|
מקווה שתקראו ושתגיבו, בבקשה בלי ציונים ליצירות שלי
(הספיק לי הסיוט בבית ספר).
אני בת 18 גרה בצפון היפה
ואוהבת לאכול לבנה עם האצבע.
אני רואה את הפיות הפעורים שצרחו,
אך מעולם לא נשמעו. עכשיו אני שומעת אותן - את הזעקות
נכנסות ושלטות במיתרי רגשותי - מנגנות בי.
|
זה כבר קרה לי פעם
עם נשיקות נחש
לא בכי לא צעקה,
ניתוק.
|
אלוהים יודע מה עובר לי בראש כשאני ישנה.
רק לא המיטה, רק לא המיטה
רק לא עוד מיתה.
|
הוא מחייך לעברי וכאילו לעצמו. וכל מה שאני רוצה לעשות זה
לצעוק לו מלמעלה שרקדתי עם המוות. שיחקנו משחקים יפים בגשם של
קור.
|
אם המצית היה פועל, בטוח היית שורף את הנמלים,
כמו שהחבר הכי טוב שלך עשה: מקרב את הלהבה ומחכה ל- פאק!
הצליל הזה תמיד הזכיר לי
|
|
|
בזמן שבו כותבים
סלוגן אפשר:
לצחצח שיניים,
להבריש את
השיער, לנגב
תת'חת, להסתפר,
לקנות בגדים,
לארוז, לצאת
למסע מסביב
לעולם, לחזור,
לפתח את
הפילמים, לשים
באלבום, לכתוב
על זה ספר
מצליח, להפוך
לאדם עשיר
ומפורסם, לזיין
הרבה, להיות
מאושר, להיכנס
לדכאונות, לקחת
כדורים, ללכת
לפסיכולוגים,
להתאבד, לעלות
לגן-עדן, לצחצח
שיניים...
זה שכותב
סלוגנים ובמקום
זה היה יכול
לצחצח שיניים
וכו' |
|
