|
גבוה גבוה מעל כולם משקיפה אל נופי העולם.
מתנדנדת על נדנדה ששומרת עלי מכל פגע רע.
|
כל יום שעובר כל דקה שחולפת בשעון שואלת אני היכן אתה היום
מה אתה עושה עם מי אתה נמצא
האם אתה מאושר בדרך שלך
|
תחרות כוכב נולד אהובה ממש ממש על כל אחד
נינט טייב הגדולה שוברת עם קולה את הדממה
|
במנהרה חשוכה שאין לה מוצא
מחפשת את הלא נודע
|
המרחק שעובר, רק העצב בתוכי מתגבר
התחושות מעלות זיכרונות ותמונות ישנות
|
בשבילי החיים אנו מסתעפים.
אל ילדותינו אנחנו מגיעים, מקימים משפחה
חיים חיי שלווה עד שהנורא מכל קוטע את הנשימה
|
צבעי החיים לנו מוסיפים
ישנם צבעים מרגיעים
|
יום רגיל למדי החל לו בוודאי
יום של לימודים יציאות עבודה שיגרה
יום שכל ילד וילדה בחור ובחורה
נפגשו באוטובוס קו 37 קו האימה
|
|
|
כן, אני זוכר את
האבא של החצי
תימני. ראיינתי
אותו פעם. הוא
איש מאד ארצי.
גם גדול בתורה.
אבא של מיכלי
ברדיו במה בפינה
לילית של שיחות
עם מאזינים |
|
