|
שמחה, משחקת, כותבת, בוכה, קופצת, רוקדת, אוכלת,
שרה, אוהבת, צועקת, חושבת, מרגישה.
דוכן קטן, מכונת תפירה, ושלט "מחשבות, רגשות וחלומות בתפירה
אישית". לוח עם מבצעי היום "חדש- הרהור" או "חלומות בהקיץ
במהדורה מוגבלת!" ותור ארוך. בוטקה של חלומות.
|
דורון אמר לי שזה בסדר. זה טיבעי, זה נורמאלי, תכף הדמעות
יגיעו.
אבל הן לא.
אני משתדלת, לוחצת על העיניים מבפנים, לוחשת להם "נו, עוד מאמץ
קטן, מה כבר אכפת לכם? תבכו!" אבל הן לא.
|
יום שלישי בבוקר, פעמיים כי טוב, הברזנו מבית ספר ונסענו ליפו
להרביץ לערבושים.
|
ריח של גשם בנחיריים, ושקט. רק ציוץ של ציפורים, עדין כזה
וכמעט לא מורגש, אבל מוסיף, כמו כפית סוכר בכוס תה.
|
בריב על חמישה שקלים
הוא עקר לי את הלבלב.
הוא אהב אותי מאוד
אבל הייתי חייבת לו חמישה שקלים
|
עוד לא שמעת אותי צועקת,
עוד לא הרגשתי את מגע כף ידך,
עוד לא הרגשת כמה אני חונקת,
עוד לא רקדתי מולך.
|
לא אקנה את האהבה שלך
לא אקנה.
אני לא צריכה טובות
לא צריכה אהבה
|
נתקלת בך בכניסה למעלית,
אני נכנסת, אתה יוצא,
המרפק שלי נפגש עם הבטן שלך,
מחייכים
|
הגיטרה
שרועה על המיטה שלי.
הראש שלה, עם המפתחות לכוון, מונח על הכרית,
הצוואר שלה נמתח
|
או שגיאה
נוראה
אולי בעצם אני לא כל כך חשובה
לך
או לי
|
ילד, תרד כבר מהעץ,
נו, מה אכפת לך חמוד
לא נעים שם, ומסוכן
גם בין הענפים אפשר ללכת לאיבוד
|
הם היו חבורה של נערים
וצעקו
ליה
ליה גורן הזונה
|
קינת דוד על יהונתן
קינת דוד על אבשלום
(הקינה נחמה).
|
על הדלת שלי
תלויה מזוזה
ולא שהתחזקתי ועברתי לאדושם
|
ביטחון
ושליטה עצמאית.
ריבונות
|
מתי תאהב אותי, נחש
מצלעך אני שואבת
על גחוני זוחלת בשבילך
מארס נחשי נשרפת;
|
אשנב חדרי אטום
בניירות-דבק שחורים
שחרכים שקופים ביניהם
שקופים - נוצצים
|
בספר
שהשאלת לי
בין עמוד מאה ל
מאה-ואחת
יש ריס.
|
ורק אני ברחוב
מלבד פנס רחוב
וטוב
|
ולרגע אחד, ממש האמנתי שתבוא, שתציע לי לצאת איתך.
חשבתם פעם כמה פתטית הציפייה?
|
|
|
למה מוחלים
לאנשים שהם
קלסטרופובים ולא
מוחלים לאנשים
שהם הומופבים? |
|
