|
פעם חשבתי שאני מכירה את עצמי.
טעיתי.
אז מה עכשיו?
הרגע מתקרב
ואני פוחדת
פוחדת מהכאב
|
במערבולת חושים
כהות מילים
ושתיקה
|
בחשכה אני עומדת ובוכה,
בחשכה אני מחכה
|
דפים קרועים
בין קירות לבנים
מכתבים שלא נשלחו
ושירים כואבים.
|
הגעגוע שתוקף מכל עבר
הרצון לשוב ולחוש את גופך
את פעימות ליבך
את נשימותייך עלי
להתקרב ולהתרחק
|
היא עומדת שם
רוצה לצרוח
רוצה לברוח
להימחק מעל פני האדמה
|
ובלב פועם
היד כמעט רועדת
מנסה להישאר יציבה
מרגישה את הדם זורם
לכל שאר חלקי גופה
|
תמונה אחת
בשחור ולבן
מסתכלת עלי
היא על קצה השולחן
|
מאחורי חומה
את שוכבת
להושיט יד
רוצה
|
אני רוצה
שהשקט ישמע את הצעקה
שיבין, שיידע
שלא יפחד
לא יברח
שהכול יישכח
|
לפעמים את פוגעת בי
דווקא כי את אוהבת
|
מבין השורות
רוצה לברוח
דמעות שזולגות לא זולגות
מחשבות קבועות
עוד ניסיון פיענוח
|
אני רוצה לדעת איך,
היוצרים מבטאים רגשות
איך הם תוחמים
את כל אותם התחושות
|
הפחד מחלחל עמוק לתוך נפשי
הוא הורס הכול
את כל עולמי
|
אפלה מסביבי
חשכה מאיימת
ואת לידי
עומדת שותקת
|
שיחות שבנויות מכלום
ואולי מכאב
אך גם הוא עמום
|
אני מסתכלת עמוק לתך ענייך
מחפשת תשובה
מחפשת תקווה
אולי אכזבה
ניצוץ של דמעה?
|
בין הרים וגבעות
בין שבילים ופרות
שתי הדרכים לפני נפרסות
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
הלוואי והייתי
היום
מה שהייתי פעם,
כשרציתי להיות
מה שאני היום.
גולנציק שבוז |
|
