[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מירי קירי
we suffer every day
what is it for
these crimes of ilussions
are fooling us all

ICQ 235158608 235158608
אל היצירות בבמה האהובות על מירי קיריאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מירי קיריאל היוצרים המעריכים את מירי קירי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
געגוע
נשארנו שם חודש, לפעמים יובל נשם קצת וכולם התמלאו מחדש בתקווה
ואושר, בכל ערב באו כמה מחבריו עם כמה גיטרות ונגנו לו את
השירים שלו, אני שרתי.

אהבה
דני, שם טיפוסי, בחור טיפוסי.
מקצוע: מוכר פטרוזיליה בשוק (הוא היה מגיע לגדולות אלמלא העסק
המשפחתי).
מחיר (מ-1עד 10): שקל וחצי.
מדליק אותו: חולצות שקופות, חזיות שקופות.

אוטוביוגרפיה
אני בסך הכל נפח זכוכית מזורגג. אני לא מכין חיות מקסימות
וחמודות, אני עושה אומנות.
תשמעי, לא הייתה עבודה. את יודעת איך זה, שנות החמישים, היו
צריכים באיזו מעבדה נפח, אז אמרתי, למה לא?!


לרשימת יצירות השירה החדשות
קצרצר
ילדה קטנה
עם כותונת עדשים

הרהור
המילים גורמות למשמעות ללכת לאיבוד

המילים מוליכות את המשמעות
למשמעות אחרת

ייסורים
וכשיבוא הוא לאסוף אותי אל חיקו
חבק אותי חזק ואל תרפה
או
שלח לי מטאטא ואתעופף מן המקום
ואם תוסיף ברכה מה טוב

גן עדן
בעת של שפיות נטרפה דעתי

אהבה
אתה כמו
חלום שמתגשם שנשאר חלום
אתה כמו
סיוט של חיים, חיים של סיוט
אתה כמו

כמיהה
חשבתי להציל אותך
מה אתה אומר?
התכנע לי?

בדידות
ישבתי אני על מדרגות אדומות
והאיש מלמעלה חילק נשיקות

בדידות
ענן אפר
נכנס לחדר
מאכזב אותי
כל פעם מחדש

בדידות
וכשאני נזכרת בך את מעוררת בי
וכשאני נזכרת בך את מעוררת בי
וכשאני נזכרת בך את ביתי

קצרצר
איזה כיף זה ללבוש
שחור מתחת ללבן

מחשבה שחשבתי
יצאה לאויר העולם
והפכה לשיר

נוסטלגיה
הייתי מכניסה אותם לתוך קופסאות "טיק-טק"
וכתבתי פיטים על המכסה

מצב
אני מרגישה כי נטש נטשתי את תורת אמי
והיא נטשה אותי
בחזרה.

ביקורת
הם יושבים במעגל
עטופים בשקט המופתי
כעס רב עובר דרכם
הם מתעלמים מקומתי

גורל
הסתכלו על עצמכם, הביטו
לנגד עייניכם, אתם
השתקפות צלולה

אכזבה
כתבתי בעט
אך העט לא נמחק

גורל
אני אזכור את הילד הזה
במעט הנפש השפויה שנותרה
השתלטות הרוע על העולם כולו

געגוע
העיניים שלה נעצמו בדיוק בזמן
היא גם הפכה למן חרשת-אילמת
היא הייתה עסוקה מדי

הגות
רגליי רועדות ויגעות כבר
מלרוץ אחר גמגומים חסרי פשר.

אהבה
ככה הוא רצה שהיא תאהב אותו

תחושתי
פחד, פחד צא ממני
צא והשתחרר
את הערפל הסר, הגני

נראה לי שהכל תלוי בפרספקטיבה
מאיזה נקודת מבט
או אולי אני סתם ילדה קטנה
שלא התבגרה

סוריאליזם
והוא הזכיר לי קוף
אף עם אישיות.

מצב
נפתחת הדלת
מתגלות הפנים
נושפות עשן
שופעות חיוכים

גיהנום
שתמיד תמצאי חצאי תולעים בתפוח
ואת החצאים האחרים בהפרשות שלך
ויותר מכל אני מאחלת לך שתהיי אלרגית לשוקולד.

קצרצר
לשכפל את מבטם של המעורפלים והססגוניים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
אנשים נכנסים יוצאים, מאותו-לאותו החדר, באותו בית אפל המלא
שמחה מזוייפת.
באותה השנה 1987, שנה קרובה-רחוקה כזאת, שנוייה במחלוקת.

אוטוביוגרפי
ממש אירוני, בדיוק כשמגיע הרגע הוא מאבד את כל חשיבותו. כל
ההתלהבות משנה כיוון, הכל הופך לפחד שקט במקום צפייה מתמשכת;
אולי זה ישתנה מחר בבוקר או אפילו היום בלילה. במקום לארוז אני
יושבת לכתוב.

אוטוביוגרפיה
אפשר בעצם להתחיל כל דבר, אפשר להוליד בלי ללדת ובלי לקיים
יחסי מין.

התבגרות
קודם כל רציתי להתנצל על ההטרדה, אני יודעת שבטח תגידי שאני לא
מטרידה אותך בכלל אלא להפך "בשביל זה אני פה" ואפילו תרגישי כך
, פשוט אני חושבת שהייתי באמת רוצה להטריד אותך (את מבינה?) כי
רק כך יהיה אפשר באמת לעזור לי




"כאבי הראש הם
צירי הלידה של
המוח"

פרידריך ניטשה


תרומה לבמה





יוצר מס' 21172. בבמה מאז 19/3/03 17:13

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למירי קירי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה