[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ילידת 1982, חיילת משוחררת, רואה את החיים טיפ-טיפה
אחרת.

כותבת לרוב על החיים, אוטוביוגרפיה, תיעוד וניתוח
אובססיבי של הדברים הסובבים אותה בחיי היום-יום,
בניסיון נואש למציאת פתרון מהותנו הקיומית בעולם
הזה.

במעמד זה אני רוצה להגיד כמה מילות תודה וברכה:
להוריי היקרים, שבלעדיכם לא הייתי יוצאת כל כך
דפוקה.
לאחותי הקרפדע בהצלחה.
לברק הפותי, ניצן, נורה, ביזר, מתן, ארז, בני המ"פ,
טל המג"ד, שרי, אפרת מזרחי1 וכו'.
תודה שאתם סובלים אותי. (-;




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בעוד 4 ימים אני הולכת להתייצב מולך, להסתכל לתוך העיניים
הכחולות המדהימות שלך, אותן עיניים שלפני שנה הפנטו אותי. ואני
כמו ילדה קטנה ומבוהלת לא יודעת היכן להתחבא.

צאי לעולם, צאי לבלות, צאי לשכוח, צאי לשתות, צאי לנסות להרגיש
בחזרה, צאי ואל תחזרי, צאי ותמותי, צאי ותחזרי שפויה!
אל תלכי, נתגעגע, נחכה לשובך, תתרחקי - אל תתני להם לפגוע, אל
תתני להם להתקרב, מצאי את החופש שלך, מצאי את עצמך, מצאי את
שפיותך - מה עובר עלייך,

אחרי שהוא מת השתורר שקט ברחובות העיר, זה היה כמעט אחרי חצות
והיתה רוח נעימה. העצים זזו קצת כאילו הם מספידים אותו. והוא,
הוא כבר לא איתנו, הוא מעבר לכוכבים שבשמיים, רואה אותנו, שומר
עלינו, מנסה לסדר הכל...


לרשימת יצירות השירה החדשות
זה הזמן להוריד ממני את כל הנטל
לתת לאנשים הלאה להתאבל
זה הזמן ליפול לתוך החור השחור

בדידות
את עכשיו בטריפ שלך
מה זה עושה לך
מהיכן באים
הרעיונות המטורפים...

עצב
ברגע שכיבית את האור -
היא ידעה שהחגיגה מתחילה...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כל מה ששינה לך זה מראה חיצוני בשביל להחליט שאתה לא מכיר אותי
מספיק, חיפשת דרך לצאת מזה בקלות והנה הצלחת. מה אני אגיד שוב
אכזבת בענק. אחרי הכל אתה היית זה שבחודש האחרון רצה שאני
אעבור איתו לארח לו חברה, אתה זה שדיבר על סגירת מעגל ביום
כיפור, אתה דאגת שאני

מכתב
היום בבוקר קמתי אחרי שעות מעטות של שינה, בכלל לא זוכרת מה
היה בלילה, אבל אז הבדידות הכתה - כשמצאתי ניירות טישו מפוזרים
על אדן החלון, נזכרתי במה שהיה בלילה. כל כך שנאתי אותך בבוקר.

זה קרה קצת לפני הגיוס שלי לצבא, ובאמצע השנת שירות שלך. החלטת
שאתה לא יכול יותר. נשברת. אחרי כל כך הרבה שנים רחוק מהבית,
רחוק מכל ציביליזציה אפשרית, חזרת הביתה ואמרת: "אני הולך לבית
חולים"

את לא כמו כולם, משינה כתבו ככה בשיר, לפעמים אני באמת מרגישה
ככה. אני לפעמים מרגישה מיוחדת, אחרת ושונה מכל אדם אחר ביקום,
לא מובנת ולא מבינה בעצמי.

ילדה עצרי! הפסיקי לרדוף אחרי כל השדים שחיים בתוכך, למה שלא
תנסי לחיות איתם בשלווה במקום לרדוף אותם, במקום לנסות לגרש
אותם, הרי שנינו יודעים שלא תצליחי, שנינו יודעים שתחושת
הכישלון תקונן בך ותשתגעי עוד יותר

כשתקראו את זה כבר לא אהיה בחיים
אני רוצה לדבר על משהו אתם יודעים
זה קורה במיוחד כשאנשים מדוכאים
כשהחיים כבר לא שווים
כשאין בשביל מה או למי לקום בבוקר

מכתב
את המחוייבויות כלפי החברה לא הפנמת, מה היא אומרת, למה היא
כאן, למה אני כאן? לא רק בשביל לזיין אותך, גם בשביל לתמוך
כשאתה על הרצפה, להרים אותך, לא לדחוף אותך למטה או להשאיר
אותך שם, להקשיב כשאתה צריך אוזן קשבת

מכתב
אני זוכרת את אותו היום שפגשתי אותך וכל הזמן התווכחתי איתך
שלא קוראים לי מיצי. ואת הלילות שבילינו על הנדנדה מול המלגזה
(אח... המלגזה...) ואת הנשיקה שלנו שם ואת הנוב'ים שלי שואלים
מה קורה איתנו.

זה היה בחופש הגדול לפני כמה שנים, אני לא ממש זוכרת את זה
בבירור, הכל אצלי מופנם בצורה מעוותת.

רציתי להגיד לך תודה.
תודה על שהחזרת אותי 4 שנים אחורנית. נתת לי להאמין שאתה עכשיו
מוכן לקשר, מחייב-לא מחייב, לא משנה, פשוט קשר.

מכתב
חיכיתי לרגע הזה בו שרי תשתחרר, ידעתי שאני אפגוש אותך, במלוא
יופייך, אסתכל שוב אולי בפעם האחרונה בעינייך המדהימות, אותן
עיניים שהיפנטו אותי ביום הראשון בו הכרנו.

ועכשיו 3 בלילה לא מצליחה להירדם, עדיין כהרגלי אני משאירה את
הפלאפון פתוח למקרה שתתקשר באמצע הלילה סתם כי בא לך לדבר, אני
יודעת שאני צריכה להתחיל לסגור אותו, פשוט אם אני אסגור אני
יודעת שזה צעד אחד קדימה, ואני עדיין לא מוכנה לעשות את הצעד
הזה, לוותר עלייך.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
ניסיתי קרמבו
ורוד. האמת, לא
משהו.

אולי אני צריכה
לעבור
לאפרוחים
ורודים?


בלונדה בהלם
פוזלת לכיוון
אחיה, אפרוח
ורוד, במבט
מעורר חשד.


תרומה לבמה





יוצר מס' 19672. בבמה מאז 31/1/03 18:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיצי ביטצ'
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה