|
עינוי של יום ארוך - אתה איתי, אבל אינך,
הציפייה הטעונה , המאכלת בתוכי
בוחשת בכפית לוהטת
ורק כשתהיה קרוב, צמוד אלי, רק אז יגיע שקט...
|
ויש נקודות שחבל לעלות
כי אתה בכלל לא תבין
ויש דברים שאסור לומר
כי זה פותח פצעים
|
"היה או לא היה?" שואלת,
והתשובה טמונה כאן בידי,
טבעת חרוטה ששמת על אצבע
ביום של אושר, כשהיינו חבוקים.
|
עולה לאט, דוחה את המפגש
אני דרוך , למרות שאין חדש.
כאן, במדבר ביתי אין דיונות, רק טרשים.
ושוב אני איתה, לצליל קולה מקשיב
|
|
|
וודי אלן הוא
זקן סנילי מקריח
ומגמגם שאף פעם
לא יצא מניו
יורק ושלמד עם
השנים להתגאות
בלוזריות שלו
ואפילו הצליח
להשיג מזה
זיונים!
פרובוקטורית. |
|
