|
אני יודעת שיש סיכוי מסויים שלא ממש תשמח לקרוא את המכתב הזה,
אבל אני גם מודעת לכך שיש סיכוי שזה גם לא יזיז לך בכלל,
וסיכוי מסויים שגם אולי יעלה בך חיוך - אולי מעצם השמחה לשמוע
אדם שפעם לפחות אהבת (ואני נוטה להאמין שעדיין אוהב) ואולי
בגלל עניין של אגו. יש ב
|
היא יושבת וקוראת בספר שלה- קוראת בשקיקה כל מילה ומילה, כאילו
מנציחה אותה. הנחתי עליה את רגלי. והיא, מבלי להזיז מבט, שולחת
יד ומלטפת. עם חיוך מתוק קטן בפינה הימנית של השפתיים.
|
עצרת אותי בחשיפה מטורפת של דברים שלא רציתי לומר ולא יכולתי
להפסיק. אז אני ממשיכה. סתם - כדי לסגור פינה למקרה שנהיה
מסוגלים ליצור אהבה טהורה. כתבתי את "היצירה" לפני שנה וחצי
ומצאתי את זה לא מזמן. אולי תלמד משהו, אולי לא. אני רוצה
לשלוח. פרט לפיסקה אחת, הכל
|
|
|
סבלנות היא
ז'אנר מינורי של
יאוש |
|
