|
יום שמש, סוף הקיץ. אני וחברה טובה הולכות ברחוב, אוכלות
ארטיק. אנחנו עוצרות שניה, היא מסדרת משהו בתיק הקטן שלה.
ופתאום- בום. שלוש מחשבות טסות אצלי בראש: זה חלום, זה מטוס,
זה פיגוע. איך קלטתי- אני לא יודעת.
|
בצעד בטוח נשפכת דרכי
רגלי מובילות בבטחה
|
לפני שש שנים, התקלחתי בבית, ופתאום- שתי אצבעות עבות ניגבו את
זגוגית החלון הקטן של המקלחת הפונה אל החוץ. ואני קפאתי. מישהו
רוצה להציץ לי!!
מונולוג קטן על יצרים ואשליות.
|
תסריט מוכר ומנוכר, אישי ומאוד אוניברסלי. בעיקר והכי הרבה-
ישראלי.
|
|
|
בטח שאני תומך
בשוויון בין
גברים ונשים.
אשה צריכה שיהיו
לה חיים משלה
אחרי שהיא גומרת
לנקות את הבית.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
