בלילה בכיתי לאבא שלי שאני אוהב את הילדה הכי יפה בכיתה, ושהיא
בכלל לא אוהבת אותי. "כי אין בי שום דבר מיוחד" אמרתי לו
"כלום, שום דבר" אחר כך הייתי מגיש לו את הראש לליטוף ומרגיש
איך אין לו כוח לשום דבר.
חזרתי מבה"ד אחד
ביום חמישי. אני
לא מבין. באתי,
רצתי, נשכבתי,
יריתי,
התפלצנתי,
התפלצנתי,
התפלצנתי,
שמרתי, לא
נרדמתי, צעדתי,
קיבלתי סיכה. מה
הקטע, לעזאזל?
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
