|
 144019725
someone probably wrote it better.
I only did what i had to do.
|
אפורות וטחובות מתפתלות מרצפות האבן הישנות מתחת לרגליי. רוח
קרה מקפיאה את גופי, סודקת את שפתיי.
בזהירות אני מוציאה את הלשון וטועמת את הקור. כמו אלפי סכינים
קטנות הוא חודר לתוכי ואני מצטמררת.
|
גזרה את העיניים הכחולות שלה... "תרכיב" אמרה לי. " תרכיב כמו
שתמיד רצית".
|
היית חושב שאולי בנסיבות אחרות יכולת להתאהב בה. היא לא הייתה
מכוערת. גם לא יפה. בזמן שצללת בתוך המחשבות שלך, היא תיכננה
מה תאמר ברגע שתיראה שיש לך את אותו מבט זגוגי מוכר, כשאתה
צולל בתוך הזכרונות והמחשבות שלך.
|
זה מזכיר לי את כל הסיפורים של החברים שלי על הכוסיות שלהם
חייך.
זה מזכיר לי את כל החברים שלי שתפסתי אותם עם הכוסיות שלהם
|
אף אחד לא יכול לנצח אותנו כשאנחנו ביחד.
אני אוהבת אותך. יריתי לו בראש.
|
כאב חד מפלח את הצד.....
זרימה נעימה והתפוגגות. שלי.
|
זה כל כך קשה
בזמן שאתה נובר עם היד שלך בשיער שלי
מסובב אותו על האצבע, מסבך את הקצוות
מבלגן כמו שאתה רק רוצה
מחייך את חיוך ה"נהיה תמיד ביחד" שלך
וזה כל כך קשה
להיות מאושרת כמו שבחיים לא הייתי עם אף אחד אחר
עד כאב, עד מחנק
|
הם היו חבורה של ערסים קטנים,
שרצו לגנוב לנו קרשים
אנחנו היינו חננות שאמרו (באותה תקופה)
"לא לסמים"
אך נכנענו תחת לחצו של ה"אולר"
|
כל מה שלא רציתי והיה לי..
|
"אס תלתן,אס לב,אס יהלום ואס עלה" הוא סיים לספור. חבילת
הקלפים הייתה במלואה על המיטה שלו.
"אתה יודע שזה לא באמת השם של זה?" גיחכתי.
|
הם הרי לא נחתכים מסכין או משברי זכוכית על החוף בזמן ששחקו
מטקות. נורא מצחיקים אותי......
|
פעם מישהו אמר לי ש"בגללך" טומן בחובו אשמה, בעוד ש"בזכותך"
מחביא בתוכו הכרת תודה.
אבל ההיגיון שלי אומר שזכות צריך להרוויח ואתה הרי לא עשית
דבר;
|
אה, תפסיקי כבר לעשות מה שאומרים לך. אומרים שזה מפתח תלות.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
במה, במה
שעל הקיר,
מי הכי הכי
שעיר?
לא אני, זה
בטוח...
שיעול
סליחה,
כדור שיער.
מיאו. |
|
