|
מאסתי בדכדוך,
באהבות ובדידות,
באנשים אפורים
והרהורי התאבדות
|
בלילות
האיש הירוק
מכסה את גופי בנשיקות
מלטף את שיערי
|
אני מנסה בכל כוחי
לגרום לך להראות שקוף
|
היום אני לובשת חיוך
עומדת מול ראי
מודדת
זהו זה
|
שפתיך רכות
ביקשתי
את ראשי להניח
|
אני שלך, ביום גשום
בין הסדינים והשמיכות
הפכתי לכזאת - שלך
|
אתמול היה שחור
חשבתי לגמור הכול
היום כבר לא
|
מבטך האפור מעביר בי צמרמורת
זה כאילו שאתה יודע
|
|
|
נניח, שהידיים
שלכם היו שתי
משגרי טילים
ענקיים, מי,
ואני שואל אותכם
ברצינות, היה
מתעסק איתכם?
הצבא כמובן, כי
כשיש לך בן אדם
עם 2 משגרי
טילים בתור
ידיים, אתה
משתיל כוונות
לייזר על
האוזניים שלו,
ושולח אותו
לעזה
אני, שצריך
להפסיק להמציא
נשקים |
|
