|
הדרך השנייה כוסתה
בעפר עוברים ושבים
לעתים שמעתי סיפורים
על שביל הזהב
|
האם אתה אי פעם ידעת
שאפשר להיות כל כך בודד
|
במקום מרוחק
על גדות הנהר
חי אדם אחד
שאת שמו איני זוכרת כבר
|
לו האמנתי
באשליה של הכחשה
יכולתי לעמוד מולך
|
וכך אני צפה בחלל
נקרעת בין אולי לבין אבל
לא שואלת למה רק שואלת איך
|
ויום אחד כשהתעוררתי
הבנתי שאינני זקוקה לך
צפיתי בך מהצד והחלטתי
הגיע הזמן להרוג אותך
|
כאבתי כאבים של גלגולים קודמים
פגשתי בך במיליוני הצטלבויות דרכים
אספתי חלקים בפזל של חיי
ואף פעם לא אמרתי שאתה חסר מדי
|
אמרת שהיא לא הייתה כל כך יפה
בסך הכול בלונדינית עם רגליים ארוכות
הגיעה מרוסיה לפני שנה
|
עיניים של פנתר
אחיזה של ערפד
פורסת כנפיים
ושוב לבד
|
עוד יום בו אנחנו מפליגים לאינסוף
והזמן נעצר אל מול השקיעה
חלום רודף חלום
רק אם לא תעצור
ואני רוצה לומר לך תודה
|
|
|
מוקצה מחמת
מיאוס
עוד דבר חוכמה
מפיו של אפרוח
ורוד על הדף
האחורי. |
|
