|
יוֹשֶׁבֶת שָׁעוֹת
בּוֹהֶה
מוּל מָסָךְ רֵיק.
הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ בַּמָּסָךְ
|
כאילו שאם נדבר
זה יגרום לקשר שלנו להיות אחר
|
אני לא יכולה
לספר להורים
אני לא יכולה
להחזיק אותו באזיקים
|
הַלְוַואי שֶׁתְּכַנֵּס לְתוֹךְ אֵיזוֹ קֻופְסָה
תְּכַנֵּס לְתוֹכָהּ וּפָשׁוּט תִּישְׁאַר
כָּכָה הָיִיתִי אוּלַי יְכוֹלָה
לְהִתְבּוֹנֵן בָּךְ כְּשֶׁאַתָּה יָשֵׁן (אוֹ עֵר)
|
לְקַבֵּל מֵאִימָּא מַגָּע מְלַטֵּף
לָתֵת לְחַבֵּר קָרוֹב חִבּוּק עוֹטֵף
לֶאֱכֹל מַאֲכָל מֻכָּר וְטָעִים
לָצֵאת מֵהַמִּקְלַחַת עִם רֵיחַ נָעִים
|
מתי נשחרר מהכבלים של העבר
וניתן לעצמנו פשוט להיות?
|
רק בשעות הקטנות של הלילה
אתה קיים
|
|
|
אני רוצה להבהיר
משהו- הדרדסים
הם בפרוש לא
נאצים. המפיקה
של התוכנית, כמו
הרבה תוכניות
טלויזיה מצוירות
סתומות אך
פופלריות בין
שנות ה70-90,
היא לא אחרת
מאשר חנה ברברה,
שהיא, כזכור,
יהודיה, ולכן
הדרדסים, היא
תוכנית בעל אופי
לא אנטישמי
בעליל. |
|
