|
כך הוא נולד, בשנה לא ידועה, במקום לא ידוע, בעיר לא
ידועה.
המלחמה הזאת היא יותר מדי בשבילו,
המקלט, המסכה, האוייבים...
כולם מקווים שבשלב כלשהו הוא ייתגבר,
ועד אז שירים הוא מחבר.
"אני יושב במקלט, אט-אט החמצן אוזל..."
|
ניסיתי להבין מי הטוב ומי הרע,
ניסיתי להבין את הצדדים במלחמה.
|
שורדים ביחד, שורדים בפחד.
|
שיט, יצא לי הקיא בתוך מסכת הגז
|
"החיים בצל המלחמה קשים..."
|
|
|
חרא הקידמה הזו.
חרא.
פעם זה היה
"רוצה לבוא אלי
לשמוע
תקליטים?"
היתה אומרת "שלח
לי את האמפי
3".
היום אם אומרים
לה "רוצה לבוא
אלי לקרוא את
הסיפורים שאני
כותב?" היא
תגיד
"את הסיפורים
הקצרים שלך אני
אקרא בבמה חדשה" |
|
