|
 איך שהייתי רוצה לזכור את עצמי |
 68879137
אותה נועה רוע, רק כמה שנים מאוחר יותר. הדף הישן
שלי עדיין שם אבל השליטה עליו כבר לא בידי. נבלות.
בכל מקרה
למי שלא זוכר
היא...וגם...אבל...
ילדה בעולם של מבוגרים, מבוגרת בעולם של ילדים,
אישה, בתוך גבר, בתוך אישה. אוקסימורונית להנאתה.
מקווה לטוב ומקנאה בכולם.
אחחח, הנעורים.
צאו וראו
נשארתי ילדה שרוצה את הדובי שלה,
והוא נשאר גבר שרוצה להיות ילד
|
ישובה בחוסר מעש
על הספה שבסלון
ראשי שמוט מן המשענת, נע ונד
העולם הופך סביבי
ועיני מצטעפות
|
השגרה העצורה הזו, ניסיון וטעייה
המילים נעלמות מן הדף באותה קלות
שבה נחקקו עליו
|
ואתה שולח את המנגינות שלך לאוזניים שלי בידיעה
שאני אישבר ואבכה
כשאני אשמע את הרגשות שלי מתנפצים על מיתרי קול של אחרים
|
|
|
אני יודעת
שדוגמנות זה
מקצוע שתקף עד
גיל מסוים. לכן
מאד חשוב לי
ללמוד כדי
שבעתיד אוכל
ליצור לעצמי
קריירה שונה.
משחק, למשל.
דוגמנית בקטע
אקדמאי. |
|
