה לא ייגע בהם, זה לא יטלטל. כי אין להם
מושג, הם שכחו רגש. חדוות הנעורים והתרוממות הרוח שהיא מביאה
איתה, חלפה מהם. לכן הם יושבים וקוראים עיתונים, ומזיינים
ת'מוח על פוליטיקה ולא
|
זה גדול! אני אומר לכם, זה גדול! באמת!
השגתי את דיוויד בואי "זיגי סטארדאסט" - בהופעה! בהופעה!
לא חשבתי על זה, נכנסתי לחנות הדיסקים וביקשתי דיוויד בואי,
זיגי סטארדאסט,
לא ידעתי ככה הם מוכנים למקהלת המעריצים שרוצים להוקיר את
בואי,
|
היא רשומה בספר הצללים, מה אתם אומרים, גם אני צריך להירשם שם?
בשביל להירשם בספר הצללים צריך להיכנס לפחות לשבוע לבית הכאב.
זה נשמע מפחיד השם הזה של הבית, אבל כל דבר נשמע מפחיד בעיר
הזו.
|
והיה יפה אם בני-אדם היו דואגים לבעלי-חיים, ולא צולים את הבשר
שלהם ואוכלים אותו. בכיתי ושרפו לי העיניים, אבל ידעתי שאני
חייב לאכול את הבשר הזה, כי אני צריך בשביל הבריאות. המוח שלי
לא פועל טוב בלי קצת בשר לפחות פעם בחודש.
|
יש לי פצעים בנפש, יש לי פצעים במוח
מה הם עשו לך?
כ"כ הרבה אנשים, קהל רחב,
מתארח ומקים מופע משלו בתוך המוח שלך
|
אז במקום להגיד "קשה לי, ואני הולך למות בשקט," בן אדם צריך
לדאוג לעצמו. המציאות היא מה שהוא יוצר, אפילו בתוך כל החרא
הוא יכול להרגיש כאילו הוא בגן עדן אם יעבוד על המודעות שלו
ויפרה אותה. והוא לא יהפוך לאדם אנוכי - להיפך. הוא רק יהיה
יותר מלא אהבה וסימפטיה
|
אין מה לעשות. אני אלקק את הרגליים שלה עד שאבא יצלצל. לא אכפת
לי שהיא דוחפת את האצבעות של הרגליים לאוזן שלי, ולנחיריים
שלי, ולעיניים שלי אפילו, ולפה שלי, אני מתענג על כל רגע, כי
אני אוהב אותה כ"כ.
|
ילדה יפה עם צמות שהפכה לאישה מושכת. תמיד בגן הילדים היא
הייתה לובשת שמלות בצבעים רכים, לפעמים לבנים, וכולם תהו מי
עושה לה את הצמות. היא גדלה לאישה מושכת שמדברת בשקט בקול צרוד
סקסי מלא סיגריות.
|
בשעות הלילה המאוחרות אין מה לעשות, אלו שנות התשעים, הרוק
בועט, פוליקר יפה. היא אורזת בלילה של חמסין זה בגדים של חורף,
מתנייעת בין ארון הבגדים לתיקים הפתוחים על המיטה.
|
אני לא יודע מי קוראת לי ומאיפה היא קוראת לי. אולי מבחוץ,
אולי מחדר מדרגות, אולי מדירה אחרת. אולי אני שומע אותה בתוך
הראש ממחשבות שהיא משדרת, ומי זאת בכלל?
|
נשים שלא רוצות זוגיות נמצאות עד היום במעמד חברתי נמוך ביותר.
להיות רווקה זו הקללה הכי גדולה שאישה יכולה לחוות מעל גיל
מסוים.
זה פשוט נורא.
מה אם אני לא רוצה ילדים?
|
כך או כך, למענך או למען אחרים ואחרות, גיליתי בצורה מחתרתית
איכשהו, ש-ויטמין B17 מרפא סרטן, גידולים, וכל זה. אבל נטען
שיש שתיקה בממסדים הרפואיים בעניין, כי הם מרוויחים מטיפולים
בדברים כאלו.
|
היה לי מאגר מוגבל מאד של סבלנות כלפיי בני אדם והוא נגמר לי
כבר בגיל 19
אני מאד מפחדת לגלות לאיזה רמות של עזות מצח אני עוד מסוגלת
להגיע אם כבר עכשיו אני אומרת לאנשים "אתם לא מספיק חכמים
בשביל להבין דברים מסוימים"
|
קודם כל, אם תרצה או לא, אתה חי בישראל, וכנראה אזרח ישראל,
ולכן עליך לקבל את זה שזו, או לפחות אמורה להיות, מדינה
סוציאל-דמוקרטית. לא קפיטליסטית. אתה רוצה מדינה קפיטליסטית,
לך לארה"ב.
|
מה אני יכול או מסוגל או צריך או אמור לעשות כשאני לבד בבית
בחום בוער קומה אחרונה, ואין לי מזגן מזוין, ואני לא מצליח
לשתות או להתרענן מספיק, וכל הגוף שלי יבש כמו קרקר. מה אני
אמור לעשות?
|
הוא אמר שהוא צריך לכתוב סיפור. הוא אמר את זה לעצמו, הוא אמר
את זה לה. הוא אמר את זה לאבא שלו והתחיל במלאכה. משהו על
ילדים מוכתמים שמשחקים בארגז החול, בגן הילדים.
|
כנראה שצריך לסגור את הווילון כי קר בחוץ והווילון מתעוות כמו
חולה פרקינסון. אני לא מכיר היטב את כל הנפשות הפועלות, אבל
ריטה, לא הזמרת, מרגישה לי מוכרת. נדמה לי ראיתי אותה
בטלוויזיה באיזו תוכנית, אבל שם היא הייתה יותר צעירה.
|
היא שמחה שהוא הלך להתקלח סוף-סוף. היא יכלה לראות שהוא התקלח,
למרות שכולו היה מכוסה ירוק ואדום. הוא כיסח את הדשא בגינה
לפני ביתו. הוא כיסח את הדשא יחף, וכפות רגליו היו ירוקות עד
מעל הקרסוליים.
|
תקנח את האף, אני אומר לו, והוא לא מקשיב. הוא עומד באמצע
הרחוב, עם הפנים לחלון ראווה, מסתכל ב-מה שיש שם - אם זה
צעצועים או בובות לבושות בגדים, עיניו הכחולות מנצנצות,
לעזאזל, ממש כמו שהיו כשהיה תינוק, והאף שלו נוזל והוא רק
בוהה, כמו בובת שעווה.
|
חשוך בדירה. הרחוב עייף ומעולף. מאיר אריאל מצחק אותה, אני
שוכב על הרצפה. על התקרה יש כל מיני צורות. כמו הצורה של מוות
מתקרב אליי. והקירות שמתנשמים, הם ספוגים שדים.
|
הוא היה בן-זונה למופת, מה שקוראים האימא והאבא של הזונה, הוא
היה מלכת הזנות, מלך זונה, אל הזונות של בני-האדם בתור בן-אדם.
|
ואני אומר לו - למה כולם יוצאים מהמכולת שלך מחייכים? הוא לא
קולט מיד, מה? הוא שואל. אני אומר לו שוב, אני רואה אנשים
חוזרים מהמכולת שלך מחייכים, למה הם מחייכים, יש פה מסיבה או
משהו?
|
הרגשתי קצת מלוכלך כי הבאתי ביד, הרגשתי כמו מפגר
ולמה? כי מישהי הביטה בי במבטי זימה והזילה עליי ריר,
דמיינה שהיא עושה בי מעשים מגונים או שאני עושה לה
|
חיממתי פיצה, נתתי לה להתקרר, ואז היא הגיעה. מיכל. זוללת
הפיצות הנואפת הנפקנית חסרת הגבולות. היא כבר ראתה את הפיצה,
אז לא הייתה לי ברירה, אלא להציע לה חתיכה נכבדה.
|
קושרים את השרוכים, את החבלים, יוצאים לצוד לוויתן ים. הלילה
שקט ונוזל ואף אחד לא מכיר אותי כאן. אני מסתובב עם משקפי-שמש,
כובע גרב, כובע צמר. אני מדליק להבות נמוכות מאוד, מבעיר את
הקצה של הסיגריה ולומד להתפלל.
|
אוי, כמה רע לו בנשמה. תחושת גועל שוטפת אותו. עשר מקלחות
יסודיות לא יתנו לו תחושת ניקיון, הוא מרגיש כל-כך מלוכלך
מבפנים.
|
זה יכול להיות מרשים. המים הזורמים נסגרים, היא מתעכבת
באמבטיה, יוצאת לבושה קל בנעלי פלסטיק עם מגבת עוטפת את ראשה.
זה מצחיק. היא נראית כמו נסיכה כושית. "מה לעזאזל את עושה עם
מגבת על הראש?!"
|
פגשתי אותה בערב-לילה מסמורטט ליד גן ציבורי. היא נראתה חסרת
עניין, אבל ידעתי שזה מחפה על פחד מאכזבה אחרי חיים עמוסים
אכזבות. דיברנו כמה מילים פשוטות, היא הייתה קצת קצרת רוח, ואז
הצעתי שנשב בגן.
|
היא שכבה מכורבלת בתוך עצמה כמו כדור על המיטה הרחבה בחדרה
שבבית המלון. קשה היה לה להתעורר, לפקוח את עיניה ולנסות לענות
לטלפון. קרני-שמש של אחר-צהריים חדרו מבעד לתריסים ונשפכו על
השטיח הבהיר. החדר טבל באור דמדומים.
|
הלו, אל"ף, אל"ף, תביא פאקט.
- רק במזומן.
תביא פאקט אמרתי, יא מאנייק!
- רק במזומן.
|
"ברמן, תביא עוד וויסקי, השתחררתי מהאישה שלי!" הברמן לא מיהר.
הוא מזג והגיש ושאל - "זה טוב או רע?" "המממ..." לא ידעתי מה
לענות לו. "טוב ורע, העיקר שיש וויסקי," "זה העיקר," אמר הברמן
כדרך שהוא מדבר אל שיכורים.
|
התעוררתי מוקדם לבוקר מאובק בו הפרפרים חדלו לישון והתעופפו
מוכי יגון. זו הייתה לי הפעם הראשונה בה התעוררתי לבד, בלי
אהובתי, מאז ייסדנו את הקשר, לא בנישואין או אירוסין, אלא ברית
דמים.
|
זה לא מה שמנגן אצלנו במוח, אתה מבין? עוד יום ועוד, יום רודף
יום, שקיעה רודפת את הזריחה וזו בתורה. אם חפצה נפשך לאהוב,
לא, זה לא כל-כך קל. הן אומרות שהן רוצות להיות נאהבות, אבל
עושות הכול כדי שזה לא יקרה.
|
ברמה המטפורית ירד גשם זלעפות, וגם היו ברקים וסופות שעקרו
עצים והעיפו כלי-רכב. התעוררתי לפנות ערב כשהראש שלי מתפזר לכל
הכיוונים, ונדמה, ברמה המטפורית, כאילו האדמה זזה.
|
בואו נשתעשע במעט ארוטיקה. חם היום, כל החלונות פתוחים
והמאוורר פועל. זו שעת בין ערביים של חסד, אך עדיין חם. היא
אישה משוחררת, שוכבת על הספה לאורכה עירומה, מעט מכסה הסדין
והיא נראית כמו נמסה.
|
לקח לי זמן לפתוח, כי הייתי עם תחתונים, ושמתי עליי מכנסיים,
אבל לא חולצה. לא היה זמן. ככה שפתחתי היא הייתה מאוד מסונוורת
מהגוף היפה והשחום שלי והקעקוע המגניב. אבל היא אמרה כאילו
בזעם שאני עושה רעש כשאני כל הזמן הולך בבית, ולמה בן-אדם לא
יכול להישאר במקום,
|
"תשקר, אל תשקר. תשקר, אל תשקר. פינוקיו, תשקר!"
הוא יצא ממנה בזקפה מלאה והראש שלו הסתובב.
"מה קרה?"
"את מחרפנת אותי, מה זה תשקר אל תשקר? מה פתאום פינוקיו?"
|
נטאשה הייתה אישה מאוד חצופה. קודם כל היא הייתה מאוד יפה,
והיה לך מוח חריף כמו רוב הרוסיות, וגם קצת מג'נון, כמו רוב
הרוסיות. היא הייתה מאופקת בחוץ וסוערת בפנים, כמו רוב
הרוסיות, ורק הקרובים יכלו לראות את מזגה הפראי.
|
כי כולם חושבים שהוא מוזר ויצור ולא מבינים את הראש שלו ולא
מבינים מה הוא עושה ומה הוא מדבר, ולמה לעזאזל הוא חי כמו שהוא
חי, ומה טעם שלו בעצמו אם הוא לא מבין כמה פתטי הוא וכמה עלוב.
שייקנה מכנסיי גוצ'י.
|
פה ושם היו מלחמות, אבל המחסנים היו גדולים, והערים הגדולות לא
שמו לב במיוחד לעיר די קטנה זו. לפעמים היה מגיע צבא גדול,
שצבא העיר הזו ויתר כבר מראש על להילחם בו. 100 פלנקסים מלווים
בשלושים בליסטראות ואיזה עשרים קשתים.
|
ואם הם היו רוקדים ככה באמצע הרחוב, בין החיילים חגורי-החרב
השומרים על בתיהם. ואם הם היו שרים שירי-עם עממיים בעודם
לוגמים יין של האימפריה הקטנה ונוגסים בבשר משומר. ואם גברים
צעירים היו מגששים אל חמוקיהן של עלמות-חן יפות, וממתיקים בדבש
את שפתיהם.
|
הוא נכנס במהירות, גורר רגליים, יושב מול שולחן העץ העגול,
ומניח מטבע על השולחן. "ערב טוב, קיסר." צועק מישהו. חצי
מהשיכורים נדרכים לקראת צחוקים ואקשן. "בנית איזה ארמון היום,
קיסר?" צועק המישהו.
|
מגיעה סחורה אתה פורק אותה לתוך המשאית. תפסיק לשתות - תהיה
יותר חכם ותבין מה מדברים איתך. שוב - מגיע סחורה אתה פורק
אותה לתוך המשאית.
|
אבל אתה יישן, ואולי אתה חולם, ואולי אתה נזכר ששתית ומשהו
נפתח בחומת המגננות. המוזיקה סחפה אותך בתוך הצינורות שהיית
בהן כשהיית נער, אותן המילים בדיוק, עם אותה המנגינה, ואתה
מביט בטייפ שהיה ונשען על הקיר וחושב ומעודד את עצמך שיהיה
בסדר.
|
הלך האיש ובביתו ילד יישן. לא ירגיש הילד בחסרוני, חשב האדם.
והיה האיש מהלך בין האשפה ובין הפרחים וברחובות הריקים
והסואנים ומבודד את רגשותיו ומחשבותיו ובוחן אותם.
|
האם שיקרת אי-פעם?
פעם הייתי משקר לפעמים. ככל שהייתי יותר קטן - שיקרתי יותר.
היום אני לא משקר בכלל, אני חושב שאני כבר לא מסוגל לשקר.
|
נכנסתי ופיתחתי שיחה עם בעל המקום והעובד היחיד בה. ברקע ברדיו
אמרו שהוא במצב קריטי מאוד. שילמתי וחיכיתי לפיצה בחוץ ליד
השולחן. לא יודע כמה זמן, השעון שלי לא עובד. למרות זאת עדיין
ענדתי אותו.
|
הוא צועק עליי, מה, אתה לא יודע מה להביא?! הוא התקשר ומלמל
משהו ושאל אם להביא לחם פרוס או פיתות, אמרתי לו שאני לא יודע.
אז הוא שאל שוב - יש לכם פרוס ופיתות, מה להביא?
|
קדחת השחת לא עוזבת אותי. אני מתקלח בעיצבוני. הלילה מאט
מנסרות שרב. ערפילים של חוסר-וודאות ממלאים את הכוסות.
|
אם קורט קוביין היה אישה -
ככה הוא היה נראה.
|
מכונת הגילוח לא עבדה
הזזתי לה כמה כפתורים -
והיא עבדה מצוין
בדיוק כמו אישה.
|
הסיגריות פוגעות בחופש שלך לזיין כמו נמר!
|
כשאתה מזיין אישה
זה כאילו אתה פותח תיבת פנדורה -
כל החרא שלה יישפך עליך מתישהו.
|
נשים כל-כך סגורות בלב
שאפילו ששואלים אותן שאלה פשוטה -
הן לא מסוגלות להשיב.
אז איך הן יאהבו?
|
סקס טוב זה סקס שמפרק את עצמות האגן.
מה, לא ככה?
|
אני סתם ילד
שחולם חלום בלהות
שהוא מבוגר.
|
שלום כבוד הרב.
האם השטן לובש חולצה?
בכבוד רב.
|
כשהוא שיכור -
הוא משחק סוליטר.
|
הייתה לי הארה שדווקא סקס זה שמרני כי זה חומר,
בעוד רוחניות היא הפורצת דרך...
|
זו לא אשמתי שאני לא הומו...
נולדתי סטרייט, מה אני אעשה...
|
יש איזה מקום, שלא אגיד את שמו,
בו אני רואה לפעמים אנשים מתים.
|
בעינה היחידה ראיתי את הניצוץ המסוכן,
זה אשר מבשר על פורענות,
זה שאומר שחיות הטרף פרצו מכלאם,
שהרשע הפתלתל משתולל בתוך נשמתה
|
" 'תן לי לחשוב איזה מעשה זימה לעשות אתך..."
|
שים חיוך על הפרצוף שלך...
|
הנה תמונה שלי במהלך פעילות מבצעית...
|
מעשנת שלא עישנה כבר יומיים
|
- אתם יודעים מי יכול לקפוץ גבוה יותר מעמוד חשמל?
|
הפלגנו לאי פיידן, אני והיא
משום שרצינו לראות את השקיעה
שמש זרחה, היה זה יום נפלא,
לארוחת בוקר, בחברתי, בחברתה
|
אני צריך ללכת לקופ"ח
לאזן את המצב הנפשי שלי
|
אחת שהשמש זורחת לה מהתחת...
|
|
|
נו בחייאת
תפסיקו להסתכל
עליי
האיש האדום בצד |
|
