[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מיקי ארויו
לפעמים אני רק צריכה שמישהו יחזיק לי את היד.

ICQ 309051941 309051941
אל היוצרים המוערכים על ידי מיקי ארויו
אולי היא סתם חושבת שהיא מכירה את כל העולם ויודעת
מה הכי טוב לכולם. אולי היא רק מנסה לשרוד את העולם
הזה. אולי היא לא יודעת שהיא אבודה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
היא סיפרה לי שהיום ט' בסיוון, ותעודות מקבלים בה' בתמוז.
באמת שלא ידעתי את זה.

זכרונות
אני לא זוכרת באיזה צבע היה השולחן... אני חושבת שהוא היה
ירוק. כשיושבים מתחת לשולחן לא באמת זוכרים מה הצבע שלו. אתה
יודע מה כן זוכרים, אבא? זוכרים את הקור.

ואז היא ראתה אותה. ילדה סוג ב'.
כמעט יפה כמוה, אבל לא.
כמעט חכמה כמוה, אבל רק כמעט.
כמעט מושלמת כמוה, אבל בעלת פגמים.

כן, שלושה לילות רצופים והריח היה לבן ושלם. כמו המעגלים שהיא
לומדת עליהם בשיעור טריגונומטריה.

והנה זה מופיע, בבשר החי, טיפות אדומות ויפות שהופכות אט אט
לנהר של דם זורם ונוזל. הכול שקט לך פתאום. ברגע זה את שלווה.
אמיתית. כנה. יפה. כן, ככה את יפה.

כי אם לא היה בה את הפחד הזה אולי היתה עושה דברים גדולים
יותר, דברים יפים יותר... אולי היא היתה מדברת עם הילד ההוא
שישב שם. לא שהיא גילתה בו עיניין מסויים, פשוט - היא רצתה
לדבר, לא רצתה להיות לבד.

אולי אם תשבי יום אחד ותספרי את הכל, את כל חייך, אולי אז
תביני שאת בכלל לא מתחברת לאותם הרגשות שצרחת על הדפים כל
השנים האלה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
וכל יום, בחמש בצהריים - אבא מכה את אלוהים.

להסתפק שם בעצמך
בין האפר לאבק
כשאתה נופל
לבד

סתיו חכמה, ככה כולם אומרים.
סתיו יפה, רק כשהם רוצים.
סתיו נהדרת, כל עוד היא רחוקה.
סתיו מפגרת, כשנמאס ממנה.

בדידות
מנגינה יפה ברקע
את מרגישה כל תו בגוף
חלש ונשבר
כמו מקל

ואלו פיסות קטנות של חלום שנופלות עכשיו
לא ערפל, לא עננים.

לא מקשיבה, רק שומעת

לא רואה, לא יודעת.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זה כאילו שהזכרונות הרעים חתמו קבע בתוך הריאה השמאלית שלך.
זה מקשה על הנשימה.

פניה
למה בכל פעם שאני חושבת שהם הלכו - הן חוזרות?
ואולי הן חוזרות חזק מתמיד.
אולי כדי לכפר על הזמן שלא היו כאן.

תודה לאל שנבל הכרמלי מת, ואביגייל ודוד התחתנו - ועכשיו כבר
אפשר להפסיק לדבר עליה.

לפעמים אני מרגישה כאילו אני סופה
סופה גדולה ועצומה, שאפילו נוצה לא יכולה להזיז.

הגלויה נמצאת עם שאר הדברים שהבאת לי - בתוך קופסה מתחת
למיטה... וגם אני אגשים את החלום שלי - זה כבר לא יהיה איתך.




רוק אירי היא
מוזיקה נחותה!


פרובוקטור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 52673. בבמה מאז 28/7/05 15:51

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיקי ארויו
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה