|
בחוץ קשים אבל ככל שיקלפו בתוכנו ויעברו עוד ועוד שכבות בסוף
מגיעים לגרעינים מופלאים, ואתה פשוט כרוב, מלא בקליפות אבל
בסוף כשחודרים לבפנים אין כלום, סתם כרוב.
|
אתם שומעים?, אני חייב ללכת, אז בבקשה תפתחו לי את הדלת, זה לא
שלא ניסיתי לצאת אך ככל שרציתי הידית פשוט לא זזה, האמת היא
שאני לא בטוח שהייתה שם אי פעם ידית קודם
|
נתגלגל... קצת מוזר להרגיש בסיבוב. עיניים,
ותקרה. הנשימה התבלגנה, אין חידוד נעלמים
של אור נדלקות, -שלומי, מה אתה מחפש שם
בחושך?, היא צועדת, מרימה
|
בשדה ועוד על איזה שיח או משהו כזה ועוד איזה רעש מוזר שנוצר
משניהם .אך הרעש החל להפתיע, כמו איזה שיר שמתחיל, הצלילים
הגבוהים החלו קוראים לי וביחד אתם כמו חזרו הנמוכים, ובתוך
המחול הרב עצמתי נסחפתי החוצה לתוך שלל של צבעים, שדה
|
|
|
שלום!
רציתי להתנצל על
מספר דברים. אני
יודעת שיש דברים
שהם פשוט איומים
ושפשוט אסור
לעשות, אבל אני
עשיתי אותם,
ואני מרגישה
מושפלת. אבל
למרות זאת, אני
יודעת שזה לא
טוב לעשות את
זה, אבל אני
חייבת, אני פשוט
מוכרחה!
אז אולי השלב
הראשון הוא
להודות:
שלום, אני
תרנגולת, ואני
מכורה ללכתוב
סלוגנים. |
|