|
סו ע'לן
אור וצבע
התנגשו לפתע
צבע ואור
התנגשו ביום של קור
|
בסוף כולם מתים
כך אומרים המתאבדים
השאלה היא איך אנו חיים
יגידו אלה שלחיות רוצים
|
מדבר אני לא מרוצה
את עולמי היא לקחה
|
אילו היה לי יום אחד לעשות בו כל מה שאני רוצה
יום אחד שלם כדי לצאת להרפתקה
הייתי מתעוררת עם הזריחה
הייתי מתעוררת ערנית ומוכנה למסע
|
מתפרק תוך שניות
גורם לבעיות
לרגע לא חושב
שהוא פוגע בסובב
|
נמאס לי כל בוקר להתעורר
ולהבין שכלום לא השתנה
נמאס לי בלילה לקום
ולהבין שזה לא היה חלום
|
באופן די מפתיע ובלי שום אזהרה
הגיעה לשכונה ילדה די מוזרה
היה לה שיער סגלגל
והוא תמיד היה מתולתל
היא אהבה מאוד פרפרים
והייתה מעופפת איתם לעיתים
|
עיינים בצבע חום-דבש מתקתק
ששינו את כל חוקי המשחק
|
היא מדהימה
עוצרת נשימה
בעליצות מפטפטת
ולבלבול גורמת
|
חרש חרש, באיטיות
זוחל לו בזדוניות
מתפתל בין השיחים
סולל לעצמו דרכים
|
רגע שלא יגמר לעולם
רגע טוב בשביל כולם
מהו טוב? שוב אשאל
האם בלי רע הטוב יחדל?
|
לרגע יש הפוגה ואז הכול מהתחלה.
אחרי חילופי צעקות והאשמות נדמה שאתן נרגעות,
מדברות כאילו כלום לא קרה
אבל מתחת לקול שומעים את הטינה
|
|
|
יש תמיד אור
בקצה המנהרה,
תלוי רק מאיזה
צד מסתכלים
אופטימיות
קוסמית
בע"מ |
|
