|
מקסימיליאן היה בחור צעיר בשנת השמונה- עשר לחייו, וכל חייו
סבבו סביב שירות הוריו. שמותיהם היו - הדונים אורלנדו ואיווט
רופרה.
|
העולם כואב, ואתה חושב - איך להשיג עוד ואיך להתגנב.
יש מחילה, אם תבקש. אחי אל תעצור - אסור להתייאש!
|
מתעוררת מחלום ורואה אותך פתאום,
כמו רומיאו המת, שוב דופק על החלון.
מתקרבים, מתנשמים, עייפים ממשחקים,
רוצים לגעת מחדש, רוצים לחצות את הקווים!
|
דלת הטירה נפתחה בחריקה נוספת, צורמת מהחריקה המוקדמת,
ומקסימיליאן עבר את הסף.
|
|
|
בגיגול הקודם
הייתי זה שגוזר
את הפסטה.
דק-דק-דק הייתי
גוזר. קראו לי
לוצ'יאנו שגוזר
דק-דק (באיטלקית
זה הולך יותר
טוב, אבל לא
תבינו).
המאפיונר
הקומפולסיבי
ברגע מיסטי |
|
