|
יום שמש, סוף הקיץ. אני וחברה טובה הולכות ברחוב, אוכלות
ארטיק. אנחנו עוצרות שניה, היא מסדרת משהו בתיק הקטן שלה.
ופתאום- בום. שלוש מחשבות טסות אצלי בראש: זה חלום, זה מטוס,
זה פיגוע. איך קלטתי- אני לא יודעת.
|
בצעד בטוח נשפכת דרכי
רגלי מובילות בבטחה
|
לפני שש שנים, התקלחתי בבית, ופתאום- שתי אצבעות עבות ניגבו את
זגוגית החלון הקטן של המקלחת הפונה אל החוץ. ואני קפאתי. מישהו
רוצה להציץ לי!!
מונולוג קטן על יצרים ואשליות.
|
תסריט מוכר ומנוכר, אישי ומאוד אוניברסלי. בעיקר והכי הרבה-
ישראלי.
|
|
|
למה כתוב שלח
לחמך שרוצים
להציע סלוגן.
אני דווקא מעדיף
לשלוח מיץ
תפוזים,
שבועז לא יהיה
שמן מרוב לחם.
תגובת מערכת:
בועז הוא לא זה
שמאשר את
הסלוגנים. זה
שמאשר את
הסלוגנים מעדיף
וודקה במיץ
תפוזים שלו.
עדיף אבסולוט אם
אפשר |
|
