[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מיקי סייג

הסמים מחקו את הבנאדם...
עכשיו אני כותב אותו מחדש




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הכאב החד של הקוץ הננעץ בבשר סחרר מעט את ראשו של הילד...

כבר כמה ימים שהוא רואה אותה יושבת באותה פינה לצד הכביש.
טומנת את פניה בין הברכיים ומתעלמת מפניותיהן של עוברים ושבים.
מדי פעם מישהו זורק לה כמה רופיות, אבל היא אפילו לא מתאמצת
לאסוף אותן והילדים לוקחים הכל.

הומור
זה היה סתם בוקר רגיל. קמתי כמה שעות אחריה, יצאתי להשתין,
צחצחתי שיניים והלכתי למטבח להרתיח מים לקפה, רק אז הבחנתי
בזה.
היא ישבה כהרגלה במרפסת עם כדור צמר וסרגה, מסביבה היתה בועה
מצמר, כמעט שקופה, אבל מקרוב אי אפשר היה לפספס אותה.

זוגיות
בן זונה, אני רוצה לראות אותך מדמם מהזין ואומר שזה הכל
פסיכוסומטי...


לרשימת יצירות השירה החדשות
נמאס לי לכתוב שירי דיכאון
מדליק את השמש, פותח חלון
נמאס לי לכתוב שירי דיכאון
מחזיר את המכשיר לתוך הארון

כמו עיוור של סאראמאגו, משוטט בלי מטרה
תועה בין סמטאות חשוכות בעיר גדולה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
זאת הפעם הראשונה אחרי חמש שנים שהוא לא צריך לקום מוקדם ביום
ראשון. שאף אחד לא מכתיב לו לאן ללכת ומה ללבוש. פעם ראשונה
שהוא באמת חופשי.




גם אתם הייתם
בשלב של לשחק
בקקי ופיפי.
ההבדל ביני
לבינכם, אם נעשה
לרגע הקבלה
לעולם הסלוגנים,
היא שאני עדיין
שם.

חרגול פרוידיאני


תרומה לבמה





יוצר מס' 70433. בבמה מאז 3/9/06 18:25

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיקי סייג
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה