|
הופה, פתאום אתה מתעורר, מרגיש קצת פחות עייף. נוסע לקולנוע.
קונה כרטיס. רואה בחורה יפה ושואל את עצמך "למה אני לא איתה?"
נכנס לאולם. האור נכבה. פרסומות. היה דווקא סרט יפה. נהנית.
|
ואני חשבתי על זה ופתאום הבנתי שההשקעה הכספית האדירה הזאת של
לחיות וללמוד לחו"ל היא ממש לא עתידית אלא מאוד להווה כי מה
כבר אפשר לעשות עם דוקטורט בספרות ושש שפות חוץ מללמוד עוד שפה
ולהיות האפיפיור? ואת זה כבר אין לי סיכוי להיות כי אני לא
גבר, אני לא קתולית
|
תפסתי אותו בצווארון של החולצה וגררתי אותו לחדר השינה. יניב
לא הספיק להגיד ג'ק ניקולסון וכבר תלשתי לו את כל הכפתורים
מהבגדים. "אלה בגדי מעצבים" הוא צרח המום ואני אמרתי לו שאחרי
שנתיים שהוא גר בניו יורק הוא צריך לדעת שרק תיירים קונים
בבלומינגדייל.
|
6 שעות בקו אוירי מישראל ואני תקועה כבר חצי שנה בביקתת הסקי
הקטנה שלי. בחוץ יורד שלג, אתה, בחום הישראלי הטיפוסי מסתובב
בחוץ בלי חולצה עם זיעה שנוזלת לך משריר לשריר על הבטן, לכוון
המפשעה, אתה אפילו לא שם לב, טוב, די, זה נהיה מונולוג מסוג
מאוד מסויים...
|
...מה אתה עושה? לא, לא, לא, מה האצבעות שלך עושות בתחת שלי?.
למה זה טוב? מה יש לך לחפש שם? עזוב....
|
היום יצאתי מדעתי. שורות אלה נכתבות תחת השפעת בדידות חמורה.
הכותבת אינה אחראית לדבריה. הבדידות מדברת מגרונה.
|
ואני חשבתי על זה ופתאום הבנתי שההשקעה הכספית האדירה הזאת של
לחיות וללמוד בחו"ל היא ממש לא עתידית, אלא מאוד להווה, כי מה
כבר אפשר לעשות עם דוקטורט בספרות ושש שפות חוץ מללמוד עוד שפה
ולהיות האפיפיור? ואת זה כבר אין לי סיכוי להיות כי אני לא
גבר, אני לא קתולי
|
אני לא מכירה בן אדם שלא יודע להתאפק כמוך. זה כולה סקס ואפילו
אני, שסיכמנו שהחשק המיני שלי הרבה יותר חזק משלך, מצליחה
להשאר נאמנה יותר משלוש דקות וחצי...
|
|
|
אין כמו למות
במדים של צה"ל
עם תואר רופא,
כיפה על הראש
ואלוהים
כתירוץ.
ברוך גולדשטיין
מוצא נחמה
דמגוגית. |
|
