פעמיים מוגלה
פעמיים שירה-

תמיד משהו נפרש
תמיד כאב.

אבי היה עץ בחורשת אבות,
מכוסה טחב ירוק.

הוי אלמנות הבשר, יתומי הדם
אני צריך לברוח.

עיניים חדות כפותחנים,
פתחו סודות כבדים.

אבל דרך הפצע בחזי
מציץ אלוהים לתבל.

אני הדלת
בדירתו.

אבן גבירול

אגו סופר ואיד מצב וכשנפגע או אז פתאום אתה פורח