|
When the pawn hits the conflicts he thinks like a
king what he knows throws the blows when he goes
to the fight and he'll win the whole thing 'fore
he enters the ring there's no body to batter when
your mind is your might so when you go solo, you
hold your own hand and remember that depht is the
greatest of heights and if you know where you
stand, then you know where to land and if you fall
it won't matter, cuz you'll know that you're
right.
אני? אני כותבת כשבא לי.
"אם אבא שלי היה פה הוא היה מביא לנו מטוס," אמר לי עידו
כשעמדנו על הרציף.
חייכתי, ככה זה עם ילדים קטנים. "אבל לשוט בספינה לאמריקה זה
הכי שווה," אמרתי לו. "חוץ מזה, מטוס זה נורא יקר."
עלינו על הסיפון ועידו ישר התמקם על הכיסאות הנוחים.
|
הוא היה קורא לי E, ככה סתם, בלי סיבה. בטח בגלל שאמא שלו
מילאה לו את הראש עם מושגים פיזיקאליים מתמטיים. הכרתי את
אלברט עוד בתקופה שהיו לי כנפיים, כשעוד הייתי בתפקיד המלאך
השומר.
|
היא הלכה בכיוון ששלי אמרה לה, עלתה במדרגות, פנתה ימינה והגיע
לבית. היא זיהתה את השם של אמא של שלי מנישואים קודמים על תיבת
הדואר.
|
"כאילו שלא ידעתי." אתי אומרת לספל השוקו שנמנם על השולחן
לידה, וכדי להוכיח שהוא ער התהפך בהפגנתיות והתפזר על כל
המרפסת. "ממש בוגר מצידך." היא אומרת לו והולכת למטבח להביא
סמרטוט.
|
וברחוב הזה, בנוסף לצללים ולחושך, יש פנסים. שורה של פנסים.
מליוני פנסים דולקים. זוהרים כולם באור בהיר, אש מרצדת בתוך
מיכל הזכוכית של כל פנס.
|
מצהירה על רגשות שכבר כמה זמן
שאני לא זוכרת
וזה גורם לי אושר
|
ואם אומר לך
כך, פתאום, וללא אזהרה -
היית חושב ש-
אני טועה.
|
מגע קל של ידך מחזיר אותי בחוזקה
אל העולם המר הזה הנטרף בהיותך
|
אין לי כוח לבכיינות
רחמים עצמיים
עליבות
|
שוב אותם ניסיונות
פואמות מרגשות - רק לסחוט דמעה
|
כנפיהן מנצנצות
ולגופן עלי כותרת
ומלכה שם במרכז
היא גדולה ומאושרת
משחקות הן בכדור
ושרות שירים של סתיו
על מלכה ועל ילד
ועל האיש המאוהב
|
ספונטאניות - אתם יודעים, בלי הרבה לחשוב, בלי הרבה תכנונים,
מה שיהיה יהיה.
|
|
בקשר לסלוגן
מקודם:
נפלה טעות בין
האטלס לבין
האנציקלופדיה |
|