"קום, יש תדריך עוד 5 דקות."
אני מנסה להתעלם, להיעלם. להיבלע בתוך הפוך הממכר.
"קום עכשיו. יש תדריך."
תמות. תמותו כולכם. אני קם. עולה על מדים. שם גרביים שלא
החלפתי שבועיים. שם נעלי צבא בלויות בחוסר רצון משווע. לוקח את
הנשק ובאיטיות מתקדם לעבר חדר התדריכי
|