|
גבוה גבוה מעל כולם משקיפה אל נופי העולם.
מתנדנדת על נדנדה ששומרת עלי מכל פגע רע.
|
כל יום שעובר כל דקה שחולפת בשעון שואלת אני היכן אתה היום
מה אתה עושה עם מי אתה נמצא
האם אתה מאושר בדרך שלך
|
תחרות כוכב נולד אהובה ממש ממש על כל אחד
נינט טייב הגדולה שוברת עם קולה את הדממה
|
במנהרה חשוכה שאין לה מוצא
מחפשת את הלא נודע
|
המרחק שעובר, רק העצב בתוכי מתגבר
התחושות מעלות זיכרונות ותמונות ישנות
|
בשבילי החיים אנו מסתעפים.
אל ילדותינו אנחנו מגיעים, מקימים משפחה
חיים חיי שלווה עד שהנורא מכל קוטע את הנשימה
|
צבעי החיים לנו מוסיפים
ישנם צבעים מרגיעים
|
יום רגיל למדי החל לו בוודאי
יום של לימודים יציאות עבודה שיגרה
יום שכל ילד וילדה בחור ובחורה
נפגשו באוטובוס קו 37 קו האימה
|
|
|
יצאתי מהדירה.
הדלקתי את האור
בחדר המדרגות.
חזרתי הביתה.
האור בחדר
המדרגות כבה.
יצאתי מהדירה.
הדלקתי את האור
בחדר המדרגות.
חזרתי הביתה.
האור בחדר
המדרגות כבה.
יצאתי מהדירה.
הדלקתי את האור
בחדר המדרגות.
חזרתי הביתה.
האור בחדר
המדרגות כבה.
[השפעות החופש
הגדול על תלמידה
למופת במשך רוב
חודשי השנה] |
|
