|
"יד כל במנוחה תמשש..." (רחל)
"12 אנשים על הקיר"
ובכן, 12 הוא מספר זוגי, שלם, ובהחלט רציונלי ואם נוריד ממנו 1
הוא וודאי יהפוך ל 2.
לא רק בגלל שהספרה שתיים מונחת לימינו של המספר אחד, אלא גם
בגלל שכשמורידים אחד וכותבים 11 זה נראה כמו שני אנשים, מראם
זהה, אפם ארוך והם פונים שמאלה.
|
לא רציתי להונות או להשלות אף אחד, רק רציתי שילכו שלווים בלי
דאגות, לפעמים אפילו עם חצי חיוך. מי היה מאמין שעם חור כזה
בריאה בנאדם עוד מסוגל לחייך
|
כעת מן האמת מתגלים כל שקרי
מחר כבר לא תזרח השמש,
כבר לא יאיר אור יום חדש
|
הציפורים מצייצות מתוך המחזה אני מחבקת אותו אבל זה לא זה,
זה לא זה...
|
ליום אחד בשנה התחלתי לספור צעדי אחורנית
וכל שער בו עברתי, כל דרך עפר או גומחה של שלג
שבהם השארתי סימני, הותירו חותם, או שמא
אני הותרתי בהם
|
למה לא נלחמת? קוראת לו הדממה
והאיש נאנח ללא תשובה.
אולי נידונת לחיים;
אולי החבל נקרע, או האקדח לא ירה
|
אך הפטל שפרח נדרס במחולם של המגפיים האדומים הגסים
הרוקדים למנגינת זעקות החללים
והשמש מצחקקת ששרפה את פדחתי
ואנוכי על משכבם
נאחז במנוחתי
|
רציתי לכתוב שיר פשוט,
בלי משמעות עמוקה, בלי "בין השורות",
בלי חרוזים ובלי חזרות
רציתי לכתוב שיר פשוט,
כמו שכולם כותבים, כולם אוהבים.
|
הייתי מפסיק לעשן אם זה היה נותן לך עוד כמה שנים
רק כדי שאני אוכל להגיד שאת מפגרת בעוד כמה דורות
|
|
|
מה חדשה
בה חדשה
במ חדשה
במה דשה
במה חשה
במה חדה
במה חדש
במה חדשה
-המשורר
הקונקרטי. |
|
