|
YonYon
אל הכתיבה התגלגלתי אחרי שסיימתי תואר ראשון
בתקשורת. שלוש שנים רק סיכמתי לפני בחינות ועבודות
גמר, וכאשר אלה באו אל קצם, היה זה רק טבעי שארצה
להמשיך את השוונג. התחלתי לכתוב יצירות הזויות
ושלופות מן המותן, ולאט לאט באמת התמקצעתי והגברתי
את הקצב.
עם הזמן, גיליתי שכתיבה יכולה לשחרר לי הרבה לחצים,
ובו זמנית - לגרום להנאה לי ולקוראים. זה המקום שלי
כיום: משלב בין תראפיה לרצון להוציא לאור רומן.
כרגע אני באמת בשלבים של כתיבת רומן שלם, ופה אגיש
מדי פעם סיפורים קצרים שאני כותב בין לבין.
מקווה שתהנו מפרי עטי,
יונתן
כולם חשבו שהיא לא שפויה כשכל היום רק צפתה בשידורים חוזרים של
התוכנית, אבל לא היה אכפת לה מה יגידו. לילי, נכדתה, פתחה לה
חשבון באינסטגרם, שם מזל העלתה בכל יום תמונה של שמלה, טייץ,
ביקיני או חצאית שקנתה, ודמיינה שהיא דמות בקרדשיאן
|
באותו היום, למרבה התדהמה, אילי נתקל באימא של בוריס, כלואה
בתוך אחד החלונות הקטנים במסך החלונות הגדול של אינסוף
הבחורות.
|
מה קורה כשלא נרדמים בטיסה?
|
את הספרים הייתי קונה רק בגללה. כל בוקר נכנסתי לשאול אותה כמה
עולה ספר, קונה אותו ויוצא מהחנות. כעבור שנה וחצי כבר היו לי
שני ארונות ספרים, ורק את הטלפון שלה התביישתי לבקש.
|
כשמחכים שזקנה תסיים לעבור את הכביש...
|
|
בנות...
אי אפשר אתן.
אי אפשר להכנס
לאוהל שלהן.
חייל חרמן.
סיכום יומי הששה
עשר בצבא. |
|