|
יום שמש, סוף הקיץ. אני וחברה טובה הולכות ברחוב, אוכלות
ארטיק. אנחנו עוצרות שניה, היא מסדרת משהו בתיק הקטן שלה.
ופתאום- בום. שלוש מחשבות טסות אצלי בראש: זה חלום, זה מטוס,
זה פיגוע. איך קלטתי- אני לא יודעת.
|
בצעד בטוח נשפכת דרכי
רגלי מובילות בבטחה
|
לפני שש שנים, התקלחתי בבית, ופתאום- שתי אצבעות עבות ניגבו את
זגוגית החלון הקטן של המקלחת הפונה אל החוץ. ואני קפאתי. מישהו
רוצה להציץ לי!!
מונולוג קטן על יצרים ואשליות.
|
תסריט מוכר ומנוכר, אישי ומאוד אוניברסלי. בעיקר והכי הרבה-
ישראלי.
|
|
|
יש יצירות שמוטב
היה אם היו
נכתבות כסלוגן,
יש סלוגנים
שמוטב ולא היו
נכתבים מעולם.
ק. מרכוס נאה
דורש אבל לא
מקיים. |
|
