נולדה בשנת 88 בחיפה.
לאחרונה סיימה קונסרבטוריון אחרי 11 שנה על צ'לו.
פעם הייתה לה אמונה באחרים ,אבל האינסטינקטים שלה
אכזבו אותה פעם אחת יותר מדי, ואז היא התבגרה ולמדה
איפה היא טעתה, ועכשיו היא בנאדם אחר, בנאדם
בתהליך.
יש בה המון אהבה לתת,יש לה גם למי לתת את זה.
אז למה היא לא מרוצה אף פעם?

בובה בובה. עיניים ריקות בוהות באוויר. הידיים מונחות לצדי הגוף, חסרות אונים. בובה. בלי יכולת לזוז, להשתחרר, למחות.

ולפעמים געגוע להמשיך לתלות תקווה בחיוך, שמתפוגג לו לאיטו לתוך חלום, מתוך דמעות.

משתגעים בשקט חוסר אונים ואנשים אומרים לכם שטוב, שיהיה בסדר, שהכל לטובה, ושאתם תתגברו. ואתם שותקים ואתם יודעים שאין טעם להתווכח על זה. אתם מבינים שאנשים אחרים פשוט לא חושבים כמוכם, אז אתם מהנהנים וכובשים את הדמעות ואת היצר לצרוח, לבעוט, לשרוט ולנשוך.