[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מישל קרוז
בלונדינית נהנות יותר?

ICQ 100005766 100005766  Aydelvayss

אל היצירות בבמה האהובות על מישל קרוזאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מישל קרוזאל היוצרים המעריכים את מישל קרוז
ילידת 1986.
נוצרה בטקסס,נולדה בבאר שבע,
ונדדה כל שנה מעיר לעיר עד שהתמקמה בחבל מודיעין.
כיום סטודנטית בבאר שבע, אחרי המסלול הרגיל של
תיכון-צבא-עבודה-טיול.
עדיין לא בתוך המיינסטרים כמו בעבר, אבל שוחה היטב
בין שלל הכללים.
וכן, היא תוהה עדיין- איך מים חיים מתייבשים.

תגובות וביקורות יתקבלו תמיד בברכה :)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
משל
בערוב ימיו, הפיניקס נשרף, ומהאפר נוצר גוזל חדש.
עוף החול לעולם לא מת, הוא רק מתחיל מחדש.
וכך גם האהבה.

הומור
נעל כעסה על זה מאוד,עד שהחליטה להמציא שיטה,שתגרום לאנשים
שמתקלחים,להשאר נקיים גם לאחר חודש וארבעה ימים.נעל ישבה
וחשבה,חשבה וישבה...אך לא עלה במוחה אף לא בדיל רעיוני קטנטן
להתחיל בו את הרעיון הגאוני שצץ במוחה.

אורבן לג'נד
את יודעת הרי שהמצודה שלנו, האהובה עלינו כל כך, הייתה בעצם
בית סוהר, לא?

סאטירה
המסלול היה לכאורה, פשוט ומוכר, חיים לא רעים ואף רווחיים
בדרום-מרכז ארצות הברית... דוד סם וכל החבר'ה היו קופצים לכאן
תמיד.

יומן
סופרת את הימים, לא כל כך הרבה כמו שהיה נדמה לי בהתחלה. אבל
עדיין מספיק. מספיק בשביל להרגיש את תולעת הגעגוע שניכנסת לי
לגוף ומתחילה להישתכן שם. כל יום שעובר היא רק יותר משמינה,
מנחת כמובן. גודלת ומתפתחת, אוכלת אותי מבפנים.

היפרדות
היה לנו בחצר של הגן,ובכלל,כל הבסיס היה מלא בהם-היו לנו
מטוסים.
מטוסים קטנים,מטוסים גדולים,שכבר לא השתמשו בהם יותר והם סתם
שכבו בתור גרוטאות במחסן האחורי שם של התעשיה...

יומן
בזמן שכתבתי את השם הכל כך עמוס-רגשות על הדף, סבא שלי פשוט
התחיל לבכות.אולי מתוך התרגשות וגם ניסיון לדלות עוד כמה שמות
מזיכרונות שעם השנים הלכו והתרחקו,הלכו והיתעמעמו. אף פעם,אבל
אף פעם, לא ראיתי את סבא שלי בוכה.

אינטרוספקטיבי
"ביטויים שונים?" חשבתי בקול, מתפלא מההברקה הבלתי מוסברת
שהמחשבה הפנימית שלי פלטה כרגע.
"מה הקשר בין סיידר וביטויים לכל הרוחות, איך זה הגיע אלי
למוח, ובאמת, כמה שטויות אני חושב, מאיפה זה בא בכלל ואיך
הגעתי ממיץ תפוחים חם לביטויים?"

אורבני
אבל הפעם,זה היה משהו מיוחד

ג'ננה
עמדתי מולה הרבה זמן.לי זה נראה כמו נצח.הזמן זחל ולי נראה
כאילו לא אכפת לו ממני יותר מדי,שלא לדבר על הבחורה הזו....


לרשימת יצירות השירה החדשות
ארספואטיקה
המוזה נמצאת, מרחפת ממעל
והאמן מיוסר - כמה חבל

In the memory of my eyes
in the scent I cherished
in the music that I've heard
in a lost paradise.

אוצר בלום של ידע נסתר
עוד דבר שלא נאמר
דברים יפים שרוצים לצאת
אך אותם אין לי למי לתת

מחאה
והבכי בדלתיים סגורות,עדין
בכי של ילדה בודדה
בבית מלא אנשים
אך היא לבדה.

געגוע
געגוע
כמו שיר מתנגן
כמו זיכרון מורץ
כמו אור זוהר

פואמה
זה סיפור די מוזר, קצת הזוי, מטורלל.
שמתחיל ונגמר קצת מהר וחבל,
על זוג מיוחד, שלהכל מסוגל,
רק בלחיות ביחד הוא קצת מקולקל

בלדה
הכל יעבור יקירתי, חכי חודש, חודשיים.
חכי אהובתי, והכל יעבור.
סוף העונה כבר קרבה, הסתיו בפתח,
אהבתי אלייך לא תיתום לנצח.

הקוסם- כך קראו לו כולם
יושב וטווה מילים
כותב אותיות לשירים
שאנשים יזכרו וישנו קצת ת'עולם.

תחושתי
והיא כל כך מאושרת,בחיי.
אף פעם לא ראיתיה כך.
יפהפיה טבעית,נימפה,
שלא נצפתה מימיי.

רוצה להמשיך לצחוק ולחייך
להשיג אותך בריצה אם אצטרך

לקפוץ עלייך מאחורה ככה בלי שתדע
ולהפיל אותך בחבטה לרצפה

מינימליסטי
בעיניים רצות,
משחקת טניס עם החלומות.

רוצה דבר אחד,מובטח, כמו אי או אדמה
דבר להאחז בו לתמיד,בדממה
מקום בו אפשר לשתוק
מקום שבו אני אוכל לצעוק

קינה
והכאב עדיין לא מרפה מאיתנו,
הוא פשוט הפך לחלק אינטגרלי בתוכנו, בפנים.

אהבה
ואהבה היא זוהרת
באלפי חיוכים לבנים

ואם אפשר גם
לאהוב
לפעמים, ככה בשקט.

ערפילי
צועדים ברחובות ריקים,
ערי רפאים למחצית היממה.

תכונה מוזרה היא,
שדווקא כשרציתי לדבר,
המילים לא נענו לבקשתי

עומד שם בעמק נער
וליבו קופץ מקירבו
מנצנצות הן עיניו כמו תער
רז חבוי בעמקי מחשבתו.

גן עדן
קסום קסם לי,אמרתי לך
ציור צייר לי,ביקשתי ממך
שושנה הבא לי,דרשתי אותך
אבל תמיד נאלצת לחזור בשלילה

הרהור
אדם הוא כמו ספר.
נפתח אט אט, דף ראשון ועוד דף

וכמו נגן גיטרה,
פורטת על מיתרי ליבי
בתוך שיר ארוך וגדול
שמתנגן בתוכי

נגני,נגני גיטרה
ביקשתי ממנה בחמימות
והיא ממלאה את תפקידה במסירות

בלילה האחרון לפני השקיעה,
כששמש גדולה עוד עלתה וזרחה,
נשרפת באור אדום לוהט,
בכתום מסנוור
אז הבנתי שעלייך,הרצון שלי, אני לא אוותר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
אהבתי אותך מהרגע שפגשתי אותך. היחס שלך היה מעל לכל דבר שאי
פעם שביקשתי לעצמי,בקנה המידה שהיה לי. תמיד היו צוחקים עלי
שאני תמימה כל כך ונאיבית כמו ילדה קטנה שלפעמים לא מעכלת
דברים כל כך, וזו בעצם החולשה שלי, ממש כמו שאומרים-עקב אכילס,
דמות הצבר בהיתגלמותו

אורבני
אתה מתמודד עם זה שאתה יכול לצאת החוצה לבוש יפה כולך,בטוח
שאתה נראה מיליון דולר אבל אתה לא תזיז אפילו את קצה השערה
הנושרת של אחד הכלבים שעוברים לידך ברחוב.אבל די עם זה.לא
בשביל הדיכאון הזה ולהתבכיין על הכל באתי לכאן אני בכבודי
בעצמי, אורן דה-מאיו, לדבר

מכתב
כל מה שנשאר זה זיכרון שחוק שמורץ בראשי אלפי פעמים ונטחן לעפר
דקיק ואבק.

היפרדות
רציתי להגיד לך כל כך הרבה דברים
רציתי להגיד לך המון דברים מחזקים
רציתי להגיד לך שאני מעריצה אותך
אבל הכי חשוב - שאני אוהבת אותך
רציתי להגיד לך כל כך הרבה דברים
רציתי להגיד לך דברים יפים
רציתי להגיד לך דברים של אהבה
רציתי להגיד וזה אף פעם לא יצא

פולין,פולניה או איך שלא קוראים לה עשתה לי רע.
בחורות פולניות עושות לי חולירע, זה בטוח..
רשמים קצרים מפולין.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (30 יצירות מאורכבות)
מעניין מה
הכפתור הזה
עושה...





famous last
words


תרומה לבמה





יוצר מס' 4003. בבמה מאז 12/7/01 4:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למישל קרוז
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה