|
ביום שכזה אדם צריך לוותר על עצמו. פיסות קטנות של מציאות
עצמית צריכות לנשור ממנו ולדאות אט אט במעוף חרישי קצר חיים אל
תוך האני הקולקטיבי של הקיום, האני היחידי שבאמת קיים.
|
הוא מצא את האולר ועתה החל למרוח מרגרינה על פרוסת הלחם.
כשסיים, עצר והיסס לרגע , מביט בפרוסת הלחם, ואז הופך אותה
לצדה השני החל למרוח מחדש מרגרינה בטעם חמאה, הפעם שכבה עבה
ועשירה
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
אני מכיר מועדון
ממש טוב ליד
תיאתרון תמונע,
אולי אחרי שנלך
לערבמה יחד,
נקפוץ לשתות
משהו? מה את
אומרת? רק את
ואני...
אחד מנסה להתחיל
עם זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
