[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מיקה גיל
אני.

ICQ 152326415 152326415
אל היצירות בבמה האהובות על מיקה גילאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מיקה גיל
כשאני עם עצמי

כשאני עם עצמי
אף אחד לא אומר מה ל'שות
ובכלל
כשאני עם עצמי, זה חבל.

כי לבד, משעמם,
לסיפור אין לי שם.
שיעורים לא עשיתי,
בבית בכיתי ובכלל
כמו שאמרתי קודם-
כשאני עם עצמי זה חבל!

כתה ב', שיעורי הבית היו : כתוב שיר שכותרתו "כשאני
עם עצמי".


רב הזמן, היא עדיין חושבת ככה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא עומדת על קצה הצוק, ומשקיפה אל הים. הגלים זזים באי שקט
ומתנפצים ברעש על דפנותיו המשוננות של הצוק. על החול הרטוב יש
קצת קצף של ים. את זה היא לא רואה, רק יודעת.
נזכרת בסיפור על בת הים הקטנה שהפכה לקצף של גל שנשבר. לו רק
הייתה יכולה גם היא!

כבר חמש שנים שיואב יוצא עם בחורות, שוכב איתן, לפעמים אפילו
מנהל "כמעט מערכת יחסים", אבל ראשו וליבו אינם עם מי שלצדו. כל
מה שהוא רואה לנגד עיניו, זה אותה.

מסעות
היא נושמת נשימות קצובות, לא כבדות כלל, אך מהסוג שמשדר שינה.
שיערה פזור על פניה וקצת קשה להבחין בינות לקווצות משולחות
הרסן אם היא יפה כמו שנדמה שהיא, או שהכל רק אשליה אופטית.

ייסורים
היא מבינה. אחרי הכל, הגדולים בכלל לא מבינים. הם לא יכולים!
כשהיא תהיה גדולה, היא מבטיחה לעצמה כל יום, היא לא תשכח כמה
כיף כשקטנים.

אורבני
אני, עוד יבוא לי איידס מכל ההרפתקאות הליליות שלי ( או
הרפתקות-צהריים, או חפוזים בשירותים של העבודה, או על הבוקר.
טוב, התמונה ברורה ) - ואני עוד מאלה שחרתו על דגלם את נס
הזהירות.

באתי בגישה שלילית לחלוטין. ישר שנאתי את "האחות שמחה", האחות
המכוערת שהייתה ממונה עלי. שנאתי את כולם, אך במיוחד את אביתר.
הו, כמה שהוא הכעיס אותי! חולה סרטן, ומסתובב לו זורח כל
הזמן!
כל ילדי המחלקה והאחיות, הכירו ואהבו אותו. כולם - חוץ ממני.

הוא היה חייל, ואמא הייתה בת ארבע עשרה וקצת, אבל נראתה בוגרת
לגילה. הוא קנה לה גזוז ולקח אותה לקולנוע, ופעם בא לבקר אותה
בבית הספר כשהוא על מדים, וכל החברות שלה התעלפו מקנאה. הוא לא
היה צריך יותר מדי לבזבז עליה כסף אחרי ההופעה הזו.

היה חורף, ואם יש משהו שוורד שונאת, הרי שזה חורף. מאז ומתמיד
היא היתה ילדה של קיץ. יעל אמרה לה פעם שזה לא חוכמה. שילדה
שנולדה בקיץ, אוהבת קיץ. " זה כמו לקרוא מאיה , לילדה שנולדה
במאי. זה מתבקש". יעל שנאה דברים מתבקשים.

בהתחלה, הכל תמיד נראה מבטיח. נראה היה שהפעם זה זה. היא הייתה
קמה בבוקר, כולה מאושרת, מלאת ציפיה ופרפרים של התרגשות.

אז הוא נכנס. שותים קפה. עוד קפה. קפאין זו המכה של המאה הזאת.
המכה של האלף.
עוברים לסלון, ויושבים על הספה. לא קרובים ממש, אבל גם לא
רחוקים.
אז יושבים ככה ומדברים על שטויות, ואני הזמנתי אותו לעלות.
ואני רציתי שנהיה ביחד. והוא מנסה לגעת, ואני מתחמקת. עדין.

אורבני
"אה," אמרה לו, שניה לפני שנעלם בפתח, "אמא התקשרה לסלולרי,
וביקשה שתקפוץ לסופר." היא דחפה לידיו רשימה. "ועלמה אמרה שאם
אתה כבר באיזור המסחרי, יעזור לה אם תקפוץ לאופיס דיפו ותקנה
גם לה כמה דברים."

אימה
היה חשוך, והיא הייתה שרועה על המיטה בחדרה האמיתי, הרגיל
והפשוט. דממה שררה בכל הבית, וצמרמורת אחזה בדורין. כאחוזת
תזזית, קמה לבדוק את חדרה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
היא קרובה,
ממש במרחק נגיעה,
והיד שלך - מהססת.
בעודך מתלבט אם לגעת או לא,
את ליבה למולך היא שופכת.

כמיהה
תמונות חולפות במהירות, כמו סרט דרמה טוב.
שעות השקיעה ושעות העצב, ושעות שמחה לרוב.
את לעתים סבורה אולי וכל זה רק חלום.
אם רק היה הזמן חוזר - ואת לא כאן היום.

ואולי
אין דבר כזה עצב

לשבת במנהטן
על ספסל בסנטרל פארק

כל כך יפה היא השפה
אני כולי תפעמת

געגוע
לפעמים,
אני כל כך מתגעגעת.

רק עוד פעם אחת לשמוע את קולך.
לשאול שאלה.
להתכרבל בזרועותיך.

אכזבה
הייתי בדיכי, היה לי קצת בלוז די כחול
רציתי בשקט לטבוע בתוך מי הים.
ירדתי לחוף הרוחש,
אך משהו קצת השתבש,
הים התאבד לפני וטבע בחול.

אני האחת שתמיד אוהבים
אני האחת הנחשקת

נבובה
ריקה מתוכן
דף חלק של ספר
לא כתוב

בדידות
אפילו אצלי
לפעמים
יש רגעים של דמעה

בלדה
ילדה נאיבית עצמה עיניה
ניסתה לגעת בכוכבים מעליה
יד ארוכה שלחה לרקיע
חשבה, התמימה, שתגיע


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
התבגרות
ואני לא מבינה, אני פשוט לא מבינה!
מה קרה לבועה שלי? מה, יש חור? דליפה? לא, פשוט כי אני לא
מוצאת מאיפה זה מפעפע פנימה ובאגס, יימח שמו, זה שתמיד מוצא את
כל הדליפות, מדי עסוק עכשיו מכדי לעזור לי למצוא את שלי

מכתב
ואני לא מאמינה שכתבתי את זה. האי מייל הזה ישמיד את עצמו בתוך
שלוש שניות מרגע שתסיים לקרוא ולהפנים. אני אכחיש. בחיי.

במיוחד עם ישראל, בחור חביב שהיו לו תחומי עניין משותפים,
ושתיאר את עצמו כבלונדיני מטר שמונים עם עיניים ירוקות.
למחייתו, דרך אגב, הוא עובד כמדריך קרב מגע ואומניות לחימה.
נכון שאתם כבר משווים בנפשכם איך ישראל הלז נראה בפועל? אהה...

ולהיות מאוהבת, גם זה משהו שיוצא לי באותה קלות... אני מאוהבת
ביואל משה סלמון, השיר של שלום חנוך שמתנגן עכשיו בגלגל"צ. אני
מאוהבת בלונדון. אני מאוהבת באורית. אני מאוהבת בתמי, שונית,
מעין, רואי, שי, שבי.... אוף, אני מאוהבת בהכל ובכולם!

אגדה
אחרי זה היו כמה שלבים לא ברורים, כמו שלב "אחת שתיים שלוש קרן
אור", בו סידרתי את כל ילדי הכיתה בשורה, הדבקנו על החולצה
עיגולים עם סמלים שונים של דובוני אכפת לי, והיינו צועקים יחד
את המשפט האלמותי, תוך תהיה למה לא יצאה קרן אור בצבעי הקשת.

ואז, נזכרתי בדפיוצר שלי בבמה, ובזה שיש אשכרה "מונולוג" בין
סוגי היצירות, וחשבתי לעצמי, וואט דה הק? אם לא מרשים לי לכתוב
על עצמי בגוף ראשון בהקדמה לדפיוצר שלי, כי זה לא מספיק מכובד,
אז אני אביא להם אותה בהפוכה ואכתוב מונולוג.

והעצב הזה בעיניים, בנשמה, תמיד הוא שם.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"עכשיו אני בדילמה" אמרתי. שמישהו ישים לי כבר מחסום על הפה,
"מצד אחד יש לך גנים טובים, מצד שני, יופי זה לא הכל בחיים,
ואם עבדת לקראת הטיול, סימן שאתה לא ילד שמנת, ואני, יש לי
עקרונות. להתחתן, זה רק עם כסף!"

עניין הבתולין הרי העסיק אותה כבר די הרבה זמן. עניין אותה
לדעת על מה כל הרעש, ולמה בסרטים תמיד הסצינות של הסקס קופצות
ישר מנשיקה לחושך. מה קורה שם בדיוק, כשהאור סגור?


לרשימת יצירות המחזה החדשות
דרמה
CLAIRE is sitting in her living room reading a magazine. She
seems very upset. There's a knock on the door.
She gets up, walks toward the door and opens it, still
holding the paper. Her sister, TINA, is standing at the
door.

TINA: I had to see you.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
הזמנה שעיצבתי למופע שאני מעלה עם חברה באוף ברודוויי




אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
$







צפיחית בדבש
מה פתאום שקל


תרומה לבמה





יוצר מס' 6580. בבמה מאז 4/10/01 9:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיקה גיל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה