[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 131144182 131144182
אל היוצרים המוערכים על ידי מירה כהן

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היפרדות
אינני יודעת כיצד שמעת אותי, הריי כמעט לעצמי לחשתי, מבט עיניך
הירוקות חדר כסכין בליבי כשהבטתי בך, לשבריר של שנייה

השתדלתי מאוד לתת לו לנשום עוד מעט. אך לפתע הרגשתי כי כאילו
ואני מביטה על המתרחש מהצד, קולי כמעט ולא נשמע. איך עבר
הניתוח, שאלתי שוב. האיש היקר הביט אל תוך עיניי ובחיוך עייף
הסביר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
חוסמת את מוחי שלא יודע מרגוע
לא לזכור! רוצה רק לשכוח
את מבט ענייך שכל כך יקר לי
את חיבוקך הענק שכל כך חסר לי

הכל משחק של החיים
ידוע וקבוע בין המנעמים.

אהבה
כמה כואב לראות את אהובתי שם ישנה לה
וכל כך רוצה להתקרב.

אמונה
אתה זה שכלפי חטאת

מצב
את טרוף החיים
אל תוכו אסף
מה יהיה איתך בסוף
אסף

היום אנו יודעים כי בתוכינו חיים גם מלאכים

אהבה
חכי צעקתי
אנא אל תמהרי
לא תמיד טוב שם ביתי
השארי עימי ילדתי

בשעות האלו, יוצאים אותם השדים במחולות.
בשעות האלו, המוח צובר תאוצות.

מחאה
איש יקר ששמו כמעט ונעלם
האיש שלנו הידוע בעולם.

אותה הדרך שלא יכולת לראות
בנתה בכאב מתוכה את השביל... אותו השביל שלא רצית לראות
אותו השביל שהוביל את דרכך אליי

מצב
אתה התיקווה, השימחה, האהבה

היכן ומתיי יסתובב לו השביל ?
ואותנו בחזרה יוביל
אל אותה הדרך שבה התחלנו את מסעינו.

מצב
את תפילתינו אל הבורא נישא
אנא אלוקינו
עזור לזו האישה.

הרהור
זוכרת אותך גבוה ורם

אלוהים
הכל חתום וגמור בידיעה

גורל
אל תשכחוני

עצב
דם בנייך בתוך תוכך ספוג

מצב
חומות בניתי לעצמי
ואני בתוכם סוגרת את נפשי

מחפש לדעת... איך זה קרה שכלום לא שונה.
מודה כי... לא התפכחת ולא התבגרת.
אך אני מבינה כי פשוט עדיין... לא התגברת.

אהבה
הכל מזכיר לי אותך , הכל מעלה לי את דמותך

עצב
אך אט אט נעלמה לי דמותו

אהבה
הושטתי יד לעברה, לגעת , רק לדעת.
לפתע נעלמה דמותה כרוח הסערה.

גע בידי המושטת הערגה
הכנס אל תוך ליבי וטפל בלהבה.

פוסעת ברחובות כמוכת סנוורין.
כשייכת, ולא שייכת... בזה העולם.

כמיהה
שומעת את זעקתך... חשה בכאבך.
הימים כלא עוברים, הלילות מלאים ביסורים.
בלבי חיה אותך, יודעת כי יגיע היום שבו אהיה שלך.
חשה בחומך חשה באהבתך, חשה בקרבתך... עם כל ריחוקך.

געגוע
זוכרת אותך המיוחדת שבנשים

תן לי לרצות , אל הכאב לערוג.

הגות
רוצה להשאר
רוצה לברוח
רוצה לתת
רוצה לקחת.

בך האמנתי כי לזה ייחלתי
להאמין, לחוש, לא לכאוב... כך קיוויתי

שיקרתי לך
ופגעתי בעצמי

אודה
תודה שעל חייה לי שמרת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מי מאיתנו לא חש את כאב החיים?
מי מאיתנו לא טעם את טעם הכאב?
מי מאיתנו לא רוצה באמת להיות מאושר?
מי מאיתנו לא אמר פעם אחת בחייו, למה לי?
למה אני?




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
לא.
פשוט תגיד לא.







מתוך סדרת
טלוויזיה שכוחת
אל


תרומה לבמה





יוצר מס' 9015. בבמה מאז 31/12/01 15:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למירה כהן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה