|
 תשכחו מ "קופי בוי" זה היה אמור להיות "שוקו בוי" נרשמתי בתור
זה ובלי כוונה נהרס לי- קיצר סרטים.
שלא תחשבו שאני מפגר עם כינויים מפגרים :) :) :) |
שלום! המממ, מה כבר אני יכול לספר על עצמי?
בואו נגיד שכלום... אימייל שלי לא בסדר ככה שתשלחו
ל:
errewayp@walla.co.il
אי אפשר יותר,
החיים זה אשליות.
אי אפשר יותר,
הכל שקרים ואכזבות.
|
איך את לא רואה?
איך שאת אותי מעוורת...
תקראי רק בשמי...
איך את לא רואה?
שאת אותי דוחקת...
את בכלל זוכרת את שמי?
|
לא אוכל להשאר,
זה חזק ממני, אני לא שולט על זה - אני רוצה להיות רחוק.
הזמן לא עוזר - הוא נזרק מפה, אני רוצה להיות רחוק.
|
הוא לעולם לא היה ולא יהיה,
האדם שאנשים ראו אותו
הוא מעולם לא שם לב
|
המציאות, גורמת להתעוור.
מפתיעה אותי עם הכאבים שמגיעים...
אני יודע שזה קשה מאוד - אני יודע שזה חלק מהחיים,
אבל את מה שאני אוהב אני חייב להציל, אחרת לא יהיה לי במה
להאחז.
|
לפעמים פתאום בא לי להבין.
לפעמים העולם סובל ואני לא רוצה להתערב.
לפעמים יש דברים, שאיני רוצה לראות.
יש יותר מדי בעיות, שאני לא רוצה עוד יותר.
|
אני רק לבד, לתמיד.
אצלי את כבר לא קיימת, את מבזבזת את זמנך.
אני רק לא רוצה אותך איתי.
|
כשאתה מתקרב אליי אני בורח ממך,
כשאני מתקרב אתה כבר לא רוצה לשמוע אותי.
אני מרגיש שאני לא יכול לספר,
שעליך כל הזמן אני חושב.
אז מה הטעם בכלל, אם אני מתבייש?
|
יש משהו בתוכי שאני לא מצליח להבין,
מסקרן אותי, מבלבל אותי.
יש משהו שאי אפשר להשתלט בו,
ליגוע בו.
למצוא את עצמי שוב, אך הפעם לבדי.
כבר ניסיתי למהר, ועכשיו אני מצטער.
|
אני זקוק לתמיכה, הקשבה - אני זקוק להגיד את זה בקול רם בלי
שיצחקו עליי, בלי שיצרחו עליי, בלי שיכעסו עליי!
|
|
|
הו ג'ק, אני
רואה את ספינת
החילוץ באופק!
-תבלמי, רוז, את
מפריעה לי לטבוע
ולקבל אוסקר.
דו שיח על שברי
הטיטאניק |
|
